לכולם רוצה לשתף...

[..שיר..]

../images/Emo39.gif לכולם רוצה לשתף...

אז היום לקראת יום האהבה בכול אופן זה הזיז לי איזשהו מיתר בלב כמו שאתם יודעים משפחתי היקרה אז אני לא מדברת עם אמי כבר שנה אבל בכול זאת היום קמתי בבוקר והלכתי לחנות

קניתי זר ענקי של שושנים אדומות וצרפתי כרטיס ברכה שכתבתי שמה כמה מילים חזרתי הביתה עם הזר נגשתי אלהה רציתי לתת לה חיבוק (למרות שהיה מאוד קשה לי ..) ואז היא אמרה לי את לא הבת שלי ואני לא רוצה לראות אותך החיים שלי היו הרבה יותר טובים אם הייתי יולדת ילדה ואת היית משהי אחרת אז לא יודעת איך מגיבים על זה ,גם לבכות לא הצלחתי פשוט שמתי את הפרחים באגרטל הוספתי מים וחשבתי לעצמי לפחות שהם יזכו לחיים טובים.. אז ניסיתי לשבור את הקרח אבל לא הלך וכנראה שלא ילך לעולם כי כשלא אוהבים אז זה לא יעזור שצד אחד מאוד אוהב ורוצה כי למטבע יש 2 צדדים וכנראה שהמישפט אהבה תמיד תנצח לא עובד כאן.. אז תרשו לי לשלוח לכם משפחתי השלישית (וכבר אמרתי הכי מוצלחת?

) שדה מלא

לכל אחד ואחד מיכם ומקווה שתקבלו אותם לא ?? אוהבת

שיר

 

[edn]

אחותי המקסימה

אני שולחת לך חיבוק ענק מקבלים את זה בטוח - אין אפילו שאלה אוהבת אותך מאוד

 

[..שיר..]

../images/Emo23.gif תודה אחותי ../images/Emo24.gif

 

[shira^]

לשיר !! שאלות...

אני רוצה מאוד שתסבירי לי פעם אחת ולתמיד : מה עשית לה שהיא ככה מתנהגת? כי זה לא יכול להיות גם האדם הקשה והקשוח ביותר כשמגישים לו זר פרחים הוא נמרח ומתרצה. לדעתי אם היא מתנהגת ככה ואמרה לך בפירוש לא רוצה לראות אותך למה את לא אורזת את הפקלעות ומתעופפת מהקן המנוכר הזה? נראה אז איך היא תגיב ... שיר , אני חושבת שאת כבר מספיק בוגרת לקיים את עצמך ולצאת לעצמאות מה גם שבתור מורה את יכולה להשיג לך משרה עם דיור בישוב כלשהו. תחשבי על זה !!!

 

[..שיר..]

