שששלום

New member
../images/Emo32.gif

אתמול בין לבין דיברתי עם חבר על עבודה בשבילו. הוא ממש לא יודע מה לעשות. כשאני בחרתי במקצוע, ממש לא ידעתי מה זה אומר להיות יועץ מס. למזלי עם הזמן מצאתי נישה מתאימה לי והיום אני מרוצה מעבודתי למרות שבעצם היא די שונה מהמקצוע שלמדתי. מה הקשר תשאלו ? כולנו מדברים על הארה, התפתחות, תרגול וטכניקות. העניין הוא שלרוב אנו חסרי ידיעה ממשית על דברים אלה אך מלאי דיעות עליהם. אז על מה לעזאזל מדובר ? איך נדע באיזה קרירה לבחור אם אין לנו שמץ של ידיעה מה אומרת אותה קרירה ? איך אדע מה הטכניקה המתאימה לי אם לא אזכה לשמוע מהי מעבר להבטים מדעיים ? איך אדע אם אני בכלל רוצה להתפתח ולתרגל ? אולי טוב לי ממקום המצאי ? ומהי הארה שכולם שואפים אליה ? דברים רבים הנאמרים כאן לצורך תאור הארה, ניתן לשייך בחלקם לאנשים. כל עוד כאשר "רע" לי בגלל מעשה מסויים שעשה אדם אחר, אשר גרם לאחר נחת, ואני נותר בתחושת ה"רע" שלי ולא רואה את הטוב בכללותו, אז על מה מדובר בכלל ? איך נבין אם לא נחווה שיעור זה ונצא מהאני האישי לראיית הכלל ? האם התעקשות ללמד או ללמוד טכניקה מסויימת דווקא היא שתעשה המהפך בהבנה זו ? או, יתכן ומדובר ברוח הדברים, אשר קשה מאוד לבטאה במילים, אך בכל זאת, ניתן לחוש באותה "רוח" מיסתורית אשר עושה את ההבדל הדק בין אופנת הרחפנות לדוגמה לתרגול ראוי.
 
לא תדע...

עד שלא תנסה. יכולים להסביר לי מהיום ועד אין סוף, מה זה יועץ מס. עד שאני לא יתנסה, אני לא יבין מה זה אומר עבורי
 

שששלום

New member
האומנם רק התנסות ישירה ?

הרי אנו צוברים אין ספור חוויות בחיים. מה ערכם אם לא נוכל להקיש מהם על חיינו ? ולא לנושא יעוץ מס הכוונה כמובן.
 
הנושא, הוא כול נושא שתבחר.

יועץ מס, זה מטפורה לכול עניין שתרצה להכניס שם. באופן אישי, כמעט תמיד אני צריכה לחוות את ההרגשה, בכדי להחליט מה אני מרגישה לגביה....
 

שששלום

New member
כן ולא

נסיתי כמעט כל דבר אשר יכולתי להבחין בו נכון לשעת הפגישה. לא חוויתי דבר מאותם הדברים שאיני יכול להתחבר אליהם. הרי החיים מזמנים לנו הפתעות. ממש לא ברור כיצד פונים לדרך ה"התפתחות רוחנית". ואז, מתוך ההתעסקות בזה עם הזמן, יש העדפות - נכונות או לא בדיעבד או לדעת אחרים, נולדת הבנה או לא. ולי אופנת הרחפנות, פסטיבלים וכאלה סממנים חיצוניים ממש לא חשובים או ביתר חריפות כלל לא קשורים לעצם העניין.
 

בארס

New member
"מה זה הסוודר הזה?"

הייתי אומר...שכמות השאלות שהעלת כאן שקולות לניסיון התנקשות בכל מי שקורא את ההודעה הזאת ו.. יש לו אי אלו קצוות חשופים אל מציאות חייו האמיתית. אז קודם כל....קצת קשה לי אישית, להבין אילו מהשאלות אתה מציב באופן רטורי ואילו (אם בכלל) באופן ממשי. לדידי, אם הדרך הרוחנית של האדם לא קשורה באופן הדוק אל "מעיין" השאלות הקשות האלו, אל מעיין חוסר הידיעה וההבנה שלו....לא מדובר כאן בכלל בדרך רוחנית. וזה מה שעושה את ההבדל בין חיפוש אמיתי... לבין טמינת הראש בחול. וזו הסיבה שדרך רוחנית היא כל כל "לא טבעית" ולא טריוויאלית במובן מסויים. וחוכמת החוכמות היא איך לפסוע בדרך ה"לא נודעת" הזאת מבלי למות מפחד ובדידות מחד או לברוח אל מחוזות האשליה מאידך.
 

