סיפור לשבועות- נשמע מוכר? לא!
הסיפור הזה נשמע מוכר לכם? אז זהו, שלא!!! תקראו עד הסוף ותבינו... לפנים בישראל היו שני אחים. הבכור היה ערירי והצעיר היה בעל אישה ואב לשלושה ילדים קטנים. שני האחים היו עניים ולא היה להם דבר מלבד חלקת שדה אשר ירשו מאביהם. חפצו האחים לחלק ביניהם נחלתם כי שנאו איש את רעהו ועבדו את האדמה לחוד. אחרי הקציר ספרו את האלומות וחלקו אותן ביניהם חלק כחלק, שווה בשווה. עשו מהם שתי ערמות- כל אחד על יד אוהלו. כאחד הלילות אחרי הקציר, שכב האח הבכור לישון על יד ערמתו, אך שנתו נדדה. הוא חושב על אחיו: "אחי הוא בעל אישה ובנים ויש מי שידאג לו אחרי לכתו.לאוכל, שתיה מלבודים ואני הולך ערירי בלי אישה ובלי בנים. מי ידאג לצורכי כאזדקו? למה זה אני לוקח מהתבואה חלק שווה עם אחי? לא טוב הדבר אשר אני עושה!!!." הבכור קם ממשכבו, לוקח מספר אלומות מערמת אחיו ושם בערמתו. באותו לילה נדדה גם שנת האח הצעיר וגם הוא חשב: "אחי הינו ערירי. לי יש בנים ואשה לפרנס ולאחי-לא!!! למה זה אני לוקח מהתבואה חלק שווה עם אחי? לא טוב הדבר אשר אני עושה!!!." הצעיר קם ממשכבו, לוקח אלומות אחדות מערמת אחיו ושם אותן בערמתו. ביום המחרת בבוקר ראו האחים והנה ערמותיהם גדולות כשהיו ומספר אלומותיהן לא חסר מאומה. ויתפלאו מאוד. אל לא הגידו איש לאחיו דבר. בלילה השני עשו האחים עוד פעם מה שעשו אמש. אך בלילה השלישי נפגשים האחים באמצע הדרך והתחילו לקלל ולהאבק אחד בשני עד זוב דם. ה' ראה את מעשי האחים, ויקלל את המקום שבו נפגשו ובאחרית הימים בנו שם, במקום הזה את הכנסת - הוא הבית אשר ממנו לעולם לא יצא שלום ואחווה לכל העולם...