[גרי המקורי]

בשנת 2010 בקרוב בישראל

טלפונאית : "תודה שהתקשרת לפיצה האט. אתה מעוניין שארשום את הזמנתך?" לקוח : "הלו, אפשר להזמין..." טלפונאית : "אפשר לקבל בבקשה את מספר הכרטיס הרב-תכליתי שלך?" לקוח : "הממ...רק שניה..המספר הוא 6102049998-45-54610" טלפונאית : "תודה..אתה..מר רוזנשטיין ואתה מתקשר מרעננה, הרצל 43, מספר הטלפון שלך הוא 09-9572658 , המספר בעבודה הוא 03-8913454 , והסלולרי הוא 067-543765 . האם אתה מעוניין שהמשלוח יהיה לרעננה, הרצל 43 ? לקוח : "כן...איך יש לך את כל מספרי הטלפון שלי?" טלפונאית : "אנחנו מחוברים למערכת המחשב, אדוני" לקוח : " אפשר להזמין בבקשה פיצת מאכלי-ים..." טלפונאית : "זה לא יהיה רעיון טוב, אדוני" לקוח : "למה?" טלפונאית : "לפי הרישומים הרפואיים שלך, יש לך לחץ דם גבוה וגם רמת כולסטרול גבוהה, אדוני" לקוח : "מה?...אז על מה את ממליצה אם כך?" טלפונאית : "תנסה פיצת פולי סויה דלת שומן. אתה תאהב אותה" לקוח : "על סמך מה את אומרת את זה?" טלפונאית : "אתה שאלת בשבוע שעבר בספריה הציבורית ספר ששמו "תבשילים מפולי סויה"" לקוח : "בסדר...אני מוותר...תרשמי בבקשה 3 פיצות משפחתיות כאלה. כמה זה יעלה לי?" טלפונאית : "זה בהחלט יספיק למשפחתך בת 10 הנפשות, הסכום הוא 123 ₪" לקוח : "אפשר לשלם בכרטיס אשראי?" טלפונאית : "אני מצטערת אבל אתה תהיה חייב לשלם במזומן, אדוני. כרטיס האשראי שלך חרג מהתקרה ואתה חייב לבנק 9875.35 ₪ מאז אוקטובר שנה שעברה" טלפונאית : "...וזה עוד לא כולל את התשלום האחרון של המשכנתא על הבית שלך" לקוח : "אני מניח שאני צריך לקפוץ לכספומט ולמשוך קצת מזומנים לפני שהשליח יגיע" טלפונאית : "אתה לא תוכל לעשות את זה, אדוני. לפי הרישומים הגעת לתקרת המשיכה היומית" לקוח : "לא חשוב...רק תשלחי בבקשה את הפיצות, אני כבר אדאג לכסף מזומן. מתי יגיע המשלוח?" טלפונאית : "בערך 45 דקות, אדוני, אבל אם אתה לא מעוניין לחכות אתה יכול לבוא לקחת בעצמך עם האופנוע..." לקוח : "מה...לכל השדים..." טלפונאית : "לפי מה שרשום במחשב יש לך הארלי...מספר רישוי 23-344-01 ..." לקוח : "כססססמממ..." טלפונאית : "עדיף שלא תנבל את הפה אדוני. תזכור שב- 15 ליולי 1987 הורשעת על ניבול פה מול שוטר במילוי תפקידו..." לקוח : (חסר מילים...) טלפונאית : "עוד משהו אדוני?" לקוח : "לא..זה הכל, דרך אגב..אני מקבל 3 בקבוקים של פפסי כפי שהובטח בפרסומת?" טלפונאית : "עקרונית כן, אבל בהתייחס לרישומים שלך המראים על נטייה לסכרת..."

 

[תפוז אנשים מודיע]

../images/Emo25.gif בשידור חוזר

היום ב-17:00 נעביר בשידור חוזר את התוכנית "קמילה מארחת את ידין חורב", שבמסגרתה סיכמו כוכבת פרוייקט Y וכוכב "אקזיט" את שנת 2003 בטלוויזיה. השידור החוזר יערך בצ'ט של פורום טלוויזיה כולם מוזמנים! בפורום שאקירה עורכים תחרות לוגו מיוחדת. ניתן להגיש עיצובי לוגו עד מחר... אפשר לזכות בחולצת

ולא לשכוח להצביע לקופסא!

