10 מי יודע

[אמא של יעל 2002]

../images/Emo35.gif10 מי יודע../images/Emo35.gif

הי לכולם, מנהלת פורום "להיות הורים" , רותי, יזמה את השאלון הבא, הוא נראה לי ממש נפלא, אז ביקשתי את רשותה לגנוב אותו לפורום שלנו, קחו כמה דקות בסופ"ש ותענו

לפניכם 10 שאלות (קודם כדאי לתת רקע, מי הילדים ובני כמה) : 1. מה הרגע הכי מאושר שהיה לך בהורות ? 2. מה הרגע הכי מפחיד ? 3. איזו שעה של היום אהובה עליך ולמה ? 4. איזו הערה הכי מרגיזה קיבלת בנושא ההורות ? 5. איזו תכונה הכי מוצלחת יש לך כהורה ? 6. איזו תכונה היית רוצה לשנות כהורה ? 7. מה היית מאחל לילדך יותר מכל ? 8. אם היית יכול לחזור על הכל שנית, מה היית עושה אחרת ? 9. מתי הרגשת בפעם הראשונה אמא/אבא? 10. כמה ילדים היית רוצה ?

 

[אמא של יעל 2002]

נאה דורש נאה מקיים

רקע: יש לי בת אחת, יעל בת 8 חודשים.

הרגע הכי מאושר בהורות היה להביא את יעל הביתה מביה"ח אחרי שבוע בפגיה, לראות אותה בבית שלנו יונקת ממני היה הדבר הכי מדהים שיש.

הרגע הכי מפחיד היה לראות אותה בפגיה, כ- 6 שעות אחרי הלידה (בחצות) בפעם הראשונה בתוך "אוהל חמצן" רציתי לבכות.

השעה הכי אהובה עלי ביום היא הבוקר, להתעורר אתה.

ההערה הכי מעצבנת שקיבלתי בנושא ההורות הוא : אין לך מספיק חלב, או למה להתעקש על הנקה?

התכונה הכי מוצלחת שלי כהורה היא העקשנות שלי, לא לוותר, לעצמי, ליעל, לסביבה.

התכונה שהייתי רוצה לשנות בי היא ההיסטריה שלי. הייתי רוצה להיות פחות היסטרית, ולא לחשוב שכל נמש הוא מלנומה, כל חום הוא מחלה זיהומית נדירה וכל הקאה מעידה על חסימת קנה הנשימה..

יותר מכל הייתי רוצה לאחל ליעלי בריאות ואושר

מה הייתי עושה אחרת? אולי לידה טבעית, ביות מלא (בכיף הייתי מוותרת על הפגיה אם היה אפשר...) וסתם יותר רוגע בחודשיים הראשונים.

הרגשתי אמא בפעם הראשונה כשהאחות בפגיה שאלה אותי מעבר לדלת הסגורה: "אמא של מי את?" ואמרתי "אמא של יעל"

הייתי רוצה 4 ילדים

 

[ש י ר ל י 30]

WOW יופי של תשובה !

במה שרשמת ב"היסטריה" הזכרת לי את אמא שלי

יופי של שאלה (אני לא יכולה לענות ......)

בנות לעיונכן

 

[dafgol]

הנה אנחנו

בר , בן 5 חודשים וקצת.... 1. הרגע הכי מאושר - הפעם הראשונה שהוא חייך אלי חיוך אמיתי לאמא

