think shon
New member
ארר.מושלמת שכמוך.
נומה;; את מושלמת. אני לא יכולה שלא להגיד את זה. ושיניתי כינוי כי זה יותר מאאאגניבD:
נומה;; את מושלמת. אני לא יכולה שלא להגיד את זה. ושיניתי כינוי כי זה יותר מאאאגניבD:
.
- פותח הנושא InvisibleTouch
- פורסם בתאריך
think shon
New member
../images/Emo12.gif אני שונ.לא שון.
אני נקבה. לא זכר.
אני נקבה. לא זכר.
UnReAcHaBle 12
New member
אל תשאלו למה.
ממ. אני מרגישה כמו חרא במידה מסוימת. יש חברה ממש טובה שלי שאנחנו רבות הרבה והיא יכולה לגרום לי להרגיש זוועה עם עצמי בקלות. היא עושה את זה הרבה בדרך כלל לא בכוונה. רוב הסיכוים ששנה הבאה היא עוברת לאמריקה. לתמיד. אני כלכך מבואסת מזה אבל אין לי עם מי לדבר על זה כי היא לא סיפרה לאפחד חוץ ממני. -חוזרתלחורשממנויצאתי- ממ. עכשיו בא לי להעלות תמונה. לא ברור למה. ולפרסם פה. מילא יש לי שתי תמונות אז בהודעה הבאה אני אשים 2 דברים שכתבתי. סתם כי בא לי. לאחרונה שמתי לב שאני עבד של הרצון שלי ושקשה לי להתנגד. אני פוחדת שבגלל שבזמן האחרון אני ממש מדוכאת אני אחזור להיות מכורה לממתקים ואעלה חזרה כל מה שהצלחתי להוריד (לא יותר מדי אבל עליי בהחלט רואים הבדל) כי הפסקתי לאכול ממתקים ויום שישי הזה יש מחנה של 5 ימים ויש לי מלא ממתקים אז נראה לי שאני לא אקח חצי מהם. מילא נגמלתי מלאכול ממתקים. גם עכשיו אני אוכל משו כמו 2-3 ארוחות ביום. אף פעם לא 3. וגם הרבה פעמים אחת מהם מחופפת...היום אכלתי 1. היא הייתה בזמן של ארוחת צהריים אז אני בטח לא אוכל ארוחת ערב. אני לא מבינה על מה לעזאזל אני מקשקשת פה. אבל מה שני יודעת זה שאני כל הזמן מזכירה לעצמי לאכול ומנסה לחשוב שאני לא שמנה כי אני לא רוצה להיגרר לאנורקסיה. כי אני יודעת שזה עלול לקרות. לא לאכול ממש זה לא הכי בעיה בשבילי. לפחות לא בקיץ. אין לי חשק לאכול בקיץ... ואני מרגישה ממש שההורים שלי לא מאמינים בי. לפעמים אני לא מאמינה בי. יום שבת הלכתי לטיפוס (על קירות טיפוס נושים. קיר שגיא ברמת ישי, מישהו שמע עליו? אליפות הטיפוס? קיצר שם.) ואז שביקשתי ללכת אבא שלי אמר 'זה לא בשבילך, טיפוס.' נחמד שמאמינים בך, הא? בתמונה----השיער שלי בפן. מלפני המסיבת סיום. עכשיו הוא קצר יותר. בגלל שהוא מתולתל בקושי שמים לב.