../images/Emo23.gif שירה ו ד המקסימות

אז אני ינסה לתת תשובות למרות שגם לי כדי להגיע אלהן לקח כל החיים בגלל שסרבתי להאמין שזה כך ,רציתי להאמין שאני טועה אבל עם הזמן וההתנהגות שלה רק התאמתה לי המציאות המרה אתן יודעות כמה פעמים בחיים שלי שאלתי את השאלה מה עשייתי לה ??? למה היא מתנהגת כך?? אז אתן זוכרות שסיפרתי לכן שגם לאחים שלי היא היתה מתנהגת בצורה באמת שאי אפשר להבין אותה היום אני יכולה להגיד שהחטא היחיד שעשיתי לה הוא שאני לא הבת שלה האמיתית ,כל החיים היא פשוט שנאה אותי אני יודעת שזה נשמע נורא אבל באמת זה היה כך אך היום אחרי שאני מגלה מה היו המניעים שלה לאימוץ החוסר השלמה שלה עם המצב שבו היא היתה צריכה לאמץ הרצון לאמץ לא בגלל שהיא רצתה אושר אלא בגלל שלא להיפרד מבעלה אז מאמצים ,לא מיזמן בין החיפושים שלי אחרי הניירת של האימוץ מצאתי מיכתב מאוד קשה וכואב הלוואי והייתי יכולה להעביר לכם את תוכנו אבל אני פשוט קראתי אותו פעם אחת והחזרתי אותו חזרה כי זה היה יותר מידי בשבילי הבנתי שבריאותה הנפשית מזמן התנדנדה ,הבנתי שלפעמים כל האמצעים "כשרים" להשגת המטרה של האימוץ שלא ישמע שאני באה לישפוט אותה אבל אנחנו הבנות שבאמצע אנחנו אלא שסובלות מסרבות להאמין כל אחת בדרכה ,כל אחת במלחמתה הפרטית שיש לנו אמא שפשוט שונאת אותנו ,שיש לי משהו משמח היא פשוט כואבת את שימחתי ואני מנסה להבליג ולהמשיך הלאה ,לא מזמן אמרתי לאחי כי כבר התפוצצתי מכאב שיש לו מזל שהוא לא גדל רוב הזמן בבית כי הוא יצא נורמלי לא הייתי אומרת שפחות סבל כי גם הוא הרגיש ילד נטוש שכל חטאו היה שהיה שייך לאחרת .. אני יודעת שאצלה זה מעגל של כעסים שהיא יורה את זה לאנשים שלא אשמים היום כשהיא רואה אותי בגילי סתם נגיד יוצאת לבלות וחוזרת אז היא זורקת הערה תראו איפה היא בגיל שלה ומה היא עושה ואיפה אני ומה אני הייתי בגיל שלה איך היא יכולה לבלות אהה או שנסעתי לחול כמה פעמים אז היא החליטה שאני לא נוסעת כמו שהיא בגיל שלי לא נסעה היא מאוד כפייתית , מאוד עסוקה בלערוך השוואות אני אצלה בכלל לא תופסת כלום היא פשוט חיה בכללים שלה ומי שלא הולך אחרהה אין לו מקום ..אז ניסיתי הרבה פעמים כי אתם יודעים מה אומרים אמא זה אמא בכל מחיר לא ? אבל הרגשתי שזה פשוט לא הולך עם כל הרצון ואהבה הייתי מוכנה הכול עד הרגע שהרגשתי שאני הולכת ומאבדת את "האני" שלי אז כן גם פרחים לא עשו לה את זה והאמת זה לא הפרחים אלא זו הפגיעה שהיא פוגעת בי כל פעם מחדש ,הדברים שהיא אומרת המילים שדוקרות כמו סכין כאילו שהיא חושבת שאני איזה אבן כל פעם אני חושבת מחדש איך היא יכולה להגיד כזה דבר ? מה היא לא מרגישה שזה פוגע בי?? היום אני יודעת שהיא לא מרגישה .. היום אני יודעת שיש לה איזשהי בעיה כשהיא אמרה לי שהיו לה חיים טובים יותר עם ילדה משלה ואני לא יודעת איזה ציור היא צירה לה בראש ומצטערת שאני לא מצויירת בצבעים שלה רציתי להזכיר לה רק מי בה לקחת את מי אני אותה או היא אותי? אבל זה לא יעזור כי כמו שאמרתי רגש אי אפשר ליכפות ואהבה אי אפשר שתבוא בכח אם לא אוהבים באמת מהלב.. והיום אני יודעת את זה יותר מתמיד אוי אמא אמא שלי ... (כך אומר השיר)מקווה שהיתי מובנת פשוט קשה לי להסביר כי בשבילי זאת מציאות שקשה לי גם לקבל.. ובקשר לאסוף את הפקלעות וללכת אז אני בדרך למאפיה החיפאית יש קיבוץ באיזור ?

באהבה לכולכם בחג האהבה

שיר

 

[shira^]

תודה על התשובה---> שיר

הבנתי . אבל, בכל זאת כל הסיפור נשגב מבינתי . עכשיו נעבור למעשים. לפי המשפט האחרון שלך אני מבינה שהתחלת לעכל את עניין עזיבת הבית. אז אם את רצינית ורוצה לעזוב לקיבוץ אני חושבת שזה פתרון נפלא. שם אולי תשתלבי ותמצאי לך הרבה משפחות שידאגו לך ויאהבו אותך. ובכלל אולי מסגרת קיבוצית תהיה לך מתאימה. ניתן לברר בתנועת הקיבוצים בתל-אביב לדעתי, הם ישמחו לקבל אותך ועוד עם המקצוע שלך...

 

[ד...]

שיר- זה כואב על אמת...

מה שסיפרת . חשבתי שאם תשברי את הקרח, אימך גם תפשיר... מה קרה ביניכן שכך היא מתיחסת אליך? או אולי קרה לה משהו אישי שגרם להתנהגות הזו? ניסית לשאול? או לכתוב לה מכתב- להסביר את עמדתך, שאת רוצה לפתוח דף חדש ומה מפריע לה? כמו שכבר הומלץ לך, את חייבת לפתוח דף חדש! חייבת לשכור דירה עם שותפים, לעבוד ולמלא לך את החיים בתחומי עניין וחברה נוספים. לכל בחורה בת 23 זה כדאי, אך לך זה כדאי במיוחד... תתחילי "לחיות" , לבלות, ולהקים לך את הזוגיות/משפחתיות האמיתית שלך- זו שתתן לך אהבה ותקבל אותך כמו שאת... בהצלחה , יום

אופטימי ד...