2. הרגע הכי מפחיד - בר השתעל נורא ודמע ו...חשבתי שהוא נחנק ( הוא לא ). 3. השעה האהובה עלי - אין שעה מדויקת , אבל הזמן שבר גולן ואני משתוללים משחקים וצוחקים אצלינו במיטה , לפעמים גם ניקו מצטרף 4. ההערה הכי מרגיזה - את לא האמא הראשונה ולא האמא האחרונה...תקשיבי גם לאחרים לפעמים..... 5. תכונה הכי מוצלחת כהורה - קשובה לבר לרצונות שלו ומכבדת אותו כבן אדם. 6. תכונה שהייתי רוצה לשנות - אני נהפכת לאמא פולנייה , זה לא רצוני אצלי... זה פשוט קורה לי.... 7. אני מאחלת לבר יותר מהכל - שיהיה בריא ומאושר , שיהיה בן אדם טוב ויהיה שמח בחלקו , ושיעשה בחיים כל מה שיגרום לו לאושר הנאה וסיפוק. 8. מה הייתי עושה אחרת - כלום ! הייתי עושה הכל בדיוק אותו דבר. 9. הפעם הראשונה שהרגשתי אמא - מייד לאחר הלידה , כשגולן שם את בר עלי. 10. כמה ילדים הייתי רוצה - שלושה , אבל אני מציאותית...כנראה רק שניים.. ( השעון הביולוגי מתקתק .....) אחלה סקר

 

[yaelli10]

ואנחנו כאן

|כוכב| אנחנו רק ארבעה חודשים באוויר, אז אין לנו רגע הכי מאושר. כל יום אנחנו מתעוררים באושר גדול. |כוכב|הרגע הכי מפחיד היה אחרי ש"דפקתי" אני והשלומיאליות שלי את הראש של אלה בפינת ארון מטבח. היא בכתה ואני בכיתי איתה. אחרי כמה דקות נשכח העניין, בכל אופן מבחינתה. |כוכב|הבוקר בשעה 0700 או 0730 כשאלה במיטה, ואני מגיעה כדי לקחת אותה לארוחה הראשונה של היום. היא מחייכת חיוך רחב כשהיא רואה את פניי. ואני אוספת את אלה בחיבוק אחד גדול אז היא צוחקת בזרועותיי. |כוכב|מישהי (ישראלית) אמרה לי שאני גסה מידי לילדה שלי.

אני???? היא ראתה איך אני מורידה את הסינור מעל הראש ובמהירות. |כוכב|סבלנות ואהבה. |כוכב|אובססיביות. אבל זה מה שקורה שמחכים הרבה זמן לאוצר. |כוכב|איזו שאלה?! כמובן שהרבה אושר. שתהיה טובת לב ולא רגישה מידי. |כוכב|לא הייתי משנה כלום. |כוכב|כשראיתי את אלה בפעם הראשונה. את המבט החודרני שלה, כמה דקות אחרי שהוציאו לי אותה מהבטן. |כוכב|מממממ.... החלום שלי זה 5 ילדים. אבל הוא לא יתגש כמובן, אלא אם כן אני אכנס להריון בכל שנה.... אז 3 ילדים, אם אוכל.

 

[yaelli10]

זו השעה השעה../images/Emo170.gif../images/Emo122.gif../images/Emo2.gif

 

[רותם111]

אז ככה זה אצלי:

1. אני לא מצליחה למצא רגע ספציפי כי כל יום יש משהוא חדש שצובט לי בלב. 2. הרגע הכי מפחיד היה כששמעתי את הקול שעשה מכשיר הואקום שיצא ריק והרופא המיילד צועק הואקום מקולקל. הייתי משוכנעת שתלשו לרון את הראש כמו שקרה בבית חולים פוריה לפני מספר שנים. 3. השעה האהובה עלי היא בין 9 ל- 10 בבוקר כשרון מחייך וממלמל ללא הפסק. 4. הערה מרגיזה: "איך זה שאת לא מספיקה כלום" 5.אני שם בשבילו כל הזמן. 6. הייתי רוצה ללמוד להציב גבולות. 7.אני מאחלת לו בריאות, אושר ואבא אוהב. 8. הייתי דואגת לרון לאבא אוהב ויולדת בתל-השומר ולא באיכילוב. 9. כשנשארתי עם רון לגמרי לבד בדירה שלי. 10. הייתי רוצה ארבעה אבל זה לא מציאותי.