ממ. אני מרגישה כמו חרא במידה מסוימת. יש חברה ממש טובה שלי שאנחנו רבות הרבה והיא יכולה לגרום לי להרגיש זוועה עם עצמי בקלות. היא עושה את זה הרבה בדרך כלל לא בכוונה. רוב הסיכוים ששנה הבאה היא עוברת לאמריקה. לתמיד. אני כלכך מבואסת מזה אבל אין לי עם מי לדבר על זה כי היא לא סיפרה לאפחד חוץ ממני. -חוזרתלחורשממנויצאתי- ממ. עכשיו בא לי להעלות תמונה. לא ברור למה. ולפרסם פה. מילא יש לי שתי תמונות אז בהודעה הבאה אני אשים 2 דברים שכתבתי. סתם כי בא לי. לאחרונה שמתי לב שאני עבד של הרצון שלי ושקשה לי להתנגד. אני פוחדת שבגלל שבזמן האחרון אני ממש מדוכאת אני אחזור להיות מכורה לממתקים ואעלה חזרה כל מה שהצלחתי להוריד (לא יותר מדי אבל עליי בהחלט רואים הבדל) כי הפסקתי לאכול ממתקים ויום שישי הזה יש מחנה של 5 ימים ויש לי מלא ממתקים אז נראה לי שאני לא אקח חצי מהם. מילא נגמלתי מלאכול ממתקים. גם עכשיו אני אוכל משו כמו 2-3 ארוחות ביום. אף פעם לא 3. וגם הרבה פעמים אחת מהם מחופפת...היום אכלתי 1. היא הייתה בזמן של ארוחת צהריים אז אני בטח לא אוכל ארוחת ערב. אני לא מבינה על מה לעזאזל אני מקשקשת פה. אבל מה שני יודעת זה שאני כל הזמן מזכירה לעצמי לאכול ומנסה לחשוב שאני לא שמנה כי אני לא רוצה להיגרר לאנורקסיה. כי אני יודעת שזה עלול לקרות. לא לאכול ממש זה לא הכי בעיה בשבילי. לפחות לא בקיץ. אין לי חשק לאכול בקיץ... ואני מרגישה ממש שההורים שלי לא מאמינים בי. לפעמים אני לא מאמינה בי. יום שבת הלכתי לטיפוס (על קירות טיפוס נושים. קיר שגיא ברמת ישי, מישהו שמע עליו? אליפות הטיפוס? קיצר שם.) ואז שביקשתי ללכת אבא שלי אמר 'זה לא בשבילך, טיפוס.' נחמד שמאמינים בך, הא? בתמונה----השיער שלי בפן. מלפני המסיבת סיום. עכשיו הוא קצר יותר. בגלל שהוא מתולתל בקושי שמים לב.
UnReAcHaBle 12
New member
../images/Emo15.gifועוד.
שני דברים שכתבתי. הראשון בהשראת unreachable של אשלי סימפסון. השני בהשראה שלי, שאני מרגישה בריקוד שאני לא מספיק טובה לכלום כי אני לא ממש גמישה אז יש מלא תנועות שקשה לי איתן, אני יכולה להיות חסרת קורדינציה וני לא משו רזה. הנושא הועלה בגלל ששמעתי את dancing alone של אשלי סימפסון. גם השורה 'רוקדת לבד, חולמת לבד' לקוחה מהפזמון. חסר שם-1. פלייה, רלווה, פירואט, הנפה. פלייה, רלווה, פירואט, הנפה. קריסטל מושכת בחולצה הענקית והגזורה שלה שחושפת כתף אחרת בכל תנועה שהיא זזה ויחד איתה את כתפיות החזייה. אנבל, המורה לשעבר לריקוד שלה הייתה משתגעת אם היא הייתה רואה אותה רוקדת ככה. לובשת חולצה גדולה שמגיעה לה עד כמעט הברכיים [אנבל הייתה מזדעזעת וטוענת שנערות צעירות צריכות ללבוש בגדים שתואמים בדיוק למידתן, ולא חושפים שום דבר חוץ מהידיים. בוודאי ובוודאי לא חולצה במידה L שחושפת לא רק את כתפיה של קריסטל אלא גם את כתפיות החזיה שלה. נוראי!] השיער שלה אסוף בקוקו גבוהה רפוי, "פשוט בושה!" אנבל הייתה אומרת. אבל לקריסטל נמאס מבגד הגוף הורוד המתוח בקפידה, מהמכנסיים ההדוקים ומהשער שאסוף בחוזקה בפקעת מעצבנת. קריסטל אהבה לרקוד ככה, או שזה מה שהיא חושבת? כנראה שמתרגלים לאהוב משהו אם מוכרחים. היא עזבה בדיוק בשניה שאנבל שוב הציפה אותה בצעקות על כך שהיא מסתובבת לכיוון הלא נכון ושהרגל שלה לא מספיק מתוחה ושהיא לא מספיק משקיעה והיא