עוד שאלות

מצב
הנושא נעול.

טיפ_טיפ

New member
עוד שאלות
תחנת פ"ת
יש מצב שכבר שאלתי ......אבל שכחתי
למה בתחנת פ"ת משתמשים רק במסילה אחת
כתוצאה נכך הרכבת לכיוון ת"א אוניברסיטה מתעכבת בתחנת ב"ב ויוצאת בעצם בשעה של הרכבת הבאה. או שאולי זו מדיניות מכוונת
ואם כבר מדברים על תחנת ב"ב - למה לא מפתחים את התחנה הזאת
יש לה כ"כ הרבה פוטנציאל מבחינת מיקום
 

sl 3977

New member
עוד שאלות
בירושליים יש קווי לילה
שנוסעים לשכונות של ירושליים כמו הר חומה גילת נווה יעקב פסגת זאב ו היישובים מעלה אדומים וגבעת זהב שזה נמצא מעבר לקו הירוק זה מה שמייחד את קווי הלילה בירושליים האם יש תוכניות לעשות קווי לילה בין יתר ערי הצפון לחיפה?
 

אבישי ק

New member
בירושליים יש קווי לילה
שנוסעים לשכונות של ירושליים כמו הר חומה גילת נווה יעקב פסגת זאב ו היישובים מעלה אדומים וגבעת זהב שזה נמצא מעבר לקו הירוק זה מה שמייחד את קווי הלילה בירושליים האם יש תוכניות לעשות קווי לילה בין יתר ערי הצפון לחיפה?
לא נראה לי שיש דרישה
 

VHK1

New member
עוד שאלות
שאלה לגבי גובה הרציפים בארץ
שלום לכולם מסרטי רכבות רבים שראיתי מארה"ב,גרמניה ועוד מדינות, שמתי לב שהגובה של הרציפים שלהם ממש נמוך ביחס לזה שלנו מדוע הדבר? תודה!
 

easylivin

New member
שאלה לגבי גובה הרציפים בארץ
שלום לכולם מסרטי רכבות רבים שראיתי מארה"ב,גרמניה ועוד מדינות, שמתי לב שהגובה של הרציפים שלהם ממש נמוך ביחס לזה שלנו מדוע הדבר? תודה!
רציפים גבוהים לעומת רציפים נמוכים
בעולם קיימים רציפים מכל הגבהים. היתרון היחיד שיש לרציפים נמוכים, היא עלות הקמה נמוכה יותר. לעומת זאת, לרציפים גבוהים יתרון משמעותי מאוד מבחינת הנוחות והמהירות של הכניסה והיציאה מהקרונות, כאשר גובה הרציף זהה לגובה הרצפה של קרונות הרכבת. העלות הקמתם הגבוהה יותר, משתלמת במיוחד בקווים עם עצירות תכופות (שירות פרברי/עירוני, רכבת תחתית וכו'). כאשר מחליטים מראש על רציפים נמוכים כדי לחסוך בעלויות, מאוחר יותר קשה מאוד לבצע את ההסבה לרציפים גבוהים גם כאשר מספר הנוסעים גדל וההסבה הופכת לכדאית. כתוצאה מכך, כדי להקל על כניסה/יציאה של נוסעים, פותחו רכבות נמוכות-רצפה (כלומר, גובה הרצפה נמוך מגובה החוגונים) ובמיוחד באירופה עושים בהן שימוש נרחב ביותר, על מנת להימנע מהסבה של מאות ואלפי רציפים קיימים... כמובן שאין צורך ברכבות כאלו בארץ. מכיוון שמספר התחנות בארץ אינו גדול, הוחלט ללכת על רציפים גבוהים ולהסב את כולם לגובה זהה (ליתר דיוק, הרציפים בארץ נחשבים כבעלי גובה "בינוני" - אשמח להבהרה לגבי הגובה המדוייק לפי התקן של רכבת ישראל, אם מישהו יודע).
 

