פשוט להיות
New member
1. רבינו אומר את מה שאמרתי בהרבה
מקומות בליקוטי מוהר"ן וזו תהיה מלאכה קשה לצטט את כל המקומות. אני הבאתי לך מעין סיכום מתומצת. אבל שים לב שבכל מקום בו מדובר להעלות את היראה לשורשה או להעלות את המלכות לבחינת קדושה וכו' , הכוונה היא להתגבר על היצר, הכח המדמה (סימן כה), וזה יכול להעשות רק ע"י הדעת שמתקנת את המקומות הנפולים. אבל שימוש לא נכון בשכל יוצר מלכודת נוספת והיא נוקשות, שליטה כוחנית בגוף, ואיבוד השמחה. 2. לעניין הדוגמה שהבאת, אנסה להסביר לך. העיקרון שהצגת שמאורי כל רגש צריך לעמוד מאחוריו בסיס שכלי הוא נכון ברור, כי זה מה שמבדיל את האדם מן הבהמה. אם אתה הולך רק אחרי הרגש התגובתי שלך (לא רגש של אהבת השם) אתה למעשה מנוהל ע"י היצרים שלך ותאוות חיצוניות ואין לך פיקוח וודאי שאין לך למידה על הנעשה עמך כי אתה פועל כתגובה ולא מתוך בחירה (ושים לב טוב למה שרשמתי). לעניין שוללים וכו' הצגת את זה קצת בצורה קשה, כי הרי לא ניתן תמיד לשלוט בעצמך רגשית נוכח הארועים שהקב"ה מזמן אלא ניתן לראות את התגובה שלך לארוע וללמוד ממנו מה לתקן. אבל בכל זאת הסיבה ששוללים את עניין הבכי מסיפור מרגש היא , שתגובה רגשית בלבד הנה משבשת, ואינה מאפשר לראות האמת ולהגיב עניינית לארוע. אני באופן אישי לא מוצא סתירה בין אף חסידות אחת לשנייה כולם מדברים על אותו רעיון רק בגישות קצת שונות (ולדעתי רבינו הסביר את הדרך בצורה העמוקה ביותר) אבל האמת היא אחת , ואי אפשר לעלות מדרגה לדרגה אלא אם פועלים באותו עיקרון ומאחר שיש אנשים קדושים בכל חסידות אתה חייב להבין שאין סתירה באמת אלא מלכוד של מילים שאתה נופל בו מפאת אי הבנה. אם תציג טקסט ספציפי מתורה כלשהי, אשמח להתייחס יותר עניני כדי שהתשובה תתייחס ישירות לדברי רבינו.
מקומות בליקוטי מוהר"ן וזו תהיה מלאכה קשה לצטט את כל המקומות. אני הבאתי לך מעין סיכום מתומצת. אבל שים לב שבכל מקום בו מדובר להעלות את היראה לשורשה או להעלות את המלכות לבחינת קדושה וכו' , הכוונה היא להתגבר על היצר, הכח המדמה (סימן כה), וזה יכול להעשות רק ע"י הדעת שמתקנת את המקומות הנפולים. אבל שימוש לא נכון בשכל יוצר מלכודת נוספת והיא נוקשות, שליטה כוחנית בגוף, ואיבוד השמחה. 2. לעניין הדוגמה שהבאת, אנסה להסביר לך. העיקרון שהצגת שמאורי כל רגש צריך לעמוד מאחוריו בסיס שכלי הוא נכון ברור, כי זה מה שמבדיל את האדם מן הבהמה. אם אתה הולך רק אחרי הרגש התגובתי שלך (לא רגש של אהבת השם) אתה למעשה מנוהל ע"י היצרים שלך ותאוות חיצוניות ואין לך פיקוח וודאי שאין לך למידה על הנעשה עמך כי אתה פועל כתגובה ולא מתוך בחירה (ושים לב טוב למה שרשמתי). לעניין שוללים וכו' הצגת את זה קצת בצורה קשה, כי הרי לא ניתן תמיד לשלוט בעצמך רגשית נוכח הארועים שהקב"ה מזמן אלא ניתן לראות את התגובה שלך לארוע וללמוד ממנו מה לתקן. אבל בכל זאת הסיבה ששוללים את עניין הבכי מסיפור מרגש היא , שתגובה רגשית בלבד הנה משבשת, ואינה מאפשר לראות האמת ולהגיב עניינית לארוע. אני באופן אישי לא מוצא סתירה בין אף חסידות אחת לשנייה כולם מדברים על אותו רעיון רק בגישות קצת שונות (ולדעתי רבינו הסביר את הדרך בצורה העמוקה ביותר) אבל האמת היא אחת , ואי אפשר לעלות מדרגה לדרגה אלא אם פועלים באותו עיקרון ומאחר שיש אנשים קדושים בכל חסידות אתה חייב להבין שאין סתירה באמת אלא מלכוד של מילים שאתה נופל בו מפאת אי הבנה. אם תציג טקסט ספציפי מתורה כלשהי, אשמח להתייחס יותר עניני כדי שהתשובה תתייחס ישירות לדברי רבינו.