 

[גרי המקורי]

משהו חמוד ../images/Emo3.gif

אחד נוסע בכביש המהיר, פתאום עוצר אותו שוטר. השוטר: "אני חייב לתת לך דוח". הנהג: "לא, בבקשה, תוותר לי". השוטר: "אני לא יכול, חייב לתת לך דוח". הנהג: "אתה חייב לוותר לי!". טוב, בסוף השוטר אומר לו: "אני אשאל אותך שאלה. אם תדע - אני אוותר לך". "טוב", עונה הנהג. השוטר: "אתה נוסע בכביש החוף ורואה מולך שני אורות, מה זה?" הנהג: "זה אוטו!" השוטר: "כן, אבל איזה אוטו? פיאט, מזדה, סובארו? אין מה לעשות, אני חייב לתת לך דוח!". הנהג: "לא, בבקשה, עוד שאלה אחת". השוטר: "טוב, אתה נוסע בכביש החוף ורואה מולך אור, מה זה?" הנהג: "זה אופנוע". השוטר: "כן, אבל איזה אופנוע? סוזוקי, הארלי...?" טוב, השוטר רושם לו דוח. הנהג: "אני יכול גם כן לשאול אותך שאלה?" השוטר: "כן, בטח". הנהג: "אתה נוסע בכביש החוף ורואה בחורה חצי עירומה מנענעת את הישבן ימינה ושמאלה והולכת במרכז הכביש, מי זו?" השוטר: "זו זונה" הנהג: "כן, אבל מי? אמא שלך, סבתא שלך, אחותך...?"

 

[m i c h a l i]

../images/Emo32.gif

 

[גרי המקורי]

האם את/ה שרדת?

אם היית ילד בשנות ה- 40, 50, או 60 ו- 70, במבט לאחור, קשה להאמין שאנחנו עדיין חיים. כילדים, נסענו במכוניות בלי חגורת בטיחות או שקי אויר. נסיעה במושב האחורי ביום חם, הייתה חוויה מיוחדת. מיטת התינוקות שלנו הייתה מצופה בצבעים עליזים מבוססים על עופרת. לא היו מכסי בטיחות על תרופות, דלתות או שקעי חשמל. רכבנו על אופניים ללא קסדות. שתינו מים מצינור בגינה ולא מבקבוק. בילינו שעות בבניית מריצות משאריות חומרים, ואז התגלגלנו במורד הגבעה, רק למצוא ששכחנו את המעצורים. רק אחרי שהתגלגלנו לסבך השיחים כמה פעמים למדנו לפתור את הבעיה. עזבנו את הבית בבוקר ושחקנו כל היום, חזרנו הביתה כאשר אורות הלילה נדלקו. אף אחד לא יכול היה להיות אתנו בקשר, לא היו טלפונים ניידים. כמה בלתי סביר! נחתכנו ושברנו עצמות ושיניים שלא גררו תביעות משפטיות מתאונות אלו. הם היו תאונות, אף אחד להאשים, רק את עצמנו. זוכרים תאונות? נלחמנו והרבצנו אחד לשני, וקבלנו מכות שהפכו משחור לכחול. והתגברנו על כך. אכלנו עוגות, לחם וחמאה ושתינו מיצים ממותקים ולעולם לא היינו בעלי משקל יתר...תמיד שיחקנו בחוץ. התחלקנו בשתייה אחד עם השני מאותו בקבוק ואף אחד לא מת מזה. לא היו לנו משחקי מחשב, משחקי וידאו, 65 תחנות טלוויזיה, סרטי וידאו, מערכת הגברה, טלפונים ניידים אישיים, מחשבים אישיים, שיחות באינטרנט... היו לנו חברים. יצאנו החוצה ומצאנו אותם. רכבנו על אופניים או הלכנו לחברים הביתה, דפקנו או צלצלנו בדלת או סתם פטפטנו אתם. דמיינו לכם. בלי לבקש רשות מההורים! לבדנו! שם בעולם הקר והאכזר! בלי שמירה. איך עשינו זאת? המצאנו משחקים עם מקלות וכדורי טניס. אכלנו תולעים, ואפילו שהוזהרנו שזה יכול לקרות, לא נזהרנו, והתולעים לא חיו בתוכנו לעולם ועד. ניסינו להתקבל לנבחרת הכדורסל או כדורעף, אבל לא כל אחד התקבל. ואלו שלא הצליחו למדו להתגבר על האכזבה. לא כל התלמידים היו חכמים כמו אחרים ונכשלו לעבור כיתה ונשארו לעוד שנה. אבל מבחנים לא הותאמו משום סיבה שהיא. מעשינו היו שלנו, ציפינו לתוצאות. אף אחד להתחבא מאחוריו. לחשוב שההורים יוציאו אותנו מהבוץ אם עברנו על החוק היה בל נשמע. הם, בעצם, צדדו בחוק. תארו לעצמכם! דור זה ייצר כמה מטובי האנשים לוקחי - סיכונים, פותרי - בעיות וממציאים. 50 השנה האחרונות הביאו התפוצצות של המצאות ודעות חדשות. היה לנו חופש פעולה, כישלונות והצלחות ואחריות. ולמדנו איך להתגבר עליהם. העבירו זאת לאלו שלא היו ברי מזל לגדול כמו ילדים, לפני שעורכי-דין וממשלות הדריכו את חיינו...לטובתם...