הרדוף3

New member
רציפים גבוהים לעומת רציפים נמוכים
בעולם קיימים רציפים מכל הגבהים. היתרון היחיד שיש לרציפים נמוכים, היא עלות הקמה נמוכה יותר. לעומת זאת, לרציפים גבוהים יתרון משמעותי מאוד מבחינת הנוחות והמהירות של הכניסה והיציאה מהקרונות, כאשר גובה הרציף זהה לגובה הרצפה של קרונות הרכבת. העלות הקמתם הגבוהה יותר, משתלמת במיוחד בקווים עם עצירות תכופות (שירות פרברי/עירוני, רכבת תחתית וכו'). כאשר מחליטים מראש על רציפים נמוכים כדי לחסוך בעלויות, מאוחר יותר קשה מאוד לבצע את ההסבה לרציפים גבוהים גם כאשר מספר הנוסעים גדל וההסבה הופכת לכדאית. כתוצאה מכך, כדי להקל על כניסה/יציאה של נוסעים, פותחו רכבות נמוכות-רצפה (כלומר, גובה הרצפה נמוך מגובה החוגונים) ובמיוחד באירופה עושים בהן שימוש נרחב ביותר, על מנת להימנע מהסבה של מאות ואלפי רציפים קיימים... כמובן שאין צורך ברכבות כאלו בארץ. מכיוון שמספר התחנות בארץ אינו גדול, הוחלט ללכת על רציפים גבוהים ולהסב את כולם לגובה זהה (ליתר דיוק, הרציפים בארץ נחשבים כבעלי גובה "בינוני" - אשמח להבהרה לגבי הגובה המדוייק לפי התקן של רכבת ישראל, אם מישהו יודע).
פורסמה פרוגרמה לתחנות רכבת לנוסעים
רכבת ישראל פירסמה "פרוגרמה לתחנות רכבת לנוסעים". מהדורה 4.0 נמצאת בגנזך המדינה בירושלים ברחוב מקור חיים 35. יש לבצע הזמנה מיוחדת מהמחסן דרך אתר האינטרנט או בפקס. פרטים על הכותר: פרוגרמה לתחנות רכבת לנוסעים. מהדורה 4.0 חמ"ד. דצמבר 1996. אוגדן. זיהוי בגנזך 8 998 16 40 התפרסם ברשימת פרסומי הממשלה לשנת 1998 מספר 91. נערך על ידי שלומית יונאי (שכבר פרשה לגימלאות, וכיום מחליפה אותה לייה בן צבי). התפרסם ברשימת פרסומי הממשלה תחת תאגידים - רשות הנמלים. לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם לייה בן צבי בגנזך המדינה בטלפון: 02-5680633
 

אורי404

New member
רציפים גבוהים לעומת רציפים נמוכים
בעולם קיימים רציפים מכל הגבהים. היתרון היחיד שיש לרציפים נמוכים, היא עלות הקמה נמוכה יותר. לעומת זאת, לרציפים גבוהים יתרון משמעותי מאוד מבחינת הנוחות והמהירות של הכניסה והיציאה מהקרונות, כאשר גובה הרציף זהה לגובה הרצפה של קרונות הרכבת. העלות הקמתם הגבוהה יותר, משתלמת במיוחד בקווים עם עצירות תכופות (שירות פרברי/עירוני, רכבת תחתית וכו'). כאשר מחליטים מראש על רציפים נמוכים כדי לחסוך בעלויות, מאוחר יותר קשה מאוד לבצע את ההסבה לרציפים גבוהים גם כאשר מספר הנוסעים גדל וההסבה הופכת לכדאית. כתוצאה מכך, כדי להקל על כניסה/יציאה של נוסעים, פותחו רכבות נמוכות-רצפה (כלומר, גובה הרצפה נמוך מגובה החוגונים) ובמיוחד באירופה עושים בהן שימוש נרחב ביותר, על מנת להימנע מהסבה של מאות ואלפי רציפים קיימים... כמובן שאין צורך ברכבות כאלו בארץ. מכיוון שמספר התחנות בארץ אינו גדול, הוחלט ללכת על רציפים גבוהים ולהסב את כולם לגובה זהה (ליתר דיוק, הרציפים בארץ נחשבים כבעלי גובה "בינוני" - אשמח להבהרה לגבי הגובה המדוייק לפי התקן של רכבת ישראל, אם מישהו יודע).
יתרון נוסף של חפיפה בין גובה הרציפים לגובה
הקרונות הוא גם עבור נוסעים נכים. מן הבחינה הזו (וגם מבחינות נוספות) היה מוטב, שהרכבות תהיינה חד-קומתיות ולא קומתיים וכתוצאה מכך להקל עבור כלל הנוסעים ובתוכם לנוסעים הנכים.
 