 

[נילי גולדברג]

../images/Emo70.gif10 אני יודע

קצת רקע: אני אמא לתאומות מאיה ונטלי בנות 7.5 חודשים 1. הרגע הכי מאושר שהיה לי בהורות היה להביא את הבנות הביתה 2. הרגע הכי מפחיד שהיה לי בהורות היה להביא את הבנות הביתה 3. השעה האהובה עלי היא בבוקר כשהן קמות הבוקר שלנו מלא בחיוכים אנחנו משחקות חצי שעה ואח"כ אוכלות ארוחת בוקר 4. הערה הכי מרגיזה שאמרו לי היתה איך ומתי להניק 5. התכונה הכי מוצלחת שלי היא הסבלנות והאפשרות לעשות כמה דברים בבת אחת עם תאומות זה מאוד עוזר 6. הדאגנות אני כל הזמן דואגת שהם לא אוכלות מספיק או שהם לא מתפתחות בקצב הנכון וכדו'... 7. שיהיה מאושר ושיהיה שלם עם עצמו(לי לקח הרבה זמן) 8. נותנת מוצץ מהרגע הראשון(הבנות שלנו לא מסכימות לקחת מוצץ בשום פנים ואופן ניסינו הכל!!) 9. בשבוע הראשון שלנו בבית כשהיתי איתם לבד בפעם הראשונה בלי הורים ,בעל,או כל עזרה אחרת וכמובן כשהנקתי אותם(אבל רק בבית לא בבית חולים שם הרגשתי רק בתור המינקת שלהם) 10. 4 יש לי שתי בנות והיתי רוצה שתי בנים אבל מה שיבוא יהיה טוב

 

[עינת האחת]

10 תשובות

1)כשהייתי בבית חוילים שחר וניר היו איתי והבאתי את זיו להנקה ראשונה בחדר - המפגש המשפחתי הראשון. ישבתי על המיטה שחר עלי זיו עליה וניר ישב מאחורי. 2)כששחר היתה בת 4 חודשים והקיאה ורצנו בלילה למיון ילדים.השאירו אותנו להשגחה בלילה בחדרון קטן ולא יכולתי לישון מרוב דאגה.פחדתי שיקרה לה משהו כשאני ישנה (שמתי לה תהילים ליד הראש). 3)בבוקר-כששני הקטנטנים שלי איתי, במיטה שלי, אחד מכל צד אפופים בקרומי שינה ומחייכים באושר. 4)מה ?! בגיל כזה היא עדיין יונקת??! 5)רוגע ושלווה 6)שאני אוכל לשמור יותר על סדר יום (מסגרת) ועל הסדר בבית. 7)אושר בריאות ושלווה. 8)משאירה אותה בבית (כמו שהיא עכשיו) ולא שולחת אותה למשפחתון (כמו שבעלי רצה). 9)שחר עשתה אותי אמא וזיו גורם לי להרגיש אמא. עד שהוא נולד לא האמנתי שהקסם הזה שייך לי. עכשיו כשאני אמא לשניים אני מרגישה אמא. 10) ארבעה- ואני באמצע הדרך כרגע .

 

[טוטי30]

עשר תשובות לעשר השאלות ../images/Emo65.gif

רועי בן 5 חודשים וקצת.

הרגע הכי מאושר - שרועי יצר איתי קשר עין מלא בפעם הראשונה ופשוט בהה בי.

הרגע הכי מפחיד - שהתחיל צפצוף נוראי בבית באמצע הלילה, וחשבנו שזה הבייבי סנס וקצנו על רועי בהיסטריה. בסוף זו היתה האזעקת שווא של מערכת כיבוי האש של הבניין. אחד הילדים של השכונה החליט לראות מה קורה אם מושכים את הידית... רועי אפילו לא התעורר...

השעה האהובה - הבוקר. כשרועי מתעורר, הוא ממשיך לשכב במיטה ולקשקש עם עצמו עד שניגש אליו. ברגע שהוא רואה אחד מאיתנו - הוא עוזב את הצעצועים שלו ומאושר כולו. ידיים ורגלים באוויר וחיוך עולמי על הפנים.

הערה מרגיזה... - עדין לא קיבלתי. אין מי שיעיר...

