- פותח הנושא ספירצ
- פורסם בתאריך
נשארתי היום בבית. ../images/Emo209.gif../images/Emo248.gif
אממ אז בתכנון היה אמור להיות לי שבוע ממש ממש מפוצץ השבוע. יום ראשון - שלישי עברו כמו שתוכננו.. לפחות בערך (סנטר, בצפר, מבחנים..) ואז הגיע יום רביעי (אתמול כמובן), עברו 2 שיעורים. ואז הייתה הפסקה. קיבלתי הודעה מאח שלי ביטול לגבי הערב, שלא נלך למסעדה. שלחתי SMS בחזרה ושאלתי למה אבל הוא לא ענה. ממש בסוף הפסקה, שנייה אחרי הצלצול אמא שלי התקשרה אליי. ואז היא אמרה לי את החדשות הרעות.. קרובת משפחה שלי נפטרה לפנות בוקר. אני פשוט פרצתי בבכי ולא יכולתי להפסיק, ואז כדי לרכך את המכה היא אמרה לי גם את החדשות הטובות.. בבוקר הבת שלה נכנסה לחדר לידה.. מדהים כמה אירוניה יש בחיים. נראה לי שהתחלתי להאמין בגלגול נשמות. אבל למרות החדשות הטובות - לא הפסקתי לבכות במשך איזה רבע שעה אם לא יותר.. כל כך עזר לי שחברה שלי וידיד שלי היו איתי. באותו זמן היו אמורות להיות לי שעתיים מתמטיקה, והיה אמור להיות גם בוחן. נכנסתי לכיתה בוכה ואמרתי לה שאני לא יכולה להיכנס בגלל זה. היא הניחה לי להירגע בחוץ. אחרי זה חברה שלי רצתה לא להיכנס לשיעור ולהישאר איתי אז היא ניגשה למנהלת שכבה ולמזכירה ולמורה שלה ונתנו לה אישור להישאר איתי, ידיד שלי במילא תכנן להבריז. אז לא נכנסנו במשך שעתיים לשיעורי מתמטיקה ובשיעור שאחרי זה היה לי תנ"ך והיה לי ממש קשה לשבת בשיעור, גם התחלתי לכתוב שורות מ- in loving memory של Alter Bridge וגם כי המורה פתאום התחיל לדבר על איך שהעלו את אליהו לשמיים וזה.. והתחלתי קצת להזיל דמעות. אחרי זה היה לנו 3 שעות קולנוע שבמזל הסיחו דעתי. לא רציתי ללכת לבצפר היום, אז אחרי ויכוח עם ההורים שלי (כי לא הייתי ממש קרובה אליה שאני יכולה ככה להיות במין אבל שכזה), לא הלכתי לבצפר היום. אני לא מרגישה כזה טוב, צריכה קצת מנוחה קצת לשכוח מהעובדה שהיא כבר לא איתנו, זאת פעם ראשונה שאני חווה מוות של אדם מהמשפחה
אז עם כמה שהיא לא הכי קרובה, זה מוות ראשון שאני חווה ולכן לקחתי את זה כ"כ קשה. זהו. סליחה על החפירה פשוט ממש הייתי חייבת לפרוק את זה
יהי זכרה ברוך
אממ אז בתכנון היה אמור להיות לי שבוע ממש ממש מפוצץ השבוע. יום ראשון - שלישי עברו כמו שתוכננו.. לפחות בערך (סנטר, בצפר, מבחנים..) ואז הגיע יום רביעי (אתמול כמובן), עברו 2 שיעורים. ואז הייתה הפסקה. קיבלתי הודעה מאח שלי ביטול לגבי הערב, שלא נלך למסעדה. שלחתי SMS בחזרה ושאלתי למה אבל הוא לא ענה. ממש בסוף הפסקה, שנייה אחרי הצלצול אמא שלי התקשרה אליי. ואז היא אמרה לי את החדשות הרעות.. קרובת משפחה שלי נפטרה לפנות בוקר. אני פשוט פרצתי בבכי ולא יכולתי להפסיק, ואז כדי לרכך את המכה היא אמרה לי גם את החדשות הטובות.. בבוקר הבת שלה נכנסה לחדר לידה.. מדהים כמה