כבר לא ידעה למה היא עושה משהו שגורם לה כל-כך הרבה סבל. אז היא עזבה, ואז היא פגשה אותו. איתו הכל היה שונה. לא הייתה אנבל שתצעק, לא היה בגד גוף מתוח שיבריק, לא היו מכנסיים הדוקות שיראו עד כמה שהרגל שלה ארוכה ועד כמה התנועה מתמשכת, לא היו נעלי בלט שהיא בכאב תדרוך על הקצה של הרגל בעזרתן ולא הייתה פקעת אסופה שתמשוך לתוכה את כל השיער המתולתל והחום של קריסטל. איתו היא ריחפה בטבעיות, הפירואט נראה יותר קליל והשפגט יותר יציב ופחות כואב. כמובן זה היה עד שהוא עזב, לטובת אחת מהחוג של אנבל. איזו הפתעה. "היא יותר מקצועית." הוא טען, הם נסעו ביחד. מאז קריסטל רוקדת לבד. חולמת לבד. פלייה, רלווה, פירואט, הנפה. פלייה, רלווה, פירואט, הנפה. פלייה, רלווה,מחשבה עליו, נפילה. נו, באמת. מה כבר יש לצפות מאחת שעזבה את החוג של אנבל? היא היא מניפה את השיער שלה אחורה ומנגבת במהירות את הדמעות, כי זה מה שהיא עושה, זה מה שהיא תמיד עושה. ושהיא נכנסת למסיבה ושואלים אותה אם הכל בסדר, כי היא נראית עצובה היא עונה בחיוב, היא בסדר, היא תמיד בסדר- כי ככה היא. ושהיא חוזרת וצונחת לכרית ובוכה את התסכול היא לא בסדר- אבל היא לעולם לא תודה בזה, היא ממרומי גבעת הכאב לעולם לא תודה שהכאב מנצח אותה ושהיא גוססת-גוססת מבפנים. היא- שלנצח תהיה בלתי ניתנת להשגה, לא פגיעה לכאב, לאהבה, לחיות. היא לעולם לא תודה שמה שחסר לה נמצא מסביבה. והיא- ממרומי הכאב היפיפה, שבורה ביפיפיות לעולם לא תבין שהניצוץ החסר בעיניים, נמצא על הכתף שהיא לעולם לא תבכה עליה היא הולכת בחושך לבד, ומניפה את השיער אחורה, נותנת לדמעות לזרום על הפנים, היא אולי לא תדע, אולי לא תבין שאם את מתה מבפנים- עוד אפשר לחזור לחיים היא שתמיד תמיד הייתה האחת שתתמוך, שתהיה צעד אחד לפני הכאב, שתלעג לאהבה, לא חשבה שדמעה אחת תפיל אותה מהכאב היפיפה אל תוך המציאות של חיים- כאלה שבהם יש לך משהו שפועם בפנים. והדבר הכי חשוב- תעזרו לי למחוק את הטלפון
היה לי ידיד שנה שעברה מפסח. היינו בלתי נפרדים. דיברנו רק באייסי כי הוא גר בהוד השרון. השנה התרחקנו והוא נעשה מגעיל. הצלחתי למחוק אותו מהאייסי אבל זה ממש קשה. הייתה לנו ידידות כלכך טובה. הוא היה תומך ומקסים ו...הלך. פשוט הלך. ועוד תמונה. אני ויערה (כוסיט שלי כפרעליה ממפגש פורום שהייתי בו בפסח. ב17.4) בעזריאלי. בפסח. יערה זו חברה שלי מאיזה פורום. ומציינת עובדה- אני פחות פרה עכשיו (;-
שני דברים שכתבתי. הראשון בהשראת unreachable של אשלי סימפסון. השני בהשראה שלי, שאני מרגישה בריקוד שאני לא מספיק טובה לכלום כי אני לא ממש גמישה אז יש מלא תנועות שקשה לי איתן, אני יכולה להיות חסרת קורדינציה וני לא משו רזה. הנושא הועלה בגלל ששמעתי את dancing alone של אשלי סימפסון. גם השורה 'רוקדת לבד, חולמת לבד' לקוחה מהפזמון. חסר שם-1. פלייה, רלווה, פירואט, הנפה. פלייה, רלווה, פירואט, הנפה. קריסטל מושכת בחולצה הענקית והגזורה שלה שחושפת כתף אחרת בכל תנועה שהיא זזה ויחד איתה את כתפיות החזייה. אנבל, המורה לשעבר לריקוד שלה הייתה משתגעת אם היא הייתה רואה אותה רוקדת ככה. לובשת חולצה גדולה שמגיעה לה עד כמעט הברכיים [אנבל הייתה מזדעזעת וטוענת שנערות צעירות צריכות ללבוש בגדים שתואמים בדיוק למידתן, ולא חושפים שום דבר חוץ מהידיים. בוודאי ובוודאי לא