[חיפוש עצמי]

../images/Emo35.gif

א. מדוע נאמר על עשו שהוא נידון כגוי? ב. מדוע רק עליו נאמר כך? חיפ.

 

[mgb]

עשו גוי..

בס"ד שלום לך חיפ. ותודה על שאלתך! עצם המושגים או נכון יותר המעמד "יהודי-גוי" בעצם התחדש לאחר מתן תורה. מה שנידון לפני מתן תורה הוא האם בכל להאנושות היו הבדלים במעמד שעתיד ברבות הזמן לאחר מתן תורה להפוך ליהודי או שכולם היו באותו מעמד. ובכן, והדבר בולט מאוד בפרשיות אלה של "יוסף ואחיו", היו הבדלים גם לפני מתן תורה ולא כל העמים או האנשים היו בני אותו מעמד. במונחים אז היו "בן נח" ו"ישראל". במעמד זה אגב, היה נסוב הויכוח או המחלוקת בין יוסף לאחיו. ברו שמאברהם התחילה האמונה בה' בעולם, אבל אמונה מהכרה ולא מקבלה במסורת שהרי קדם לאברהם נח שם ועבר ועוד צדיקים(מתושלח, חנוך ועוד..). ה' בחר באברהם להתחיל את הליך בנית העם הנבחר על ידו שלו יתן את התורה. בתהליך הבחירה הופרדו גם בני משפחה ואפילו קרובים כבן, אשה, אב דוד וכו'. הבחירה נבעה מבחירת הקב"ה מי מתאים להשאירו חלק מאבות האומה הישראלית. בעקרון הבחירה היתה בתכונות הנפש מה שנקרא בלשון חכמי המוסר "מידות". כך למשל לבן הרמאי, או עשו הרשע ויותר מטוחר פוגשים אומות שלימות שהורחקו מכח התורה להצטרף אף ע"י גיור מהאומה הישראלית.לדוגמא עמון ומואב לא יוכלו לעולם הזכרים שמהם להתגייר אף שהמצרים והאדומיים כן יוכלו. וזאת מדוע? אומרת התורה בעצמה(דברים כ"ג ד,ה): ד לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, בִּקְהַל יְהוָה: גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי, לֹא-יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה עַד-עוֹלָם. ה עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם, בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם ואילו המצרים נאמר כך(שם פסוקים ח' ו-ט'): ח לֹא-תְתַעֵב אֲדֹמִי, כִּי אָחִיךָ הוּא; לֹא-תְתַעֵב מִצְרִי, כִּי-גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ. ט בָּנִים אֲשֶׁר-יִוָּלְדוּ לָהֶם, דּוֹר שְׁלִישִׁי--יָבֹא לָהֶם, בִּקְהַל. כלומר זה שעשו הוא בנו של יצחק לא הופך אותו אוטומאטית ל"יהודי" זאת בגלל מידותיו הרעות. ה"כוזרי" מסביר זאת כאדם שמעוניין לאכול פרי ועל-מנת להגיע לפרי קולף את הקליפה החיצונית ואוכל רק את הפרי. יש לדעת אגב שכ ליהודי היום נבחר אישית ע"י הקב"ה במכת בכורות מפני שצפה הקב"ה שהוא מתאים להיות חלק מהעם הנבחר. 4 חמישיות מהעם לא נמצאו מתאימים להינצל במכת בכורות ומדובר בכ-8 מיליון אנשים!! אשרינו- זו זכות אבל זו גם חובה ועלינו להצדיק אותה ולמלא את ייעודנו ותפקידנו!! בברכה

 

[justborn]

אם מואבי אינו יכול להצטרף לעם ישראל

איך זה שרות שממנה יצא דוד המלך התגיירה? זה אומר שדוד המלך הוא לא יהודי???