 

[גרי המקורי]

למה פיטרתי את מזכירתי???

"לפני שבועיים חל יום הולדתי ה – 36. במקרה, גם לא הרגשתי כל כך טוב באותו הבוקר. ירדתי למטבח לארוחת בוקר ותיארתי לעצמי שאישתי תהיה בודאי חמודה ותגיד:"מזל טוב – עד 120" ואולי תהיה לה גם מתנה עבורי. אבל היא לא אמרה אפילו "בוקר טוב", שלא לדבר על "120". חשבתי, נו, ככה זה עם האישה, אבל ניחא, בטח הילדים יזכרו. הילדים נכנסו למטבח, אולם להפתעתי, לא הוציאו אף מילה. נסעתי למשרד ולא היה לי מצב רוח טוב במיוחד והרגשתי די מזופת, אך משנכנסתי למשרד נתקלתי בג'נט, מזכירתי, שאמרה: "בוקר טוב בוס, יום הולדת שמח!". עבדתי במשרד עד הצהרים ואז שמעתי נקישה בדלת וג'נט הציצה ואמרה: "תסתכל איזה יום נפלא בחוץ ולך יש יום הולדת, מה דעתך שנצא לצהרים רק אתה ואני? עניתי ללא היסוס "קדימה" ותוך כדי כך חשבתי שזה הדבר היפה ביותר ששמעתי מהבוקר. יצאנו לארוחת צהרים. לא הלכנו למקום הרגיל אלא למסעדה קטנה ונחמדה מחוץ לעיר. שתינו כמה מרטיני ונהננו נורא מהארוחה. בדרך חזרה למשרד היא אמרה: "תראה איזה יום יפה בחוץ, האם אנחנו חייבים לחזור למשרד?" "לא בהכרח" עניתי, ואז היא אמרה: מה דעתך שניגש לדירתי, נשתה איזה מרטיני נוסף או שניים?". הלכנו לדירתה, שתינו משקה נוסף ואני הדלקתי לעצמי סיגריה, כשהיא פנתה אלי ואמרה בקול מגרה: "אם לא אכפת לך אני חושבת שאלך להחליף בגדים למשהו קל ואוורירי", "בבקשה" אמרתי. היות ובאמת לא התנגדתי, היא נכנסה לחדר השינה ולאחר כ – 6 דקות היא יצאה משם נושאת עוגת יום הולדת ענקית ואחריה הופיעו גם אישתי והילדים ששרו "יום הולדת שמח לך..." ואני – ישבתי על הספה, בלי שום דבר עלי, פרט לגרביים...".

 

[במזל בתולה]

גרי עשית לי את הבוקר

עם הסיפור הזה אני לא מפסיקה לצחוק.

שיהיה אחלה בוקר וסוף שבוע לכולם

 

[רוקי פחימה הב הב]

גרי

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

 

[יוקונובה]

קראתי את הסיפור הזה בכל מיני

גירסאות. נראה שמדובר בחיקוי זול וגרי המקורי לא רק שהוא לא מקורי נראה שהוא אפילו לא נשוי ורק מיישם על עצמו סיפורים פיקנטים. תהנה!

 

[m i c h a l i]

אני דווקא מכירה את אשתו ../images/Emo6.gif

 

[יוקונובה]

אז איך זה

שגרי הוא חשמלאי בנין וטכנאי למוצרים ביתים אז פתאום הוא יושב במשרד עם מזכירה אישית ????? נראה לך שישנה מזכירה כזאת ? עם סיפור שכבר יש לו זקן.

 

[יוקונובה]

ועוד משהו

בדף האישי שלו הוא בן 38 ובספור שלו הוא חגג 36

 

[m i c h a l i]

זה היה לפני שנתיים (חבל שהוא לא פה)

חחחחחחחחח

 

[m i c h a l i]

יוקונובה ../images/Emo13.gif

הכל ברוח טובה... כולנו מקבלים סיפורים כאלה במייל... לא זכור לי שכשאני מקבלת אותם כתוב גם מי חיבר אותם ( בד"כ לא כתוב) וסתם בשביל הויכוח למה לא יכולה להיות לו מזכירה? או לפחות מזקירה

 

[מצוטטת בהנאה]

אתן מה זה לא בסדר

עד שבא בחור עם חוש הומור, מפריח קצת חיים בפורום יורדות עליו מה דעתכן על לקרוא ולהינות נו אז מה א הסיפור נדוש ולא ממש מציאותי בנותתתתתתתתתתתתת

קצת פירגון

 

[מיני מלית]

../images/Emo150.gif גרי שלנו

בחור די דייקן מהאימייל מביא בדיחות עם זקן (סתם סתם לא להתרגז) לו יכולתי להביע משאלה.... הייתי מבקשת להימנות על רשימת התפוצה

שב"ש אנשים (אין לכם/ן במה להתעסק.....הביא, הצחיק, תפרגנו רבאק) נ.ב. גם אני מכירה את אשתו

 

[שרון 8]

אהבתי...

