בהתנסות שלי
הקרובים שהגיעו, ניתן היה "לזהות אותם" עפ"י המילים שהם בחרו, או שמשהו בצורה התקשורת איתם הראה שדבר מה מה"אישיות" אותה היכרנו כשהם היו כאן, נשאר כשהיה. אבל אם אפשר לקרוא לזה "השקפת העולם" השתנתה לחלוטין! כולם אמרו שטוב להם איפה שהם נמצאים, כולם אמרו שהם שמחים לבוא, שמחים שקראנו להם, אבל התשובות לשאלות יותר ספציפיות קשות מאוד כי הם לא באמת מתערבים בחיים שלנו כעת, את מבקשת עצה על משהו מסויים? מקבלת תשובה "רק את", כל שאלה שנשאלת מוחזרת אלינו - משום שאנחנו אחראים על עצמנו ועל החיים שלנו. אני מאמינה שהם כן עוזרים לנו משם, אבל העזרה נעשית בדרכים עקיפות והם לעולם לא יגידו לנו מה עלינו לעשות, גם לא בצורת המלצה. לכן אמרתי, שהתקשורת איתם די מאכזבת, מבחינה מסויימת. מבחינה אחרת - הידיעה שהם נמצאים במקום כלשהו, ולא נעלמו להם לאיזה "חור שחור" - אותי מאוד עודדה.