 

[mgb]

מפנה אותך לדבריי שוב:

בס"ד אצטט שוב את דבריי: "לדוגמא עמון ומואב לא יוכלו לעולם הזכרים שמהם להתגייר אף שהמצרים והאדומיים כן יוכלו" והדגש כמובן על הזכרים. על כך אומרת הגמרא: "(תהילים מה) כל כבודה בת מלך פנימה במערבא אמרי ואיתימא ר' יצחק אמר קרא (בראשית יח) ויאמרו אליו איה שרה אשתך וגו' כתנאי עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר (דברים כג) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים דרכו של איש לקדם ואין דרכה של אישה לקדם וכו' הרי שרות יכולה היתה להתגייר שהתורה לא שללנ מנשים מעם עמון להתגייר אלא רק מהגברים. ממילא דוד המלך יהודי כשר ללא צל ספק! למען האמת הלכה זו לא היתה מבוררת עד לתקופת שמואל הנביא בו ישי אבי דוד היה בוש בדוד ונתן אותו כרועה צאן על מנת שיגברו הסיכויים שאריה או דב יטרפו אותו. כך חי דוד 28 שנה בחזקת פסול ואף חשש ממזר עד שאמר דוד: תהילים פרק סט פסוק ט: מוּזָר, הָיִיתִי לְאֶחָי וְנָכְרִי, לִבְנֵי אִמִּי. אבל לאחר שנבחר מכל אחיו לכהן כמלך על ישראל ע"י שמואל שמשח אותו בשמן המשחה עולמית, כך אמר: תהילים פרק קיח פסוק כב: אֶבֶן, מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה, לְרֹאשׁ פִּנָּה. בברכה

 

[mgb]

הגמ' שהוזכרה - יבמות ע"ז ע"א.

 

[justborn]

האם כאשר התורה מדברת איתנו בלשון

זכר היא לא מתכוונת גם לנקבה? האם למשל המצווה "לא תרצח" מיועדת רק לגבר?

 

[mgb]

לשון זכר בלבד או כולל נקבה

בס"ד ראשית תודה רבה על שאלתך. אכן טענתך לכאורה צודקת, אבל יש להזכיר שוב את דברי שציטטתי בהודעה הקודמת, שההבנה בפסוק שדווקא זכרים מנועים מלהתגייר מעמון ומואב, נתבררה סופית רק בימי שמואל הנביא עת נזקק על פי ה' להמליך את דוד. לשאלתך: לא! איסור לא תגנוב או לא תרצח או כל איסור בתורה נועד לאיש ולאישה גם. יש להכיר את סגנון לשון התורה שככלל כשהיא מדברת ונוקטת לשון זכר אף לנקבות כוונתה, אלא אם כן היא מציינת אחרת בפירוש או שהאיסור הספיציפי לא מתאים לנקבה ואין המקום כעת לדון מדוע כך. אלא שבאיסור מיוחד זה התורה עצמה נתנה את סיבת האיסור ושוב ניזכר בלשון הפסוק קודם (דברים פרק כג פסוק ה): "עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם, בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.." כלומר אילו התורה לא היתה מוסיפה את הטעם ובכך מסייגת, היינו מכלילים גם נקבות. כעת שיש לנו את סיבת האיסור הרי שהתורה עצמה רמזה שאין היא כוללת נקבות. נכון שתחזור ותתקשה, ואם כן מדוע כל אותם מאות שנים מעת קבלת התורה עד לימיו של שמואל הנביא ומעשה הכתרת דוד למלך לא היה ידוע הפירוש הזה לפסוק המוציא את הנשים מאיסור קבלת גרים.. אין אתנו יודע חשבונות שמיים ולמה נתעלמה ההלכה או הפירוש הזה כל אותם שנים יתכן ולמען אותו דוד שה' ראה שהוא צריך להיות המלך ודווקא שייצא מרות הגיורת. אבל ברור שלאחר שכבר נתבררה ההלכה אנו מבינים היטב של איסור לא תרצח אין טעם לחלק ולסייג בין איש לאישה, אחר ששניהם "שווים לפני החוק" במובן שאיסור לשון זכר כולל גם נקבה כנ"ל. לסיכום, שונה איסור קבלת גרים-זכרים מעמון ומואב שמסייג קבלת נשים בכך שהתורה הוסיפה מילות הטעמה לאיסור, טעם המשמיט את האיסור על נקבות. בברכה

 

[justborn]

אני חשבתי על פירוש אחר

למרות שהגברים הם אלה שנהגו להוציא לחם ומים אני לא חושב שזה היה ללא עזרתם של הנשים שהכינו את הלחם והמים כדי שהגברים יוציאו. לכן האשמה פה היא כנראה גם על הנשים. הפירוש שאני חשבתי עליו הוא שהתורה איסרה שאדם המגדיר את עצמו מואבי יצטרף לעם שלנו. אך אם הוא התגייר ושינה את הזהות שלו ליהודי הוא כן יכול להיות חלק מ"קהל ה`".