אירוניה יש בחיים. נראה לי שהתחלתי להאמין בגלגול נשמות. אבל למרות החדשות הטובות - לא הפסקתי לבכות במשך איזה רבע שעה אם לא יותר.. כל כך עזר לי שחברה שלי וידיד שלי היו איתי. באותו זמן היו אמורות להיות לי שעתיים מתמטיקה, והיה אמור להיות גם בוחן. נכנסתי לכיתה בוכה ואמרתי לה שאני לא יכולה להיכנס בגלל זה. היא הניחה לי להירגע בחוץ. אחרי זה חברה שלי רצתה לא להיכנס לשיעור ולהישאר איתי אז היא ניגשה למנהלת שכבה ולמזכירה ולמורה שלה ונתנו לה אישור להישאר איתי, ידיד שלי במילא תכנן להבריז. אז לא נכנסנו במשך שעתיים לשיעורי מתמטיקה ובשיעור שאחרי זה היה לי תנ"ך והיה לי ממש קשה לשבת בשיעור, גם התחלתי לכתוב שורות מ- in loving memory של Alter Bridge וגם כי המורה פתאום התחיל לדבר על איך שהעלו את אליהו לשמיים וזה.. והתחלתי קצת להזיל דמעות. אחרי זה היה לנו 3 שעות קולנוע שבמזל הסיחו דעתי. לא רציתי ללכת לבצפר היום, אז אחרי ויכוח עם ההורים שלי (כי לא הייתי ממש קרובה אליה שאני יכולה ככה להיות במין אבל שכזה), לא הלכתי לבצפר היום. אני לא מרגישה כזה טוב, צריכה קצת מנוחה קצת לשכוח מהעובדה שהיא כבר לא איתנו, זאת פעם ראשונה שאני חווה מוות של אדם מהמשפחה
כן, אני מבינה אותך...
זה היה המוות הראשון שחוויתי (כי ההורים של אמא שלי נפטרו לפני שנולדתי וסבא שלי נפטר כשהייתי בת 3-4 ולא הכרתי אותו בחיים כי הוא חי ברוסיה) ואז שנה אחרי זה גם סבתא שלי נפטרה. דודה שלי הייתה קרוב לצ'רנוביל אז כנראה שזו הסיבה. היא גם הייתה נכה רוב החיים שלה (אם אני לא טועה זה גם בגלל זה) ובסוף מתה מסרטן ריאות. בקיצור, אני חסרת פואנטה אבל תאמיני לי שאני מבינה אותך. תהיי חזקה!
זה היה המוות הראשון שחוויתי (כי ההורים של אמא שלי נפטרו לפני שנולדתי וסבא שלי נפטר כשהייתי בת 3-4 ולא הכרתי אותו בחיים כי הוא חי ברוסיה) ואז שנה אחרי זה גם סבתא שלי נפטרה. דודה שלי הייתה קרוב לצ'רנוביל אז כנראה שזו הסיבה. היא גם הייתה נכה רוב החיים שלה (אם אני לא טועה זה גם בגלל זה) ובסוף מתה מסרטן ריאות. בקיצור, אני חסרת פואנטה אבל תאמיני לי שאני מבינה אותך. תהיי חזקה!
animfanatic
New member
../images/Emo83.gif משתתפת בצערך ../images/Emo201.gif
Fool With Dreams
New member
משתתפת בצערך ../images/Emo201.gif
ואני מכירה את ההרגשה של "מוות ראשון במשפחה" לפני שנה+ סבא שלי נפטר, לא הייתי קרובה אליו בשיט. די שנאתי אותו האמת... אבל כשהוא מת זה היה כזה *באנג!* בלב. זה כזה... הוא כבר לא פה
בכל מקרה הסחות דעת תמיד שימושית
ואני מכירה את ההרגשה של "מוות ראשון במשפחה" לפני שנה+ סבא שלי נפטר, לא הייתי קרובה אליו בשיט. די שנאתי אותו האמת... אבל כשהוא מת זה היה כזה *באנג!* בלב. זה כזה... הוא כבר לא פה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.