 

[לימור1]

ממשפחתך השלישית ../images/Emo23.gif ../images/Emo23.gif ../images/Emo23.gif

שיר יקרה שלנו, ההתנהגות שלה אכן מוזרה מאוד, וכנראה שהעבר המשותף שלכן מאוד טעון לשתיכן. אני דווקא חושבת שאת צריכה להבין ממנה מה קורה כי את, במיוחד את, שאת אדם כל כך רגיש ומלא אמוציות, את חייבת להבין מה קורה ביניכן ולמה. אני חושבת שכדאי שתכתבי לה מכתב, ובו תסבירי לה שאת פשוט רוצה להבין את היחסים ביניכן. בכל זאת, את בן אדם, אשה צעירה, ואת צריכה אמא ומשפחה. אני חייבת לומר שוב, קשה לי מאוד להבין את התגובה שלה, ולא משנה מה היה ביניכן. אבל דבר אחד ברור: אם היא לא הייתה מוכנה שתגורי תחת קורת הגג שלה, היא כבר מזמן הייתה זורקת אותך. בגיל 23, אין שום חובה לאם, ביולוגית או מאמצת, להחזיק את ילדיה בבית. אז אולי בכל זאת יש שם משהו חיובי, שמסתתר תחת מה שנראה כלב ל אבן. ומצד שני, אני מצטרפת לשירה. גם אני חושבת שאת צריכה לעקור את עצמך ממקום שבו את לא מקבלת את האהבה ואת היחס שאת זקוקה לו. אהבה מכולנו

 

[..שיר..]

../images/Emo23.gif ללימורי האחת והיחידה

אז קודם כל תודה מהמשפחה (כבר אמרתי כמה פעמים שזו המשפחה הכי מוצלחת

) לימורי ניסיתי ולאמיני לי ניסיתי נסיתי להבין מה קורה לה שם ,ולמה היא מתנהגת כך אלי ובעבר לאחים שלי הגדולים ,את האמת עם כל השטיפות מוח שלה להגיד שאני לא בסדר בהתחלה חשבתי שבאמת משהו אצלי לא בסדר אבל עם הזמן וההחמרה במצב התנהגותה וכמה חלקים שהיו לי חסרים הבנתי שמשהו לא בסדר אצלה ושזה כנראה משהו שאני לא יכולה לרפא אותה מימנו ,.. כל כך צודקת בצורך של אמא ומשפחה על זה נלחמתי לימורי כל הזמן בכל פעם שהדפו אותי נסיתי חזרה אבל היום אני מנסה לשנן לי ולהכניס לי לראש שלי אין משפחה כי אם לא אז פשוט לא נשארים שפויים ממצב כזה איך אפשר להבין שאמא שונאת .. מילא לא אוהבת אבל שונאת?? לימורי מיצדה היא כבר זרקה אותי מהבית אף אמרה או אני או היא נכון שחובה חוקית אין לאף אם להחזיק את ילדה מעל גיל שמונה עשרה אבל אהבת אם לילד היא זאת שמשאירה ילדים מעל גיל שמונה עשרה בבית ואצלה זה לא קיים ..קשה לי מאוד לימורי לראות משהו חיובי בזה אחרי כל השנים גם כשאני מאוד מנסה שתי סיבות יחידות שאני נשארת בבית היום האחת זו אחותי שאני משוגעת עלהה וכשיש את שתינו אז לפחות מתחלקים בצרה מנסה לעזור לה כמה שאפשר וקשה לי לנטוש אותה בחזית לבד וסיבה שניה שהיום כנראה כבר ירדה זה חוסר רצון להאמין ולנסות שוב ושוב לגשר ... אבל היום הבנתי שזה כמו לדפוק את הראש בקיר... הכי כואב זה שמצפים שהאנשים הכי קרובים אילי שאמורים לקבל אותך בטוב וברע לא נוהגים כך... אני יודעת שעוד מעט תשאלו איפה אבא בתמונה אז אני כבר יענה אבא שלי הוא מן יס מן כזה היא שולטת עליו רציני הוא מזמן איבד את האני שלו בגללה לוותר על ילדים שלו ולשים אותם בפנימיות בגלל שהיא לא רצתה אותם אז זה כבר אומר הכל.. אוהבת