תכונה מוצלחת - סבלנות. גיליתי שיש לי סבלנות וחיוך לכל תעלול שלו. גם להשכמות באמצע הלילה.

תכונה לשינוי... - הייתי רוצה לסמוך יותר על האיש שלי איתו. אני מוצאת את עצמי מבקרת אותו המון על הדרך שלו עם רועי. וזה לא לטעמי.

איחולים לילדים - יותר מכל אני מאחלת לרועי בריאות! פחות או יותר בכל השאר אפשר לשלוט.

מה ההייתי משנה? - לא כלום! החרטה היחידה שלי היא שלא הצלחתי להניק יותר. הספקת החלב לא הספיקה לרועי.

פעם ראשונה אמא - כשרועי העדיף את הידיים שלי על כל הידיים האחרות שניסו להחזיק אותו. הוא נרגע והניח ראשי על החזה שלי ומצץ אצבע. הוא ממש חיבק אותי ונרגע לו.

כמה ילדים - ואוו! איך אוכל לענות על זה: כמו רועי - עוד הרבה. מטעמי כלכלה וצ'ומי - קצת פחות. וחזרה למציאות - שנים שלושה, תלוי בתוצאות... (רוצה גם בת).

 

[שרון של לוטן]

והנה התשובות שלי:

1. כל יום יש רגעים מאושרים. כשלוטן היתה בערך בת חודש ישבתי איתה והיא היתה מעורסלת בחיקי והוציאה קולות המיה קטנים. עניתי לה באותו קול ולהפתעתי היא ענתה לי בחזרה. וככה נמשכה השיחה השקטה במשך כמה דקות. אני מודה שהיו לי דמעות התרגשות בעיניים והיא קצת נבהלה מאמא שבוכה. 2. בשקילה הראשונה בטיפת חלב כשהתברר שלוטן ירדה המון במשקל ושהעור שלה מקומט כל-כך כי היא מיובשת. התחילו לדבר איתי על לרוץ למיון ולתת לה אינפוזיות. זה היה קשה. 3. גם עלי אהובה ההתעוררות של הבוקר עם החיוכים המתוקים. 4. תורידי אותה מהידיים קצת! את לא רואה שהיא רוצה להתמתח?/אם כל-כך קשה, אז תפסיקי כבר להניק! 5. סבלנות. 6. היסטריה פולנית. 7. בריאות! 8. הייתי פונה ליועצת הנקה מיד לאחר הלידה או יום אחרי (ולא שישה ימים אחרי). 9. להפתעתי הגדולה, כשהניחו עלי את לוטן אחרי הלידה. 10. הייתי רוצה חמישה. הבעיה היא שגם עכשיו נורא קשה לי פיזית, אז עם חמישה? נראה!

 

[etilly]

תורינו לענות...../images/Emo13.gif

1. הרגע הכי מאושר היה רגע הלידה 2. הכי מפחיד: כשמאוורר נפל מהארון על העריסה של נעה כשהיא היתה בת פחות מחודש. שמעתי את הבום והלב שלי נעצר לכמה שניות. 3. שעה 6, כשנעה מתעוררת עם מצב רוח טוב ומקשקשת עם עצמה עד שאנחנו באים לקחת אותה אלינו למיטה 4. "הציצי לא מספיק לה!! תראי כמה שהיא רזה......" 5. אדישות חיובית (ממש לא מההיסטריות!!), נותנת המון חופש לנעה והולכת לפי תחושות הבטן שלי ולא לפי הספר. 6. לארגן לי את הזמן בצורה יותר נכונה כדי לבלות יותר שעות עם נעה. 7. שהחיים ייראו לה רק את הצד הטוב שבה. 8. לא הייתי מתחילה לעבוד בעבודה חדשה באותו יום שנעה התחילה גן בגיל שישה חודשים. אלא היו הימים הכי הכי קשים עד כה. 9. כשהנקתי אותה ביום הראשון בבית חולים 10. 2 ילדים...הבא כשנעה תהיה בערך בת 3 או 4

 

[זואי11]

../images/Emo41.gifועשר התשובות שלנו ../images/Emo41.gif

תהל בת 3.5 חודשים. 1. רגע מאושר

- כל יום יש רגעי אושר חדשים. כשאני מסתכלת עליה כשהיא ישנה, אני מרגישה שעוד דקה הלב שלי מתפוצץ.