easylivin

New member
יתרון נוסף של חפיפה בין גובה הרציפים לגובה
הקרונות הוא גם עבור נוסעים נכים. מן הבחינה הזו (וגם מבחינות נוספות) היה מוטב, שהרכבות תהיינה חד-קומתיות ולא קומתיים וכתוצאה מכך להקל עבור כלל הנוסעים ובתוכם לנוסעים הנכים.
צודק!

אם כי גם ברכבות קומותיים ניתן ליצור פתרונות נוחים עבור הנכים, אך ההתאמה מסובכת יותר בהשוואה לקרונות חד-קומתיים.
 

אורי404

New member
צודק!

אם כי גם ברכבות קומותיים ניתן ליצור פתרונות נוחים עבור הנכים, אך ההתאמה מסובכת יותר בהשוואה לקרונות חד-קומתיים.
אפשר בהחלט, אריק. אבל גם חלק מתחנות
הרכבת (למשל חיפה בת גלים, כפי שציין השבוע מייקל אשבי) אינן מותאמות עבור אוכלוסייה זו. בסופו של דבר, המצב המיטבי היה קרונועים חד-קומתיים חשמליים, אשר כוללים בתוכם גם יתרונות של גישה עבור הנכים.
 
עוד שאלות
עזרה בחיפוש חומר ארכיוני של רכבת ישראל
שלום רב. אני מחפש תמונות של רכבות נוסעים: מערכי קרונוע ורכבות גרורות קטר משנות השישים ותחילת שנות השבעים (בצביעה הכחולה כהה למי שזוכר) בצבע או שחור לבן שצולמו במקומות שונים בארץ. יש לי סקרנות בעיקר לפעילות רכבות נוסעים בתחנות תל אביב דרום הראשונה, והשניה (עד 1973 לערך), ובתחנת באר שבע. כמוכן אני מחפש עותקים או סריקות של מספר לוחות זמנים של רכבת ישראל בתחילת דרכה 1950-1960. כל זה עבור האלבום האישי שלי. עד כה ראיתי את מה שפורסם באתר הלשכה הממשלתית לעיתונות ובשני הספרים על רכבת ישראל. אשמח אם משהו מחכמי האתר יוכל לעזור או לכוון אותי. תודה רבה, אלי.
 
עזרה בחיפוש חומר ארכיוני של רכבת ישראל
שלום רב. אני מחפש תמונות של רכבות נוסעים: מערכי קרונוע ורכבות גרורות קטר משנות השישים ותחילת שנות השבעים (בצביעה הכחולה כהה למי שזוכר) בצבע או שחור לבן שצולמו במקומות שונים בארץ. יש לי סקרנות בעיקר לפעילות רכבות נוסעים בתחנות תל אביב דרום הראשונה, והשניה (עד 1973 לערך), ובתחנת באר שבע. כמוכן אני מחפש עותקים או סריקות של מספר לוחות זמנים של רכבת ישראל בתחילת דרכה 1950-1960. כל זה עבור האלבום האישי שלי. עד כה ראיתי את מה שפורסם באתר הלשכה הממשלתית לעיתונות ובשני הספרים על רכבת ישראל. אשמח אם משהו מחכמי האתר יוכל לעזור או לכוון אותי. תודה רבה, אלי.
תעלה למעלה לשרשור של הכמעט תאונה מהיום:
יש לי שם משהו בשבילך. ובינתיים קח תמונה מהאוסף שלי. צולם ע"י חבר יקר ג'. ד. שנתן לי בזמנו כמה מאות כאלה. הצילום שלפניך הועבר משקופית לתמונה ונסרק בסורק.
 