שיר

 

[דיאנה*]

בעברית קוראים לזה "התעללות"

שירונת, סביר מאוד להניח שאמך הייתה נוהגת באותו אופן בילד ביולוגי. האימוץ הוא רק וו שאפשר לתלות עליו עוד דברים ועוד מלים קשות. אין דבר שילד יכול לעשות (אלא אם רצחת את אמא שלה, וככל שאני מבינה הסבתא שלך חיה וקימת) שיצדיק יחס כזה. שמרי נפשך שירונת. צאי החוצה ותראי גם לאחותך שיש חיים שפויים בחוץ. את יכולה למדוד את עצמך לפי היחס שאת מקבלת מהילדון שאת חונכת, מאמא שלו, מאחיך, ומעוד אנשים שאת לבטח מכירה. זה לא מעט אנשים שאוהבים אותך בזכות מה שאת. תפסיקי למדוד את עצמך לפי מה שאומרים בבית. יש לך כוחות. יש בך יופי. יאללה, זה הזמן לחיות! שבת שלום שירונת

דיאנה.

 

[..שיר..]

../images/Emo23.gif תודה דיאנוש קיבלתי

עכשיו מימך שק של כח

שיר

 

[מיכל@ל]

מצטערת לשמוע ../images/Emo10.gif

ואולי זה הסימן עבורך שהגיע הזמן להניח הכל מאחור ולהתחיל חיים חדשים בכוחות עצמך ובזכות כל הטוב שבך. מקבלת בשמחה ותודה את הפרחים

 

[..שיר..]

../images/Emo23.gif תודה מיכלוש שקיבלת

את

אוהבת

שיר

 

[שולינקה]

קיבלתי את הזר ומתענגת מריחו.

ממש קשה לי להאמין שמדובר במציאות.וקשה לי להבין איך ומדוע מגיעים למצב כזה.את כנראה עשויה מברזל. מחזיקה לך אצבעות .

 

[..שיר..]

../images/Emo23.gif שולינקה יקירתי

אכן מציאות של החיים ,וכמו שנאמר משפחה לא בוחרים ... כן מבינה את הקושי להבין איך מגיעים למצב כזה כי רק מי שחיי את זה יכול להבין איך אמא פשוט שונאת.. כן שולינקה מיברזל מכופף מאוד

תודה שולינקה שולחת

שיר

 

[..שיר..]

../images/Emo23.gif ו..תודה שקיבלת את הזר שלי ../images/Emo39.gif

 

[ענבל*]

שיר מתוקה

ממש כאב לב לשמוע על היחס המנוכר של ההורים שלך, אני שמחה שלפחות בראש את כבר יודעת שהבעיה היא אצלהם ולא אצלך, למרות שהלב נפצע כל פעם מחדש. אני מצטרפת לדעה שאת חייבת לעצמך לפתוח בדרך חדשה, כי יש בך כל כך הרבה אהבה, והגיע הזמן שהיא תזרום למי שיכול לקבל אותה. כנראה שאמא שלך עדיין לא פנויה לשום דבר חוץ מאשר לעצמה, אבל אין סיבה שאת תלכי לאיבוד בתוך הקושי שלה. החיים יכולים להיות הרבה יותר מזה. למרות היחס הקפוא שזכית לו כל חייך, הצלחת לגדול חמה ואוהבת, אמפטית, מלאת כשרון, ומלאת תקוה להמשך טוב יותר, וההמשך באמת יכול להיות טוב אם תעשי אותו כזה. המפתח בידיים שלך, זה דורש הרבה אומץ, לאמץ דרך חדשה, הרבה אחריות, אבל את יכולה ליצור לך עתיד מלא ברגש ואהבה. אנחנו איתך כל הזמן, בחיבוק הכי אוהב שיכול להיות.

 

[..שיר..]

../images/Emo23.gif תודה עינבלוש חמודה

וכבר נאמר הורים לא בוחרים לא ? ואהבה אי אפשר ליכפות צריך להרגיש את כל כך צודקת בקשר לזה שאמי לא פנויה לשום דבר חוץ מעצמה , ואת יודעת מה אני חושבת עינבל מיתוך חוסר ומיתוך כמה שאתה יודע והרגשת שחשובה אהבה ויחס ואיכפתיות שלו קיבלתי אתה רוצה להעניק אותה .. אכן דורש הרבה אומץ ובמיוחד ממאומצת

תודה עינבלוש

שיר