שששלום

New member
לדעתי התפתחות היא סוג של

לידה מחדש או הצלת החיים. לכן העלאת הנושא בצורה כ"כ טעונה יכולה להתפרש כנסיון התנקשות בפן מסויים של החיים, מיינד ואגו.
ובכל זאת, ישנו שלב בו חשוב רק הבטחון בדרך, בלי להיות מוטרד מהבדידות או הפחד או האשלייה. זה מתממש נפלא כשיש מורה. במצב זה מיני שאלות הופכות ללא רלוונטיות לחיים משום שכרגע אין יכולת הבנה, כך שהשאלה (קואן) חסרת תשובה, חשוב לזהות את השאלה ולהתעמק בה, אך לא לנסות לפותרה ע"י אשלייות פסיכולוגיות ואחרות. וכשנבין זו לא שאלה כי אם התממשות החיים בפשטות. ידיעה מתוך הפנמה ומימושה בחיים למען מטרה אחת. להגיע לעצמנו כדי לסייע בהליך לזולת, כך שתהייה חברה תומכת לחבריה, ולא נושכת אותם.
 

בארס

New member
ואני התכוונתי...

...שכמות השאלות האלו והאופי שלהן...נוגעים בכל האספקטים של הקיום במכה אחת...מה שיכול לגרום לניסיון להעלות את כל ה"אמת" למינד במכה אחת...דבר שהוא לא כל כך מומלץ :)) ...כישלונו של הניסיון הזה יכול לגרום להתמוטטות עצבים לאי אלו נזירים בצפון טיבט D: והדברים מסודרים כך (שאי אפשר "לדבר" על כל הנושאים בבט אחת) וטוב שכך. עכשיו...אני תמיד אמרתי...ואחזור ואומר זאת כל שיידרש שמטרת השאלות היא לא ...למצא "את" התשובה. כלומר...לא ייתכן מצב שבו השאלה לא תהייה רלוונטית כי "...כרגע אין יכולת הבנה" ! שוב ..ובנוסח אחר...חוסר התשובה הוא התכלית של השאלה. כי..... ...היא כור ההיתוך שעשויי לפתוח את המודעות שלנו. ובצורה נוספת....אם אין את השאלות הצורבות האלו...אם אדם לא נעמד נכחם במידה מינימאלית לפחות....הרי שאפשר לומר שגם אם הוא ישרוץ לרגליו של הדאלאי למה למשך כל ימי חייו...הוא לא "הולך בדרך רוחנית". (מה שיש בסוף המשפט הזה..למי שלא שם לב..היא נקודה!) כן יש תקופות של שלווה גדולה יותר או פחות, אבל בלי "מנת הייסורים" של הקצוות החשופים של השאלות האלו...ניתן לומר שכלום בפנים לא יזוז לשום מקום. עכשיו...אני רוצה להעלות כאן את אחת הנקודות הבעיתיות ביותר מכל הכיוונים: האדם לא יודע מי הוא עצמו, ולאן אמורה להוביל אותו התפתחות רוחנית אמיתית. ניתן לכתוב אנציקלופדיות שלמות על הבעיות הרבות שטומנת הנקודה הזאת בחובה, אבל בגדול הן מתחלקות לשלושה תחומים: 1.האדם בפני עצמו. הוא לא יודע עבור מה הוא מתאמץ ומה הוא מבקש להשיג ואם זה שווה בכלל ואם הוא בכיוון?? !!! 2.מורה אמיתי, צריך לעבוד בפרך כדי "לטפל" ולפתח את האדם בכיוון הרצוי..על אף ש"זה" (ה"תלמיד") יעשה הכל כמעט כדי להמנע מ"הדבר הנכון". 3.העובדה הזאת היא פתח לכל ה"שרצים" האינטרסנטיים ,במודע ושלא במודע, עלי אדמות, לתמרן את התמים למטרתם. מטרת הדרך הרוחנית היא לא...להביא אדם אל עצמו כדי שזה יסייע בהליך לזולת.... . לא לא. הסיוע לזולת הוא תוצאת לואי טבעית , הוא בהחלט לא המטרה. אדם שהגיע אל עצמו, במלא מובן המילה, זה דבר כל כך גדול ובל יתואר, שהוא הרבה הרבה מעבר לכל ההגיגים הסוציאלים שאנחנו מגדלים בראשנו. וה"תופעה" הזאת כל כך לא תיאמן, שאפשר לכתוב עליה עוד הרבה יותר אנציקלופדיות מאשר על הסוגיה הקודמת :) ואני אומר במפורש : לא תיאמן...כי המצב הזה הוא כל כך הגיוני דוקא. הוא כל כך אמיתי וטבעי...שזה לא יאמן באיזה בור תחתיות אנחנו מתקיימים כרגע..במצב שאנחנו מכנים אותו "המצב הרגיל שלנו". והמצב ההוא, האמיתי שלנו, הוא בכלל לא מצב של זיקוקים וניצוצות ומיני פלאים ותופעות על אנושיות...כלל וכלל לא, למעשה אם ניקח תיאור של אדם בעל הווית עצמו מלאה ונראה את התיאור הזה לכל אדם ברחוב, סביר להניח שהוא לא יראה בתיאור הזה שום דבר מיוחד כל כך, למעשה כולנו חושבים שכל התכונות האלו של חיים אמיתיים הם נחלתנו מזה זמן רב..כאשר האמת היא שהם כל כך רחוקים מאיתנו. למזלנו ... לפעמים מתגלה בתוכנו מעט כנות, לראות לרגע את פני המציאות האמיתית. והרגעים האלו, עם כל הקושי בהם, הם אולי הנכס היקר ביותר שיש לנו וההזדמנות הגדולה ביותר להתקרב אל האפשרות שנזכה לחיות בקיום שראוי שנחיה בו. זה עולה ביוקר (פנימי!), אבל שום צורת קיום אחרת לא ראויה עבורנו.
 

