האחד במאי בסימן וונצואלה
היום ברחבי כל העולם היו הפגנות לציון האחד במאי. גם בארץ הייהת הפגנה בתל-אביב. עיקר המפגינים היו תנועות הנוער השמאליות הציוניות: הנוער העובד, השומר הצעיר, נוער העבודה ונוער יח"ד. כן השתתפו בהפגנה קבוצה של בנק"י ברובה יהודים, קבוצת "מאבק סוציאליסטי", אנרכיסטים ואנו "החוג להגנת המרקסיזם". אתמול נערכה הפגנה נפרדת בנצרת שאורגנה על ידי ה"שביבה" של המפלגה הקומוניסטית בעיקר. שוב לא נותר לנו אלא למחות על ההפרדה בין הנוער הישראלי והפלסטיני, במקום לארגן הפגנה משותפת בעיר יהודית –ערבית כחיפה. שלא במקרה כמו בשנה שעבר הייתה התנגשות בין הסדרנים של מארגני ההפגנה דהינו הנוער העובד והאנרכיסטים. אין לי אהדה פוליטית גדולה לא לפרוגראמה של האנרכיסטים ולא של הנוער העובד, אולם יש להפסיק את הניסיון של הסדרנים למנוע מהאנרכיסטים להפגין, יש להם זכות ביטוי מלאה. התנגשות כזאת יכלה גם להביא להתערבות בלתי רצויה של המשטרה כנגד ההפגנה. חבל מאוד שהנהגת ההסתדרות עצמה לא מצאה צורך לארגן הפגנה של מעמד הפועלים המאורגן בהסתדרות, ובמיוחד בולט הדבר בתקופה של מאבקים של המורים ושל עובדי הבנקים המבקשים להיאבק. ברור שאין זה מקרי, אולם כדי לשנות מצב זה, יש לעבוד בתוך ההסתדרות ולהקים בתוכה סיעה מרקססיטית ממשית הקושרת את המאבק כנגד הדיכוי של העם הפלסטיני, למאבק של שלטון של מעמד הפועלים המאוחד. יש לציין כי לא היה זה מקרי שנוער "העבודה" היחידים שצעדו עם דגלים ציונים, הייתה קבוצה קטנה ביותר, שכן העבודה יושבת בממשלה של שרון. גם לא מקרי הוא שיח"ד כמעט ולא נראתה בהפגנה, משום שהיא סובלת במשבר הנובע מחוסר פרספקטיבה. אנו מה"חוג להגנת המרקסיזם" מכרנו עיתונים "קול המעמד", בשפה העברית והערבית, שהיו מוקדשים בחלקם הניכר להגנת המהפכה הקובנית והתהליך המהפכני בונצאולה. לצד מאמרים כנגד הכיבוש ולמען פתרון מהפכני של השאלה הלאומית הפלסטינית במסגרת פדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון, בה לכל עם טריטוריה אוטונומית מוסכמת, באופן דמוקרטי על ידי הפועלים עצמם. גם החתמנו עשרות צעירים על פטיציה שתוגש לנציג וונצאולה בארץ פרדי איבן מורילו, שתגיע ישירות לנשיא וונצאולה, הקוראת להגנת וונצאולה כנגד התוכניות של האימפריאליזם להפיל את המשטר הנבחר של הנשיא צ'אבז. פטיציה זו גם קראה להוצאת האימפריאליזם מעיראק. פטיציה זאת הייתה חלק מהמסע אותו אנו עורכים בשלושים ארצות, והחשובה שבהן היא ארצות הברית שם אנו פונים לאיגודים המקצועיים כדי לארגנם להגנת וונצאולה מפני תוכניות ההתערבות הצבאית של נשיא ארצות הברית בוש. בשלושים ארצות העלנו היום את הנושא. בימים הבאים אעביר דיווח יותר מלא. אין זה מקרי שאנו מתמקדים במעמד הפועלים בארצות הברית, שכן כל מי שיודע היסטוריה גם יודע שהפגנות האדירות של מעמד הפועלים בארצות הברית בזמן מלחמת ויטנאם הן שהכריחו את הממשל בוושניגטון לעזוב את ויטנאם. אין לי כל כוונה להמעיט במאבק המהפכני של איכרי ויטנאם, אולם מה שקבע בסופו של יום הייתה ההתנגדות של המוני העובדים האמריקאים עצמם, שללא כל ספק קיבלה סיוע ניכר מהמאבק בויטנאם עצמה. יש לציין כי בוונצואלה עצמה, התקבלו פועלים בבתי חרושת שנתפסו על ידי העובדים עצמם, על ידי הנשיא הוגו צ'אבז בטקס מאורגן, בארמון הנשיאות עצמו. אין ספק כי הנשיא צ'אבז האמיץ מהווה כיום אור בכל העולם לכל המנוצלים והמדוכאים. בשבוע שעבר למעלה ממליון בניאדם שלא ידעו קרוא וכתוב סיימו את חוק לימודיהם ועתה הם יודעים לקרוא וגם לכתוב. אנו התערבנו בהפגנת נוער החולצות הכחולות שהשנה במפורש היה יותר מילטנטי מהשנים הקודומות ועלו סיסמאות הקוראות למאבק הפועלים כנגד בעלי ההון., אנו מסרבים נוער זה, להנהגה של תנועות הנוער. אין לי כל ספק שחלק ניכר ביותר של נוער זה, הוא נוער הנע שמאלה, אולם ללא כל התערבות של אינטרנציונליסטים, התקדמות זאת תערך בקצב הרבה יותר איטי. חבל שאחרים ובמיוחד בין קוראי אתר זה הטוענים שהם "מרקססיטים" מפקירים נוער זה.
