דפנטלי !!!!!! [ובעברית.חיובי בזנטי!]
מרגישה שעשיתי את ההחלטה הטובה של החיים! [מודה שהחלטה להתגרש הרגיש לי יותר שלמה מהחלטה לומר לו "I DO" בדיעבד רק בהשוואה בין 2 הפרפרים בבטן] מתחרטת? אממ.. מתחרטת רק שלא יצא לי לחוות את החיים שאחרי החתונה..[ שהרי כבר שבוע אחרי החתונה הלכתי לפתוח תיק בבית הדין] שבהתחלה עוד שיחקתי את המשחק של "אממ הוא לא מגיע כי הוא חולה" מתחרטת שהייתי נחמדה אליו ולא באתי ואמרתי "צ'מע יא בולבול של ברבור בר אתיופי,למה אמא שלך לא חשבה על אמצעי מניעה כשאבא שלך הציע לה לעשות את זה במושב האחורי" באמת בשורה התחתנה אני ממורמרת רק מהעיניין שהייתי נחמדה אליו מידי, ואלי זה מתאים לשירשור אחר אבל.. כן אחרי הגירושים פיתאום הבנתי שאין דבר כזה להיות נחמדה מידי, לא שרעה זה הסיגנון שלי אבל..מתחשבת פחות בצד השני כשזה אומר לבטל את הרגשות שלי לעומתו. ואגב כל הסביבה הקרובה [גם שלו] די מבסוטים ממני ומזה שהחלטתי לצאת מזה מהר. יש עדין קרובי משפחה שלו שלא מדברים איתו וכל פעם שיוצא לי לנהל איזה אירוע ואני רואה חלק מהמשפחה שלו.. אני נוכחת מחדש לראות ש"אוהבים אותך דקר" עושה לי סבבה על הלב. דקר שפורקת עול בלא עוול בכפכם
מה אתכם? מרגישים אותו הדבר? מתחרטים קצת? חושבים לפעמים "מה היה אם..."?