תעלה למעלה לשרשור של הכמעט תאונה מהיום:
יש לי שם משהו בשבילך. ובינתיים קח תמונה מהאוסף שלי. צולם ע"י חבר יקר ג'. ד. שנתן לי בזמנו כמה מאות כאלה. הצילום שלפניך הועבר משקופית לתמונה ונסרק בסורק.
ועוד אחת לסיום: תמונה 0558:
ערב טוב ונעים מירושלים הקרירה.
 

gen1

New member
ועוד אחת לסיום: תמונה 0558:
ערב טוב ונעים מירושלים הקרירה.
תמונות נהדרות ומה עם איזה נוסטלגיה אוטובוסית
שלום! אביתר תודה, תמונות נהדרות ומה עם איזה תמונה נוסטלגית מהצד האוטובוסי של תח"ץ ככה כדי לאזן ,מי יודע אולי "תיפול" תמונה שאפשר לחבר לה סיפור
 
תמונות נהדרות ומה עם איזה נוסטלגיה אוטובוסית
שלום! אביתר תודה, תמונות נהדרות ומה עם איזה תמונה נוסטלגית מהצד האוטובוסי של תח"ץ ככה כדי לאזן ,מי יודע אולי "תיפול" תמונה שאפשר לחבר לה סיפור
אודיה7777 או מיכאלה7777 כבר ידאגו לזה

תשמע: נראה לי שיש לי מחליפות לא רעות בכלל..... ועכשיו לתכלס: דני דרש שנפסיק עם תמונות מהארכיון בגלל זכויות יוצרים. אני מציית לו.
 

הרדוף3

New member
עזרה בחיפוש חומר ארכיוני של רכבת ישראל
שלום רב. אני מחפש תמונות של רכבות נוסעים: מערכי קרונוע ורכבות גרורות קטר משנות השישים ותחילת שנות השבעים (בצביעה הכחולה כהה למי שזוכר) בצבע או שחור לבן שצולמו במקומות שונים בארץ. יש לי סקרנות בעיקר לפעילות רכבות נוסעים בתחנות תל אביב דרום הראשונה, והשניה (עד 1973 לערך), ובתחנת באר שבע. כמוכן אני מחפש עותקים או סריקות של מספר לוחות זמנים של רכבת ישראל בתחילת דרכה 1950-1960. כל זה עבור האלבום האישי שלי. עד כה ראיתי את מה שפורסם באתר הלשכה הממשלתית לעיתונות ובשני הספרים על רכבת ישראל. אשמח אם משהו מחכמי האתר יוכל לעזור או לכוון אותי. תודה רבה, אלי.
"לשכת העיתונות הממשלתית"
ולא הלשכה הממשלתית לעיתונות !! "לשכת העיתונות הממשלתית" שייכת למשרד ראש הממשלה ונמצאת בירושלים בבית אגרון ברחוב הלל 37 במרכז העיר. טלפון למי שרוצה 02-5007500
 

amit1270

New member
"לשכת העיתונות הממשלתית"
ולא הלשכה הממשלתית לעיתונות !! "לשכת העיתונות הממשלתית" שייכת למשרד ראש הממשלה ונמצאת בירושלים בבית אגרון ברחוב הלל 37 במרכז העיר. טלפון למי שרוצה 02-5007500
השליכוהו לבור!
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה