במקרה יש לי חישוב קלוריות לפיצה הנ"ל
(נכתב על ידי מזמן בפורום אחר) לאחר שקראתי את דבריה של שירי כאן, ולאחר שהכנו ובלסנו כמויות עצומות של פיצה במהלך משחקי הפיינל-פור, משכו אותי מחשבותי אוטומטית לכיוון המסקנה המתבקשת שפיצה יכולה להיות מזון דיאטתי, ולא רק זאת אלא אף תורמת לדיאטה. מה הסקנה הגדולה ביותר לדיאטה? חוסר גיוון בארוחות (בייחוד בארוחת הערב), שעמום ודחיית סיפוקים. מהו הדבר הטוב ביותר בדיאטה? אוכל מעניין ואהוב, העומד כמובן בדרישות הדיאטה והגורם גם לתחושת סיפוק, מעבר לתחושת השובע. אז למה למקם את הפיצה באגף המוקצים, כשברור שרק ריחה הנישא למרחוק יכול לשגע מאותגר משקל בדיאטה? אני אומר: נהפוך הוא. ניתן לרתום את הפיצה לטובת הדיאטה. ואני לא מתכוון לפיצה ירודה המלאה בגבינה צהובה נחותה (במקרה הטוב) או תחליפי גבינה (במקרה הרע) היוצרת שלוליות שומן על פני הפיצה. אני גם לא מתכוון לפיצות טובות הנרכשות/מוזמנות מפצריות איכותיות – אלה כבודן במקומן, אך בפינו יונחו בגמר הדיאטה. אני מתכוון לפיצה ביתית, שתשמש כארוחת ערב לכל המשפחה, ותעניק לנו סיפוק גם מעצם העשייה וגם מעצם האכילה. כן, כן, אני כבר שומע את הטרוניות: "שוב פעם אתה עם היכולות המטבחיות שלך. מתי תבין כבר שלא כולם כמוך?". ובכן הרשו לי להשיב, כדרך התשובה שתקבלו מכל איש מקצוע בתחום (המטבח והדיאטה כאחד), שתירוצים הכי קל למצוא. פיצה היא אחת הדברים הכי קלים לעשייה במטבח, הכי מהירים לעשייה במטבח, ושחומרי הגלם להכנתה נמצאים כמעט תדיר בכל בית. מקסימום אפשר לקנותם בדרך הביתה חזרה מהעבודה. זמן ההכנה של פיצה ביתית איכותית הוא שעה וחצי, מתוך זה חצי שעה של עבודה וזמן אפיה, ועוד זמן של שעה להתפחת הבצק. לממהרים וחסרי הסבלנות, לחליפין, ניתן לייצר פיצה קריספית מהירה בחצי שעה, כולל זמן אפיה. אז למה בכל זאת פיצה היא דבר מוקצה בדיאטה? התשובה המיידית תהיה: "זה משמין", "זה מלא קלוריות", "זה חורג ממכסת הקלוריות הרצויה" וכו´. האמנם? הבה ונעשה חשבון קטן. ניקח ארוחת ערב מומלצת לאדם בדיאטה מאוזנת, הכוללת 2 פרוסות לחם (רגיל. סלחו לי שאיני מכיר במוצר הנלוז הקרוי "לחם קל"), סלט ירקות גדול הכולל כף שמן זית, וגבינה לא שמנה או לחליפין ממרח עבור הלחם. להשוואה ניקח פיצה ביתית, האפויה בתבנית הגדולה של התנור, והנחלקת ל-8 משולשים שווים, כאשר מנת הארוחה לאדם תחשב 2 משולשים. נתחיל בפחמימות. כיכר לחם סטנדרטית שוקלת 750 גרם (לפני אפיה) ומכילה בערך 470 גרם קמח. אותה ככר לחם סטנדרטית נפרסת לכ-30 פרוסות, כך שכמות הקמח שתכנס לגוף באכילת 2 פרוסות לחם היא 32 גרם לערך, שזה 0.25 כוס סטנדרטית של 200 מ"ל. בצק לפיצה לתבנית הגדולה של התנור דורש 2 כוסות קמח שזה 250 גרם לערך. מנה לאדם מהווה רבע מתבנית הפיצה השלמה, כלומר חצי כוס קמח. זו אמנם כמות השווה ל-4 פרוסות לחם, והמכפילה את כמות הפחמימות המוקצית לארוחה, אך הסיפוק שבארוחה (וכמובן שלא תאכלו