 

[mgb]

לגבי פירושך

בס"ד נכון שהנשים השתתפו בהכנת המזון- לחם ומים. אבל היות שהתורה הגדירה בדיוק את הנוהג של נשים להימצא בבית והגברים לצאת לא השתתפות בהכנה היווה עילה לאיסור הגיור. אחרת למה התורה הכל כך מדוקדקת ומדויקת בלשונה ציינה: "על אשר לא קדמו אתכם". כלומר פעולת הקידום המוזכר בתורה הוא אשר היווה את הסיבה לאיסור. בברכה

 

[justborn]

ואולי חלק מפעולת הקידום זה ההכנה של

הלחם והמים. בכל מקרא אני חושב שהתורה לא היתה מתעלמת מלהדגיש פרט כ"כ חשוב שבמצווה מדובר רק על גברים.

 

[אוראל05]

שאלה:מדוע עשיו אינו יהודי אוטומטית?

מצד היותו בן רבקה.

 

[mgb]

עשו לא יהודי

בס"ד שלום לך אוראל! שוב, נזכור שעשו חי לפני מתן תורה כך שמעמד "יהודי" לא היה,לפי הבנתנו היום את מעמד זה, גם אברהם ויצחק ויעקב האבות וגם רבקה ויתר האמהות.. נכון שמצינו שאברהם היה מגייר אנשים ושרה נשים וכן מצינו מדרש שיעקב גייר את רחל ולאה(ובכך נופלת הקושיא למספק מפרשים איך נשא שתי אחיות) וכן יוסף גייר את אסנת ועוד..וברור שאין גרות זו דומה לגרות שלאחר מתן תורה. אשר על כן נחזור ונבאר שלפני מתן תורה היו שני סוגי מעמדות: בן נח ישראל האחים למשל היו חלוקים בדעתם אם דין יש להם מעמד "בן נח" או "ישראל". לא ניכנס ונאריך בכך רק נזכיר שאחת מאבני המחלוקת ביניהם נסוב על איסור "איבר מן החי" השונה בגדריו בין "ישראל" ל"בן נח" בכך שבהמה מייד לאחר השחיטה בעודה מפרכסת מותרת ל"ישראל" ואסורה ל"בן נח". כי עבורנו שיש לנו הלכות שלחיטה השחיטה מתירה ואילו ל"בן נח" שאין הלכות שחיטה, חייבים להמתין עד שתפסיק לפרכס. יוסף ראה את אחיו אוכלים בשר מבהמה מפרכסת והיות שדעתו שדין "בן נח" הרי לשיטתו אכלו האחים "איבר מן החי" ואילו האחים סברו שדין "ישראל" יש להם ומותר להם. על כל פנים, מיהו "ישראל" ומי "בן נח" לא נקבע לפני מתן תורה לפי האם כפי שאנו יודעים היום את ההלכה היהודית (בכלל, לפני מתן תורה ה"יהדות" לא היתה לפי האם אלא דווקא לפי האב "לבית אבותיו"), כך שעקרונות ההלכה היום לא היו תואמים את מה שהיה נהוג לפני מתן תורה. מה שכן קבע מיהו "ישראל" ומי לא היה רק בחירה אישית של הקב"ה לפי חכמתו יתברך. מה שלנו ידוע בעיקר, שזה לפי מידות ואופי. לרעה מצינו שלבן ועשו היו רשעים ואילו רבקה כמו שאר האמהות נבחרה בגלל מידת החסד שלהן. בברכה

 

[אוראל05]

יישר כוח!!!!!1