זו הייתה השגרה שלי במשך שלוש וחצי שנים. והבנות שם כאלה מדהימות.
ואני יודעת שאני רוצה את זה, אבל פתאום זה מרגיש כל כך...סופי. ואני לא יכולה עם הלחץ של הלימודים יותר. דוברי אנגלית מלחיץ אותי כ"כ.
אני כולי בפאניקה "היה שעורים??" והכי גרוע זה כשהמורה מביאה לי את המבחן [83] ואומרת שהיא מאכוזבת. ובכל מקצוע אחר 83 לא היה ביג דיל, אבל אני יודעת שיכולתי להצליח יות במקרה הזה. וכל שאר המקוצועות, מתמטיקה בראש, כל כך מעמיסים עליי. אני פשוט לא רוצה לעשות את זה יותר- אני רוצה חופשת חורף.
ואיכ הילדים מתסכלים אותי עם הפוזה שלהם. לפני חודשיים אני כולי התלהבתי מהדיסק האחרון של קלי קלארקסון
וכולם אמרו לי "דיי כבר להתלהב מזה!!!!111 איכ אני שונאת אותההה@!!" ועכשיו כולם הולכים להם ומפזמים את השירים שלה. הרי היא כזאתי מאממת!!!!!111 צבועים, כולם צבועים. -_- הרבה זמן לא פרקתי בעוף ככה. that feels good.
לא פרשתי בגלל לימודים, פרשתי כי זה כבר לא כיף. ואני לא בת אדם שאיכפת לה לה כ"כ מציונים וכאלה- פשוט אנגלית זה השעור היחיד שאני אוהבת, ובאמת רוצה להצליח בו, אז זה מאכזב.
כמה כיף זה, לשמוע בתקליט חוזר "בלהבלהבלה היא חרא של בנאדם בלהבלהבלה" למרות, שעבר לי המצב רוח שהיא גרמה לי, אני שונאת אותה. כל כך. חושבת שרק לה מותר הכל? סס, אחיות גדולות. שונאת אותך, זונה.
סתם ריב ענקי יותר מהריב שהיה לנו פעםשל חודש שלם, עכשיו, במקום סתם להתעלם אחתמהשניה, החלטנו, שפשוט נתעלל אחת בשניה. ככה, ששתינו סובלות כל היום. ואתמול, זה הגיע לרמה שאי אפשר לתאר, אבל לא איכפת לי. אני מכחישה כל קשר אליה, אחת מאיתנו מאומצת, בטוח.