2. רגע מפחיד

- בבית החולים, יום אחרי הלידה. נקראתי דחוף לתינוקיה ע"י הרופא. באיזה ריצה הגעתי לשם למרות שבקושי הצלחתי ללכת. מאז תהלי הצליחה לייצר עוד כמה רגעים מבעיתים. אבל בסך הכל היא נפלאה. 3. שעה ביום

- כל בוקר אנחנו מנהלות שיחת בנות ארוכה. אני שואלת שאלות ותהל עונה במבט מה זה רציני. ואז אנחנו גם צוחקות ביחד. 4. הערה מרגיזה

- מ"דודה" שלי: "את לא יודעת להאכיל אותה". כאילו דא? אז איך היא גדלה כל כך יפה, כל ערב מגיע גמד קטן ומנפח קצת אויר? 5. תכונה מוצלחת

- שתים: לא אמא הסטרית - מאפשרת לה להתנסות ככל שאפשר בלי לסכן אותה. וגם- מהרגע שהיא נולדה מכבדת אותה כאדם, מסבירה לה מה הולך לקרות, ומתייחסת לרצונות והעדפות שלה. 6. תכונה לשנות

-ללמוד לזרום יותר עם האינטואיציה שלי ולא תמיד לקבל כל מה שאומרים הרופאים/אחיות/פיזיותרפסטית . האינטואיציה הזו (שהפתיעה אותי) כבר הוכיחה את עצמה מספר פעמים 7. מאחלת לתהל

- רק בריאות ואושר. בתקופה הזו למדתי להעריך את המשמעות של שתי המילים הנ"ל. 8.מה הייתי משנה

- אילו ידעתי כמה אושר יגיע ביחד איתה, הייתי מייצרת אותה כבר לפני כמה שנים. בהקשר של ההריון- הייתי צריכה להתעקש שיוציאו אותה כבר בשבוע 36 כפי שהמליץ הרופא שלי. 9. הרגשתי אמא

- כשהייתה בת כמה ימים ואמא שלי אמרה לי "הילדה שלך התעוררה". הסתכלתי לראות עם מי היא מדברת, ואז קלטתי שזה מכוון אליי. אני אמא. עדיין ממשיכה להתרגש כשמציגה את עצמי כאמא של תהלי. 10. הייתי רוצה 4 ילדים. זה כנראה כבר לא יקרה. מקווה להביא לתהלי אח/אחות

/

מתישהו.

 

[אמא של אביתר]

תורנו...

אביתר יהיה בשבוע הבא בן חצי שנה

הרגעים הכי מאושרים הם שאביתר מתרפק עליי ומחבק אותי.

הרגע הכי מפחיד היה שאחות טיפת חלב אמרה לי לפני שבועיים שהמרפס של אביתר כמעט סגור. כסופר היסטרית הרגשתי שאני כמעט מתעלפת.

שעות הבוקר כשאביתר מפזר חיוכים וחיבוקים

"אביתר יהיה מפונק" "תורידי אותו מהידיים"

אהבה,סבלנות ונתינה אין סופית

אני האבטיפוס (אמטיפוס) של ההיפוכונדרים. אני שוברת את כל השיאים והחרדה לבריאות של אביתר פוגמת לי באיכות החיים!!!

אושר בריאות ועצמאות!!!

הכל אותו דבר!!!

ככשמו אותו עליי שניה אחרי שנולד

לפעמים אני רוצה שניים ולפעמים שלשה,בטוח לא יותר.