שששלום

New member
במילים אחרות

מה מטרת קיומנו עלי אדמות ? אין ספוף מילים נאמרו על זה, שמסתכמות בלהיות סופר... מה דעתכם ?
 

בארס

New member
"אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני"

מטרת קיומנו. ראשית ובקצרה...צריך להפריד בין ..מטרה...ותכלית. (מתחילים כבר "לא להבין"?...מצוין :) שכן...התכליות לקיום שלנו הן רבות מאוד. ולמעשה...לכל דבר יש תכלית בקומפלקס האדיר, אפילו לפלקס על השיניים שלי שקיבל בזה הרגע, מקור חיים אינטנסיבי ביותר...בדמות פסק זמן. (של עלית:) אתה נושם...זו תקשורת עם האטמוספירה אתה מת...הגוף שלך מזין את אמא אדמה הנשמה שלנו ...תנוע בהתאם לחוקי הנשמה... בבוא זמנה (ואגב כאן יש מספר אפשרויות שתלויות באופן החיים עצמו...כלומר ..מה יקרה לנשמה בבוא זמנה..ואיזו תכלית היא תמלא?) וכהנה וכנה מלאן. אפילו לעזור לאחרים! :) אבל מטרת הקיום? בנקודה זו של התגבשות השקפת עולמי הייתי אומר שמטרת הקיום היא ...ליצור אותה! ..את מטרת הקיום. רק ש...בגלל אי אילו סמטוחות...יצא שאנחנו רחוקים מאוד מאוד...בפיגור היסטרי בלוח הזמנים...מהמדרגה שבה המטרה הזאת יכולה להתנהל ולמלא את תכליתה. אנחנו תקועים הרבה מתחת ל"תפקודי חיים" תקינים (!) שמקנים את הבסיס למימוש המטרה הנשגבת הזאת! וזו הסיבה שיש "דחיפות" גדולה למאמצים האינדיבידואליים וה"מקובצים" לעשות את ה"קפיצה" הזאת...טרם יהיה מאוחר מידי. כי..."השעון היקומי" לא מתוכנן לעצור מלכת ...עד שבני אדם יואילו בטובם להדביק את הפער הקוסמי. הוא פשוט לא מתוכנן לכך. אם זה לא יקרה בזמן.....תיכון "תוכנית ב'". כך ש...לגלות את עצמך בשביל לעזור לאחר לגלות את עצמו זה...זה כמו ...כמו המיומנות הגדולה ביותר של ה"גזע" היהודי הרדום : מסחר! זה כמו מסחר בחפיסות של ..דוקים! אתה מעביר קופסאות ומעביר ומעביר...וחושב שנהנה מהכסף שמתכלה על עוד קופסאות של דוקים ...סגורות. במקום לתפוס חבילה...ולהרביץ משחק הגון! :))))
 

שששלום

New member
המטרה משרתת את התכלית

מהי תכלית העולם ? גדול עלי. מהי המטרה (מעבר לחוקי הפיסיקה) ?
חושב ששהסברתי את דעתי. האבחנה חשובה לצורך הבהרת הכוונות.
 
הייתי משנה

וחוכמת החוכמות ,איך לפסוע בדרך ה"לא נודעת" הזאת, היא למות מפחד ובדידות . תן את כל מה ש"יש" לך - לך על כל הקופה, כמו סמי בן-טובים... אחלה פורום יש לכם כאן :)
 

בארס

New member
כן..אפשר להציג את זה גם כך.

הרי במובן לא מבוטל...לבקש את האמת היא "משאלת מוות" עבור חלקים נכבדים ממה שאנחנו (הכוונה היא לאשליות המושרשות באופן עמוק כל כך). אז בוא נסגור על...איך למות ולהמשיך לחיות..או להוולד. זה לא כל כך נורא כמו שזה נשמע :)
 
לחיות חיים אותנתיים, בכנות זו

אמנות. את השאלות האלה שהצגת שאלו רבים מאז ועד עולם. עצתי הקטנה היא שיש להפנים שחיים אמיתיים הם חוסר ודאות, הם אי-ביטחון. המשמעות היא שאין יעד, אין כיוון ידוע מראש, אין מפות. עשה טובה לעצמך ואל תסתפק בתשובות שעליהם אתה יכול להגיד : "אני מבין...זה נכון....וכו...." בקיצור, אל תחפש מקלט או מחסה. לך, ועם ההליכה השאלות יפלו מעצמן, אפילו מבלי שתקבל עליהם תשובות. יום יפה לך
 
למעלה