חולצה במידה L שחושפת לא רק את כתפיה של קריסטל אלא גם את כתפיות החזיה שלה. נוראי!] השיער שלה אסוף בקוקו גבוהה רפוי, "פשוט בושה!" אנבל הייתה אומרת. אבל לקריסטל נמאס מבגד הגוף הורוד המתוח בקפידה, מהמכנסיים ההדוקים ומהשער שאסוף בחוזקה בפקעת מעצבנת. קריסטל אהבה לרקוד ככה, או שזה מה שהיא חושבת? כנראה שמתרגלים לאהוב משהו אם מוכרחים. היא עזבה בדיוק בשניה שאנבל שוב הציפה אותה בצעקות על כך שהיא מסתובבת לכיוון הלא נכון ושהרגל שלה לא מספיק מתוחה ושהיא לא מספיק משקיעה והיא כבר לא ידעה למה היא עושה משהו שגורם לה כל-כך הרבה סבל. אז היא עזבה, ואז היא פגשה אותו. איתו הכל היה שונה. לא הייתה אנבל שתצעק, לא היה בגד גוף מתוח שיבריק, לא היו מכנסיים הדוקות שיראו עד כמה שהרגל שלה ארוכה ועד כמה התנועה מתמשכת, לא היו נעלי בלט שהיא בכאב תדרוך על הקצה של הרגל בעזרתן ולא הייתה פקעת אסופה שתמשוך לתוכה את כל השיער המתולתל והחום של קריסטל. איתו היא ריחפה בטבעיות, הפירואט נראה יותר קליל והשפגט יותר יציב ופחות כואב. כמובן זה היה עד שהוא עזב, לטובת אחת מהחוג של אנבל. איזו הפתעה. "היא יותר מקצועית." הוא טען, הם נסעו ביחד. מאז קריסטל רוקדת לבד. חולמת לבד. פלייה, רלווה, פירואט, הנפה. פלייה, רלווה, פירואט, הנפה. פלייה, רלווה,מחשבה עליו, נפילה. נו, באמת. מה כבר יש לצפות מאחת שעזבה את החוג של אנבל? היא היא מניפה את השיער שלה אחורה ומנגבת במהירות את הדמעות, כי זה מה שהיא עושה, זה מה שהיא תמיד עושה. ושהיא נכנסת למסיבה ושואלים אותה אם הכל בסדר, כי היא נראית עצובה היא עונה בחיוב, היא בסדר, היא תמיד בסדר- כי ככה היא. ושהיא חוזרת וצונחת לכרית ובוכה את התסכול היא לא בסדר- אבל היא לעולם לא תודה בזה, היא ממרומי גבעת הכאב לעולם לא תודה שהכאב מנצח אותה ושהיא גוססת-גוססת מבפנים. היא- שלנצח תהיה בלתי ניתנת להשגה, לא פגיעה לכאב, לאהבה, לחיות. היא לעולם לא תודה שמה שחסר לה נמצא מסביבה. והיא- ממרומי הכאב היפיפה, שבורה ביפיפיות לעולם לא תבין שהניצוץ החסר בעיניים, נמצא על הכתף שהיא לעולם לא תבכה עליה היא הולכת בחושך לבד, ומניפה את השיער אחורה, נותנת לדמעות לזרום על הפנים, היא אולי לא תדע, אולי לא תבין שאם את מתה מבפנים- עוד אפשר לחזור לחיים היא שתמיד תמיד הייתה האחת שתתמוך, שתהיה צעד אחד לפני הכאב, שתלעג לאהבה, לא חשבה שדמעה אחת תפיל אותה מהכאב היפיפה אל תוך המציאות של חיים- כאלה שבהם יש לך משהו שפועם בפנים. והדבר הכי חשוב- תעזרו לי למחוק את הטלפון
UnReAcHaBle 12
New member
../images/Emo15.gifהו,כן-אני עם השיער החום מתולתל
את לא צריכה להפסיק לאכול נורמלי
כדי לרזות. למרות שאני לא מבינה בזה בשיט, כדאי לך ללכת לדיאטנית אם את מרגישה שאת יותר ממה שאת צכה לשקול. גמלי הייתה חברה כזאת, אבל לי נמאס מהריבים האלה, ופשוט הפסקתי איתה את הקשר- וגאד כמה שטוב לי עכשיו. הפרידה ממנה [נו שהיא נוסעת לאמריקה לתמיד] תהיה נורא קשה בהתחלה, אבל נראלי שאת תתרגלי לשגרת חיים בלעדיה ושיהיו לך חברות חדשות והכל יהיה אחלה, ואת לא חייבת להפסיק איתה את הקשר- תמיד אפשר להתכתב איתה במיילים, טלפונים והכל, השאלה היא מה יותר טוב בשבילך. ובקשר לשירים-סיפורים למטה: את כותבת נורא יפה, ממש מוכשרת
, הסיפור-שיר [לא יודעת איך לקרוא לזה] נורא מרגש ויפה.