פיצה כל יום) יאפשר בקלות לקזז את כמות הפחמימות מיתר כמות הפחמימות הנאכלת באותו יום וביום שלמחרת. כמובן שניתן להכין בצק פיצה 100% קמח מלא, ואף להשתמש בקמח לא מנופה ("קמח נסורת"), או להוסיף באופן יזום סובין, ואז הפיצה המתקבלת בריאה יותר ומשביעה יותר. דוגמא לפיצה כזו הראיתי פה. נמשיך. השמן הדרוש לבצק הפיצה ולשימון התבנית. לכמות בצק עבור התבנית הגדולה של התנור דרוש 1 כף שמן זית ולשימון התבנית 2-3 כפות (ולא כל כמות השמן הזו נספגת בבצק בשעת האפייה). ניקח את המקרה העליון של 4 כפות שמן המתחלקות על פני כל הפיצה. לאוכל רבע פיצה מדובר בכף שמן, שזו הכף המוקצית לסלט בארוחה הרגילה. ירקות ותוספות. הרוב המוחלט של התוספות לפיצה (אם לא הולכים לכיוון תוספות שמנות כגון נקניקים או דברים מטוגנים או תוספות פחמימתיות כגון תירס) הם דיאטטיים לחלוטין. בנוסף, האפייה הקצרה בחום גבוה מאד משאיר את הירקות עדיין פריכים וחיים כך שלא אובדים כל הערכים התזונתיים הרצויים שלהם. זאת ועוד, בפיצה ניתן לשלב ירקות שבאופן שוטף ורגיל לא אוכלים חיים ולא בארוחת ערב, כדוגמת קישואים, חצילים, ארטישוק וכדומה. בנוסף בפיצה ביתית ניתן להערים בלי קושי כמויות גדולות ומגוונות של תוספות. נגיע לחלק הבעייתי – הגבינה. ובכן, במקום להשתמש בגבינה צהובה סטנדרטית, מלאת שומן ואשר לא מוסיפה טעם לפיצה אלא רק את המעטה הגבינתי/שומני, ניתן ואף רצוי להשתמש בגבינות אחרות. הידועה והרצויה כמובן לפיצה איכותית היא המוצרלה. אך על אף היותה לא רזה במיוחד, אם תעשו את החשבון כמה יוצא לאכול במנה אחת כפי שהגדרנו, תראו שהתשלום אינו כבד כל כך. אם ניקח, לדוגמא, את גבינת המוצרלה הקשה של גד, שהיא כמדומני 30% שומן, ובאה בצורת גליל באורך 20 ס"מ. לפיצה בגודל תבנית התנור מספיקה חתיכה מהגליל הזה באורך 5-6 ס"מ בלבד, חתוכה לקוביות של 0.5X0.5 ס"מ המפוזרות באופן שווה על הפיצה (אין צורך שהפיצה תהיה מוטבעת בגבינה). חלקו כמות זו ל-4 ותקבלו שלא מדובר כאן בחריגה מהותית מכמות הקלוריות המותרת. אפילו אם תפזרו מעל 1-2 כפות של גבינה בעלת טעם מגוררת (כגון פרמזן או קשקוול), סה"כ הגבינה השמנה שתאכלו במנה שלכם אינו גבוהה כל כך, ובהחלט נסבל בתמורה לסיפוק שהוא מעניק. ואם בכל זאת רוצים להקפיד אפשר לעשות שימוש בגבינות רזות יותר. לדוגמא גבינת "בולגרית טבעית" של שטראוס, המכילה 5% שומן בלבד, והיא מעין הכלאה בין גבינה בולגרית לבין גבינת מוצרלה, ונמסה באופן מצויין. לסיכום: פיצה ביתית אמיתית ואיכותית אינה אמורה להיות מוקצה בדיאטה מאוזנת. ארוחת ערב משפחתית המבוססת על פיצה ביתית עולה אך במעט על מנת הקלוריות הרצויה לארוחת ערב. אך כיוון שאין המדובר בארוחת ערב קבועה, ובייחוד כיוון שמדובר במאכל אהוב המעניק סיפוק רב מלבד היותו משביע, ניתן בנקל לאזן את מעט עודף הקלוריות הללו. הסיפוק שבאכילת מאכל אהוב ירחיק אותנו מפני נקודות שבירה, שבמקרה הזה קצת קשה להימנע מהם.