תגובה
אנחנו לא נגררים להתפלפלויות מיותרות. אנחנו, כך אני רואה זאת לפחות, מנסים למנוע השתרשות של טיעונים פופוליסטים ודמגוגים שבסופו של דבר עלולים לסחוב עם שלם לתמוך במעשי איוולת, כפי שקרה בעבר וככל הנראה גם יקרה בעתיד. הפופוליזם שתיאוריית הדומינו בדיוק טומנת בחובו, לדוגמא, הוא זה שגרר את ארה"ב לבוץ הוייטנאמי. אתה קורא לדברי דמגוגיה מבלי לפרט מדוע הם ראויים להקרא כך, אני לא אגיד מה זה אומר על דבריך, שכן אז אכנס למעגל רקורסיבי של האשמת האחד את האחר בדמגוגיה, לכן די לחכימא ברמיזא. השאלות שהעליתי אינן רטוריות אלא נקודות עקרוניות בעיני, שלצערי בחרת להתעלם מהן. העובדה שבארץ ישראל חיים שני עמים, כל אחד מונה כחמישה מליון נפשות, מי נושק למספר הזה מלמעלה ומי מלמטה, עמים עוינים אחד לשני, שונים מבחינה תרבותית, דתית ולאומית וחסרי כל רצון לחיות אחד עם השני, לא משכנעת אותך שאולי בכל זאת יש צורך בחלוקה כלשהי? במקום לענות לשאלה העקרונית והאלמנטרית ביותר, בחרת לתקוף. זוהי זכותך, שכן מן המפורסמות שההגנה הטובה ביותר היא התקפה, ובהחלט יש מקום להעלות את כל החיסרונות, והם רבים, של רעיון המדינה הפלשתינאית והנסיגה מהשטחים. אתה מקנח את תגובתך בכך שאינך מאמין בניבוי העתיד, מסייג את תחזיתך, אותה עצרת לאחר שהגעת לנקודה בה, לשיטתך, אי-הודאות גדולה מהיכולת לשער את העתיד. באותה תגובה בדיוק, פירטת בפירטי פרטים תהליך ליניארי, באופן פשטני, כאילו הוא לא יכול להתפתח לאף כיוון ומבלי לנמק מדוע הדברים יקרו בדיוק כפי שאתה חוזה, משער או מנבא. הכשל העיקרי שלך נמצא כבר בהתחלה. כיום מוקמת, למעשה כבר לקראת סיום, גדר הפרדה מאסיבית שהיא אחד מהגורמים העיקריים לבלימת מתקפת המחבלים המתאבדים באיזור השרון. עקב אכילס של הגדר הוא כרגע באיזור מחסום שמעה, בתפר בין הנגב לאיזור דרום הר חברון. בעקבות הפיגועים בבאר שבע, אני מאמין שגם הפירצה הזו תטופל. מכל מקום, אין ספק שהגדר שתעמוד לפנינו לכשתסתיים הנסיגה הישראלית מהשטחים, תהיה עבירה הרבה פחות מזו הניצבת לעינינו כיום, וללא חורים. כשם שהמודל פועל בעזה כבר שנים, יש לי את כל הסיבות להאמין שמעט מאוד פלשתינאים יצליחו להסתנן לישראל בניגוד לרצונה וללא אישורה. האופציה השניה שאני מעלה על דעתי, כיוון שלא טרחת לציין כיצד בדיוק תתרחש ההגירה ההמונית של הפלשתינאים שתציף את ישראל בערבים, היא כמובן הגירה תוך כדי הסכמה של ישראל. מדינת ישראל אמנם מורכבת מערב רב של מהגרים, אך בשונה מארה"ב או אוסטרליה, היא איננה מדינת הגירה, בוודאי שלא לפלשתינאים. רוב הפלשתינאים, למיטב ידיעתי, אינם עונים על ההגדרה של "מיהו יהודי?" על-פי חוק השבות והדרך היחידה שלהם להגר לישראל היא בתירוץ של "איחוד משפחות". כמה כבר יכולים להגר לישראל בדרך הזו? איזו סיבה לעזאזל יש לישראל להסכים לקליטת הגירה שכזו? חברתי? כלכלי? ביטחוני? כמו כן, גם הדיבורים על מדינה פלשתינאית מוכת עוני ואבטלה מעוררים גיחוך. לא מפני שלא מדובר בתרחיש הגיוני, אלא מפני שמצבם של הפלשתינאים כיום, תחת הכיבוש הישראלי, הוא שומדבר אחר זולת אבטלה, עוני וייאוש. ההבדל היחידי הוא שכיום אף אחד מגורמי הרשות או מארגוני הטרור לא צריך לתת את הדין וחשבון לעמו על כך, מפני שניתן לאחד את האספסוף כנגד אויב משותף ולהיתלות בו כשעיר לעזאזל. עמנואל גולדשטיין של החמאס והרשות, אם תרצה. בנוגע לאוכלוסיה הערבית בישראל. מאז קום המדינה, מבטיחים לנו שהנה עוד רגע הם מתפרצים וממיטים עלינו את חורבן הבית השלישי. הקונספציה הזו היא שהובילה את ההחלטה להקים משטר צבאי על ערביי ישראל בין השנים 48 ל66(והיא גם זו שהובילה למתן הפקודות שגרמו לטבח כפר קאסם, ביום בו התחיל מבצע קדש ב56'). כך, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה הבטיחו לנו אותם נביאי זעם שהנה, מהומות אוקטובר מוכיחות שהערבים הישראלים סופסוף חושפים את פרצופם והנה, הם מצטרפים לאחיהם הפלשתינאים. חוכא ואיתלולא. אין להתעלם מתופעת מעורבותם של ערבים ישראלים בטרור, ברם יהיה מגוחך לראות בכך איום אסטרטגי על מדינת ישראל. אין כל סכנה או עדות לכך שהמיעוט הערבי יתקומם כנגד הרוב היהודי. בנוגע לסכנה הדמוגרפית, כאן אתה כבר צודק לחלוטין. כמאמר השיר מהמחמזר "מאמי", בזיקפה ובזרע, נגאל את פלשתין. הסכנה הדמוגרפית היא איום אסטרטגי וככל הנראה גם הממשי ביותר כיום על מדינת ישראל, הן כמדינה יהודית והן כדמוקרטית. אולם, הנסיגה מהשטחים היא הצעד הראשון והחשוב ביותר במלחמה בשד הדמוגרפי! אם אתה מכיר בכך ש1.2 מליון ערבים אזרחי ישראל מהווים איום דמוגרפי, כלום אינך מסכים ש3.5 מליון פלשתינאים, עוינים הרבה יותר, הם איום גדול בהרבה? על הדרכים לפתרון הבעיה הדמוגרפית הפנימית, כפי שאני רואה אותה, אכתוב בהודעה נפרדת כיוון שזו נעשתה כבר ארוכה מדי וככל הנראה גם קשה לקריאה עקב כך.