עבודה מבחינתי
בעיקרון, תמיד ידעתי שככל הנראה אעסוק במקצוע ששייך לתחום המדעים. מבחינתי, 'מדע' מסמל עבורי את הדרך לניסיון להבין 'למה?'. אם אמשיך באקדמיה (שככל הנראה זה מה שאעשה), העבודה תפתח בפניי כל מיני דלתות לתחומים רבים שבהם אוכל להתעמק בזמני הפרטי (אם יהיה לי כזה) ולהשיג עוד ועוד מידע. כי אני רוצה לדעת. הייתי מודעת לכך שככל הנראה אעסוק בתחום מאוד מצומצם במחקר, וזה היווה עבורי תסכול. כיוון שאני מתעניינת בהמון תחומים, ואני רוצה לדעת לעומק 'איך דברים פועלים' 'ולמה הם פועלים כפי שהם פועלים' (ולא באופן מטא-פיזי מן הסתם), עבודה במעבדה בתחום מאוד מסויים אמנם יכולה להיות מעניינת, אך מתסכלת באותה מידה שאין באפשרותי לגעת בעוד תחומים. יחד עם זאת, כפי שאמרתי, אני מאמינה שאני אחשף להמון פרדיגמות מגניבות. הפחד שלי הוא לגלות עד כמה אנחנו לא יודעים.......... זה תסכול נוסף שקיים אצלי. בכל אופן, אני יודעת שגם עבודה היא מעין שגרה. אני יודעת שלא אזכה לשעות פנאי רבות, וככל הנראה אתעסק בעיקר בעבודה. כך שהעבודה תמנע ממני להתפתח בתחומים אחרים שאני גם מתעניינת בהם (פרט למדעים). ויחד עם זאת, אני זקוקה לעבודה בתור שגרה שתשמור עליי ביום-יום ותציב בפניי מטרות שאשתדל להשיגן. ללא עבודה, או ללא עבודה בתחום המדעים, ארגיש פספוס ואי-מיצוי עצמי, ארגיש שאינני מאתגרת את עצמי. וגם, באיזשהו אופן, עבודה תאפשר לי להתקיים לבד סוף סוף (אם כי בארץ זה די קשה להשגה). האם סופו של כל מקצוע להיות שגרתי? אני לא רוצה להתפלסף, אני רק אומר שעל כוחות קסם ויתרתי מזמן. אני לא בנאדם של 'אקסטרים', ותמיד ידעתי שהעבודה שלי תהיה קונבנציונלית. על כן, מבחינתי תחומי העיסוק שלי מחוץ 'לעבודה' הם מה שיסמלו עבורי את השבר שבשגרה (אני מעדיפה לא להרחיב על כך). אני רק מקווה, שיהיה לי זמן לעצמי גם, בעתיד.
