היה לי סוס בפנסיה (הסוס שבתמונה)
בהתחלה חשבתי שיהיה לו הכי טוב במרעה. לצערי, אחרי שהוא לא ממש היה רגיל לחיי מרעה (עד גיל 18 היה רגיל לעבוד כל יום ולהתחרות בקפיצות), הוא פשוט עמד חודש וחטף למינייטיס...כשביקרתי אותו, הייתי בשוק, מסוס קפיצות מלא שרירים וחיים הוא נהיה, תוך חודשיים, רזה, מוזנח ומדדה על 4 רגליים. מיד הזזנו אותו לאורווה חזרה... בסופו של דבר, הוא עמד באורווה בקיבוץ, היה משוחרר רוב היום בשטח האורווה, בין התאים והמגרשים כמו כלבלב וטייל לו להנאתו, בלילות היו מכניסים אותו לתא, מידי פעם הוא היה יוצא לטיול הליכה עם רוכב. האמת, הוא היה מאוד מאושר, כל פעם שעבר אדם לידו הוא היה צוהל, מתקרב, מתחכך. אז אני ממליצה על שילוב של חופש עם אורווה, וטיולים מידי פעם.