כדי לרזות. למרות שאני לא מבינה בזה בשיט, כדאי לך ללכת לדיאטנית אם את מרגישה שאת יותר ממה שאת צכה לשקול. גמלי הייתה חברה כזאת, אבל לי נמאס מהריבים האלה, ופשוט הפסקתי איתה את הקשר- וגאד כמה שטוב לי עכשיו. הפרידה ממנה [נו שהיא נוסעת לאמריקה לתמיד] תהיה נורא קשה בהתחלה, אבל נראלי שאת תתרגלי לשגרת חיים בלעדיה ושיהיו לך חברות חדשות והכל יהיה אחלה, ואת לא חייבת להפסיק איתה את הקשר- תמיד אפשר להתכתב איתה במיילים, טלפונים והכל, השאלה היא מה יותר טוב בשבילך. ובקשר לשירים-סיפורים למטה: את כותבת נורא יפה, ממש מוכשרת
behind the masc
New member
../images/Emo210.gifהצגההההההההה עאעאאעאע!;;
תאחלו לי בהצלחה?
תאחלו לי בהצלחה?
UnReAcHaBle 12
New member
../images/Emo15.gifבהצלחה../images/Emo23.gif בטוחה שתהיי מעולה.
behind the masc
New member
../images/Emo210.gifתודה...מקווה מאוד;;../images/Emo23.gif
cute but psycho
New member
../images/Emo24.gif
SMILE LIFE SUCK ANYWAY!!!
SMILE
LIFE SUCK ANYWAY!!!Miss Naama
New member
מותק../images/Emo24.gif
בקרוב תתעודדי, אחרי השפל באה הגאות
קלישאות אבל נו]:
בקרוב תתעודדי, אחרי השפל באה הגאות
behind the masc
New member
../images/Emo210.gifXDDDDDDDDDDD
את האמת זה עושה לי רע, זה עושה לי כזה חשק להתנשק@#$%^&*)&^%$#@!#$%^& הוווווווווווווווווווווו זה כל כך ראאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאארררררררררררררררררררר
את האמת זה עושה לי רע, זה עושה לי כזה חשק להתנשק@#$%^&*)&^%$#@!#$%^& הוווווווווווווווווווווו זה כל כך ראאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאארררררררררררררררררררר
broken winges
New member
החלטתי.אני לא מדברת איתך.
*הרמת אף* את לא תדעי אם יש סיכוי שנפגש. זהו זה.
:[ את רעה.
*הרמת אף* את לא תדעי אם יש סיכוי שנפגש. זהו זה.
behind the masc
New member
../images/Emo210.gifאני רעה:O?
עכשיו הם שונאים אותי ואומרים שהרסתי להם הכל בגלל שהתעקשתי שתבואי ביום שאת יכולה! נו מעיין, מה עשיתי?:/
עכשיו הם שונאים אותי ואומרים שהרסתי להם הכל בגלל שהתעקשתי שתבואי ביום שאת יכולה! נו מעיין, מה עשיתי?:/
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.