 

[גרי המקורי]

כדאי לבגוד? ../images/Emo3.gif

מהיכן נובע הצורך לבגוד ומה הוא משרת? / מאת אבישי סניור תקיעות ומעצורים בחיים הצורך בבגידה אינו נולד יש מאין וללא כל סיבה. בגידה נולדת על קרקע של תקיעות בחיים בכלל ובחיי הזוגיות בפרט. בגידה נולדת על בסיס הרגשה חריפה של מעצורים פנימיים, חוסר אונים ותחושה של נחיתות מול בן הזוג. הצורך בבגידה גדל ומתעצם מתוך תחושה של חוסר סיפוק, תסכול, חולשה והרגשה של "מה הטעם" בחיי האהבה או בחיים המקצועיים. כאשר בן זוג מוצא את עצמו במצב שבו "אין עם מי לדבר" בצד השני - נולד הדחף לפתור את הקושי מחוץ למערכת היחסים, ומשם הדרך לבגידה היא קצרה למדי. לכולנו ישנו צורך לגדול ולהתקדם. לכולנו יש צורך לבטא את עצמנו. בן זוג שלאורך זמן נמצא במצב של תקיעות ומעצורים בתוך הזוגיות - יחפש בקדחתנות אחר דרכים להימלט מהמלכודת בה הוא נתון. אחת הדרכים הללו היא בגידה. בגידה נובעת מהרצון לגדול בגידה מתרחשת כאשר אין עוד משיכה מינית בין בני הזוג וצד אחד מחליט להמשיך ולגדול מבחינה מינית כדי לבטא את המיניות שלו. בגידה מתרחשת כאשר אין עוד תקשורת הדדית ומכבדת בין בני הזוג וצד אחד מחליט שהוא רוצה לגדול מבחינה תקשורתית כדי לבטא את עצמו בצורה איכותית. בגידה מתרחשת כאשר אין עוד שיתוף ואמון בין בני הזוג אלא הכתבה ודיקטטורה של אחד מבני הזוג והצד השני מחליט שהוא רוצה לגדול ולזכות מחדש באוטונומיה אישית ובעצמאות. הרצון לגדול דוחף אנשים לנסות ולפתור את הבעיות הזוגיות שלהם - תחילה בתוך המערכת הזוגית. אך אם ניסיון זה אינו מצליח, אנשים מחפשים את הגדילה בחוץ. בכל מקרה, יש לזכור שהדחף לצמוח ולגדול הוא חזק ביותר. הוא דוחף אנשים - גם אם הם היו מעדיפים לעצום עיניים ולהישאר במצבם הנוכחי. לכן, כדי להימנע מבגידה ומהצורך באקט חריף שכזה יש להיות קשובים לעצמנו ולצורך שלנו לגדול. מי שמזניח את עצמו - מגדיל את הסיכוי לבגידה מי שמזניח את תהליך הגדילה שלו ואינו קשוב מספיק לעצמו - מגדיל את הסיכוי שהזוגיות שלו תעבור משבר, ואולי אף בגידה. מי שנותן לעצמו להתדרדר ואינו מטפל בצורך שלו לצמוח, להשתפר, להתחזק ולהתמודד עם הפחדים האישיים שלו - עלול להפנות את התסכולים והקשיים שלו כלפי בני הזוג שלו והילדים שלו. מי שאינו מבין שכולנו גדלים כל הזמן - ישלם מחיר לא מבוטל על הניסיון המלאכותי להישאר מאחור ולהיות "מה שהוא" ללא שינוי וצמיחה. כדי להימנע מבגידה - היו קשובים לעצמם. שימו לב לחוסר האונים שלכם, לתחושות המצוקה והקושי שלכם מול בני הזוג שלכם. אל תדחיקו אותם מתחת לשטיח. אל תחפשו מפלטים קלים. בסופו של דבר תיאלצו להתמודד ישירות עם עצמכם ועם חוסר האונים שלכם. בסופו של דבר תצטרכו לגדול ולצמוח, ולקחת אחריות על עצמכם. בגידה היא רק סימפטום לצורך שלכם לגדול. תנו לעצמכם לגדול - ולא תזדקקו לבגוד. וטיפ לסיום: בריחה לבגידה אינה פיתרון אמיתי. היא רק סימפטום לרצון שלכם להיות אנשים שלמים, חזקים, אוטונומיים ועצמאיים יותר.

 

[גרי המקורי]

שלא תגידו שגנבתי,,,,,

זה אבישי סניור גנב. חחחחחחחחחחחחח