אני לא מבינה מאיפה יש לחלק מהאנשים פה בפורום
את הבטחון העצמי (אם לא לומר שחצנות) להיות עד כדי כך בטוחים שכל דבר שהם עושים הוא דבר אלוהים בהתגלמותו, וכל אחד שחורג מזה הוא רשלן, פושע, הורה לא משקיע ושאר מחמאות שנותנים פה להורים. כמי שגידלה ארבעה וחצי ילדים מוצלחים עם קבלות (החצי הגיע אלי בגיל מבוגר מדי לצערי) ומשמשת על תקן של יועצת שכונתית לכל מיני אמהות אחרות לא מעט שנים, אני חייבת לומר שאם יש משהו אחד שלמדתי מנסיוני, זה שלכל ילד יש את האופי שלו, למי שיודע הכי טוב למצוא את הדרך המתאימה לאותה משפחה באותה נקודת זמן זה רק ההורים. אין שום דמיון בין הדרך שגידלתי ילד אחד למשנהו, כל ההתנהלות המשפחתית היתה שונה, גם לפי הצרכים של הילדים וגם לפי הצרכים של ההורים (יפתיע אותך אולי - אבל גם ההורים הם בני אדם וגם הם חלק מהמשפחה. לטעמי זה חלק מהחינוך שהילד ידע את זה), ואני בכלל לא בטוחה שמה שעשיתי כאמא צעירה וחסרת נסיון היה שגוי יותר מאשר מה שעשיתי כאמא מנוסה. מה שאני כן בטוחה, ולמדתי חלק מהלקח הזה בדרך קשה זה שהילדים שלי שונים ממני ויש להם צרכים אחרים. חשוב מאד לתת לכל ילד את מה שהוא צריך, גם אם אני כל החיים הייתי חופשיה מאושרת, וגם אם הכלבים שלנו מסתובבים לא קשורים (קוקר ספנייל שלא זזים מטר מהרגל של מי שהולך אתם), עדיין אני בהחלט יכולה לקבל שלילד מסויים הרצועה יכולה לתת בטחון וחופש להסתובב בלי שילך לאיבוד או יקפוץ לכביש בטעות (לא היה שרשור רק לפני יומיים שלושה על אסונות שיכולים לקרות?)
את הבטחון העצמי (אם לא לומר שחצנות) להיות עד כדי כך בטוחים שכל דבר שהם עושים הוא דבר אלוהים בהתגלמותו, וכל אחד שחורג מזה הוא רשלן, פושע, הורה לא משקיע ושאר מחמאות שנותנים פה להורים. כמי שגידלה ארבעה וחצי ילדים מוצלחים עם קבלות (החצי הגיע אלי בגיל מבוגר מדי לצערי) ומשמשת על תקן של יועצת שכונתית לכל מיני אמהות אחרות לא מעט שנים, אני חייבת לומר שאם יש משהו אחד שלמדתי מנסיוני, זה שלכל ילד יש את האופי שלו, למי שיודע הכי טוב למצוא את הדרך המתאימה לאותה משפחה באותה נקודת זמן זה רק ההורים. אין שום דמיון בין הדרך שגידלתי ילד אחד למשנהו, כל ההתנהלות המשפחתית היתה שונה, גם לפי הצרכים של הילדים וגם לפי הצרכים של ההורים (יפתיע אותך אולי - אבל גם ההורים הם בני אדם וגם הם חלק מהמשפחה. לטעמי זה חלק מהחינוך שהילד ידע את זה), ואני בכלל לא בטוחה שמה שעשיתי כאמא צעירה וחסרת נסיון היה שגוי יותר מאשר מה שעשיתי כאמא מנוסה. מה שאני כן בטוחה, ולמדתי חלק מהלקח הזה בדרך קשה זה שהילדים שלי שונים ממני ויש להם צרכים אחרים. חשוב מאד לתת לכל ילד את מה שהוא צריך, גם אם אני כל החיים הייתי חופשיה מאושרת, וגם אם הכלבים שלנו מסתובבים לא קשורים (קוקר ספנייל שלא זזים מטר מהרגל של מי שהולך אתם), עדיין אני בהחלט יכולה לקבל שלילד מסויים הרצועה יכולה לתת בטחון וחופש להסתובב בלי שילך לאיבוד או יקפוץ לכביש בטעות (לא היה שרשור רק לפני יומיים שלושה על אסונות שיכולים לקרות?)