 

[רויטל ולירון]

10 התשובות שלי

אמא לאלון בן 3.5 חודשים כמעט. 1. הרגע הכי מאושר זה להגיע עם אלון הביתה מבית החולים , ולשבת להניק אותו, שאבא לירון לצידנו. 2. הכיהפחיד אותי הברית, והיום שאחרי , לדעת שהכל יעבור בשלום ויהיה בסדר. 3. השעה הכי אהובה זו שעת ההתעוררות של אלון בבוקר, שהוא מחייך אליי מהמיטה ואני נמסה. 4. את לא מלבישה אותו חם מידי? קר מידי? שימי עליו שמיכה... אוף עם כל ההערות האלה. אהה ויש גם עוד הערה בנושא אוכל- החלב שלך מספיק? תני לו מים / תה/ תוספת.... 5. הסבלנות שלי, והאהבה הגדולה שיש לי לתת. 6. אין לי משהו שאנייכולה לחשוב עליו 7. שיגדל ויהיה בריא קודם כל. שיהיו לו חים טובים ומאושרים. שיהיה חבר טוב שלנו ההורים גם שיגדל. 8. ממש כלום . 9. בניתוח הקיסרי ששמעתי את הרופאים מדברים , ומוציאים את אלון . 10. 3 או 4 .

 

[גונן של אביב]

גם אבא עונה...

לפניכם 10 שאלות (קודם כדאי לתת רקע, מי הילדים ובני כמה) : 1. מה הרגע הכי מאושר שהיה לך בהורות ?

האמת - כמעט הכל, אבל במיוחד כשאביב היתה ישנה עלי בטן-לבטן. 2. מה הרגע הכי מפחיד ?

כשהגינקולוג אמר לנו ש 90% יש לה פיגור כלשהו (שטויות... היא לא יותר מפגרת מאבא שלה). 3. איזו שעה של היום אהובה עליך ולמה ?

כשאביב מתעוררת ויש לנו הנקה משפחתית עם הרבה חיבוקים והתמרחויות בחדר של אביב. וגם טיולי הבוקר שלנו... 4. איזו הערה הכי מרגיזה קיבלת בנושא ההורות ?

זה קל... ממנהל מחלקת ילודים בתה"ש כשאביב היתה בת 5 ימים עם צהבת : "מה, הנקה בכל מחיר? תרעיבו את הילדה שלכם?!?!?!" בן - ז**ה. מזל שלא שמנו עליו קצוץ... 5. איזו תכונה הכי מוצלחת יש לך כהורה ?

שאני מקבל את ההורות ואת אביב כדבר הכי חשוב והכי משמעותי שיש לי בחיים. 6. איזו תכונה היית רוצה לשנות כהורה ?

שאלה מצויינת... שיהיו לי ציצים (כי זו דרגת הקרבה היחידה שחסרה לי עם אביב). 7. מה היית מאחל לילדך יותר מכל ?

שיאהבו את עצמם כמו שהם ויהיו מאושרים ושלמים עם חייהם. 8. אם היית יכול לחזור על הכל שנית, מה היית עושה אחרת ?

זה הכי קל - לידה בבית (עדיין אין לי אומץ לזה), ביות מלא ולא הייתי נותן לאף אחד אחר לטפל באביב בימיה הראשונים. לא הייתי נותן לצוות האחיות לצעוק ולהפריע לנו בהנקה הראשונה כי הן צריכות להחליף משמרת... והייתי לוקח את דוריס ספרר מהרגע הראשון. 9. מתי הרגשת בפעם הראשונה אמא/אבא?

באולטראסאונד הראשון בגיל הריון של 10 שבועות מיד כשחזרנו משלושה חודשים בג'מייקה והיא נראתה כמו בוטן אמריקאי קטן... 10. כמה ילדים היית רוצה ?

4-5.

 

[גונן של אביב]

שכחתי...

אביב בת שנתיים חודשיים, אוכלת ויונקת מלא והיא איתנו בבית - לסירוגין עם אבא או אמא. הנה היא..

 

[ayelet i]

../images/Emo142.gif וואו! היא יפיפיה מדהימה!

 

[גונן של אביב]

כל כך מדהימה... ואני אובייקטיבי!

יש לי עוד 10000000 תמונות...

 

[ayelet i]

מאמינה לך - היא בהחלט מצדיקה!