מעט מן האור דוחה הרבה מהחושך
בדף השער של ספר ה"תניא" כותב רבנו הזקן, הלב, הפה והעשיה הם שלושת הכוחות: מחשבה, דיבור ומעשה, בהם מתלבשת הנפש, כדי לבצע את רוצונה, כלומר, שלושה אלה הם כלי הביצוע של הנפש: "בפיך" - בכוח הדיבור שלך. "בלבבך" - בכוח המחשבה שלך. "לעשותו" - בכוח המעשה שלך. במובן עמוק יותר, רומזת המלה "ובלבבך" - לא רק על המחשבה, כי אם גם על רגשי הלב, אהבה ויראה, לאהוב את הקב"ה ולירא מפניו: כשיהודי מקיים מצוה משום אהבתו להקב"ה, ובידעו שהדרך היחידה להתיחד עם הקב"ה, היא על ידי קיום מצוותיו - נעשות אז המצוות מתוך רגש פנימי של חיות ועונג. כמי שעושה רצונו של ידידו האהוב עליו, שעשייתו היא בעונג ובחיות מיוחדים, הוא מתייגע אז לבצע הכל במדויק, לכל פרטיו, כדי להניח דעת ידידו. הרגש של יראת שמים, לירא מהקב"ה פועל על היהודי, להימנע מלעשות דבר בניגוד לרצון הקב"ה יהודי שומר על עצמו שלא להיכשל בעשיית עבירה בגלל רגש היראה שלו כלפי הקב"ה. זאת אומר לנו מחבר ספר ה"תניא", שהספר מבוסס על פסוק זה, לפיו קרוב הדבר של תורה ומצוות לקיימו מתוך רגש של אהבה הד' ויראת הד'. בשני אופנים מוסבר בספר התניא כיצד קרוב הדבר: "בדרך ארוכה" - על ידי התבוננות, העמקת מחשבתו בגדולתו של הקב"ה ובחסדיו, יכול היהודי לעורר בעצמו אהבה להשי"ת ולירא מפניו: "בדרך קצרה" - על ידי שמעורר את האהבה המסותרת שבקרבו, הנטועה בטבע מתולדתו בלבו של כל אחד מישראל ואשר יש רק לעוררה ולגלותה. אני מברכת אתכם שתוסיפו מעט אור לנפש האלוקית שבכם שתנצח את הנפש הבהמית שבכם ותנצחו את החושך!!!!|
