../images/Emo32.gif../images/Emo180.gif../images/Emo42.gif
סעמעמעמעמעמעמעק, טוב?! לא יודעת מה אני רוצה ממנו, לא יודעת מה הוא רוצה ממני, ובינתיים כל מה שיוצא זה שאני כועסת כל היום וזה סתם כואב
[קצת רקע? הממ. החבר הכיהכיהכייי טוב שלי. שאני כבר לא יודעת אם הוא כזה טוב. או אם הוא בכלל חבר
] מאז ה-26.6 עד אתמול לא ראיתי אותו. ואחרי המחנ"ק [מחנ"ק = לא מדברים 9 ימים בערך], הכל נהיה כלכך.. מוזר. לא יודעת. הוא טוען שאני רעה ומגעילה וכלמיניכאלה. ואני? מבחינתי זה בערך אותו דבר. ממתי כלכך אכפת לו?! זה מעצבן. ואתמול.. הלכתי למעיין [חברה. היתה פעם ממשממשממש טובה. עכשיו קצת פחות. אבל זה לא קשור
]. כי הוא היה שם ולירון [עוד חברה שלא ראיתי חודש] ודני [כפרעליו. הוא כזה מותק. ואם הוא קורא את זה אז הממ. שקט :X] ועוד ילדה מהצופים. ולמה באתי? כי הוא ולירון התחננו שאני אבוא. ובכלל לא רציתי כי לא היה לי מצברוח והוא עיצבן אותי שלשום ממש. ובסוף הלכתי. אף אחד לא שם לב אלי, במיוחד לא הוא [טוב. די לקרוא לו הוא. זה אביעד.] ולאיודעת. אני לא חושבת שאני מאוהבת בו או משהו ובגלל זה אני כלכך צריכה יחס [כבר עברתי את השלב הזה. הייתי שם
]. זה פשוט.. הם ראו כלמיני מסיבות סיום ודברים של הצופים. ולירון ודני [שהם זוג
בזכותי!] ישבו ביחד, ואביעד ומעיין והעוד ילדה ישבו ביחד. ואני הייתי בצד ורק חיכיתי שאור [אחי
שמתגייס ביום חמישי
] יבוא לקחת אותי כבר. לא דיברתי איתו בכלל. חוץ מכשהלכתי לשים את הפלאפון בתיק והוא בא אחרי ושאל מה יש לי. ואז [אחרי שהוא אמר לי כמה אני רעה ומתעלמת ממנו, כמובן] הוא הלך. וכוסאמק, טוב?! נמאס לי כבר. לא מגיע לי להפגע ככה. לא עשיתי כלום. למה לעזאזל אני נקשרת לאנשים ככה ואז נשברת?