פשוט להגיד לא
חיים ברעם, עיתון כל העיר 23.8.2002 16 מסרבני השטחים, כולם אנשי מצפון אמיתיים ומלח הארץ מכל בחינה אפשרית, מרצים עתה עונשי מאסר בבתי כלא צבאיים. את הסירוב לשרת בשטחים אפשר להגדיר גם באמצעות משפט אחד פשוט ושווה לכל נפש: החיילים האלה אינם מוכנים להרוג ילדים קטנים כדי לאפשר למתנחלים להיאחז בארץ לא-להם. קחו למשל את מוחמד אמין עלי עודי, בן 13 , שנרצח בכפר בירקין ליד ג´נין. ביום שני השבוע שיחק הילד עם חבריו ברחוב, ונורה מתוך טנק בצרורות מקלע. מוחמד הקטן נפגע אנושות במצחו, אבל לא מת מיד. הצבא לא איפשר לאמבולנס של הסהר האדום להגיע למוחמד המדמם, ורק אחרי עיכוב גדול ואולי קריטי הובהל לבית החולים במכונית פרטית שהסיעה אישה שעמדה ללדת. מתנדבת אירית, שעובדת כבר חמישה חודשים עם צוותים רפואיים באיזור ג´נין, אישרה את כל פרטי האירוע. מאות ילדים נרצחו בשטחים הכבושים בשנתיים האחרונות, ועל זה ניטשת גם המערכה הפנימית בתוך החברה הישראלית, שרובה אדישה לחלוטין לגורלם. אני לא מתעלם מהאפקט של הפיגועים ביצירת חומת האטימות והשינאה, אבל חרד מאוד למה שקורה לנו, וגם למה שקורה לילדים קטנים בצד הפלסטיני. מבין 16 הסיפורים של אסירי המצפון מרתק במיוחד המקרה של ויקטור סברנסקי, בן 18 מנהריה, שמרצה עתה את תקופת המאסר החמישית שלו מאז אפריל השנה. לדברי חבריו, ייתכן מאוד שהוא יישלח למאסר גם בפעם השישית. לדעת פעילי המעגל החברתי המקיף את אסירי המצפון, קיימת מדיניות מיוחדת כלפי סרבנים שעלו מברית המועצות לשעבר, וגם כלפי סרבנים דרוזים. הם זוכים לטיפול נוקשה במיוחד, למען יראו ייראו. החשיבה הגזענית חילחלה כאן לכל מקום ולכל דרג צבא או אזרחי, וממנה נובע גם היחס האכזרי לנער בן 18, שכתב לשלטונות הצבא שהוא חונך על ערכים של שלום ושיוויון, ומסרב לבצע את מדיניותה הרת האסון של ממשלת ישראל בשטחים. בדרך כלל משחררים מצה"ל סרבני מצפון אחרי כמה תקופות מאסר, אבל סברנסקי מקוטלג איכשהו כבשר מבשרו של ציבור ימני ולאומני. החשש שעולים מברית המועצות יצטרפו למחנה השלום מדיר שינה מעיניהם של הקברניטים. מה שמותר לצבר משכיל ו"שמאלן טבעי" אסור לדרוזי, או ל"רוסי". יש להניח שהפאזה הלאומנית הפוקדת עתה את העולים מרוסיה היא זמנית. לרבים מהם יש אינסטינקט אנטי מימסדי, שטופח על ידי הניסיון שלהם בחברה טוטאליטרית. ההתנסות הקולקטיבית הזאת הניבה גם תרבות שלמה של ספקנות בריאה כלפי הנחתות ואינדוקטרינציה מגבוה. כיוון שכל העולים הם גם קורבנות טבעיים של הניאו-ליברליזם (שבו דוגלים שני המנהיגים הבולטים שלהם, נתן שרנסקי ואביגדור ליברמן), אני משוכנע שעשרות אלפים יסיקו את המסקנות וגם יצליחו להבין את הקשר בין הדיכוי בשטחים להידרדות החברה הישראלית. שרנסקי וליברמן הם אויבים מעמדיים אובייקטיביים, נוקשים ודוגמטים, של העולים שהעלו אותם לגדולה. רומן ברונפמן, הנציג הנאור ביותר של העלייה הרוסית ייזכר היסטורית כסנונית הראשונה של מגמה שתלך ותעצים. חיים ברעם
