כן, ולכן זה שעשע אותי
היה הרבה יותר מדי קל להבין את הניסוח הזה בתור "טוב, חברה, אולי זה שחוטפים לנו חיילים זה לא כזה כדאי, יש בעיות עם זה, אנחנו צריכים להסיק את המסקנות, לשנות את דעתנו, ולהגיד לחיילים שיפסיקו מייד עם ההתנהגות הזאת". ברור לי לחלוטין שאת (ואני מקווה שבערך כולם) אינטיליגנטית מדי בשביל באמת להתכוון לזה ככה, אבל הניסוח היה מספיק קרוב שזה מאוד שעשע אותי. לכן רק אמרתי שזה השכיב אותי, והמשכתי הלאה בלי לטרוח להתחייחס או להסביר את הבעיות. כי נראה לי ברור שאת מודעת לבעיות ולא באמת התכוונת לזה כמו שזה נקרא. אגב, יש לך שם כמה דוגמאות גרועות ביותר. אז בשינוי נושא קל (עדיין לא קשור למוזיקה או לקרן, אבל) אני אפרט: לגבי הנוזלים, ההחלטה להגדיר מצב צבירה שלם כמסוכן היא לא החלטה בטחונית. או אפילו החלטה שפוייה. זה נכנס תחת security theatre, של לעשות דברים שלא מועילים לבטחון של אף אחד, בשום צורה, אבל זה בולט וזה נראה כאילו כן עושים משהו. פצצות ורעלים יכולים לבוא בארבעה מצבי צבירה שונים. פלסמה יהיה מאוד מאוד קשה להעלות על מטוס, אז נשארים לנו שלושה מצבי צבירה פוטנציאליים. כל עוד לא אוסרים על העלאת כל מוצק וכל גז למטוס, אין הצדקה לאסור דווקא נוזלים. אם הבעיה היא בחשד לחומרי נפץ, אז אין הבדל בין להעלות אותם בבקבוק אחד גדול, או בחמישה בקבוקים קטנים. נסי להעלות חמישית מקל דינמיט למטוס, ותראי אם ירשו לך כי זה קטן. אני מניח שלא. יש גם הרבה מוצקים מסוכנים שהרבה יותר קל להעלות. את יכולה לתפור שלל דברים לתוך הבגדים שלך, לתוך תחתונים או חזיה, או בתוך הנעליים. אין דרך למנוע ממך להכניס משהו מסוכן למטוס, למעט מאשר להעלות אותך ערומה, אחרי חוקן ובדיקת רנטגן והמתנה של מספיק שעות שכל מה שבלעת יצא החוצה, ואז לקשור אותך במהלך הטיסה. כשמחרימים לך את בקבוקי הנוזלים, והטענה היא הרי שמחרימים אותם בחשד שהם חומרי נפץ או חלק מחומר נפץ בינארי, אז פשוט זורקים את כולם לפח גדול. שעומד ליד עמדת הבטחון ותור שבו יש המון אנשים. אף אחד לא היה עושה את זה אם היה להם איזשהו חשד, אפילו זעיר, שהנוזל שלוקחים ממך הוא אכן נפיץ, או יהיה נפיץ כשיבוא במגע עם נוזל שהחרימו מהנוסע הבא אחריך (שהם זורקים אותו ביחד לאותו פח). והמקרה הספציפי שהתחיל את כל העסק, אם תבדקי את הפרטים תראי שהתכנון שלהם לא היה עובד. לא היה לקבוצה הזו מושג מה הם עושים. גם אם לא היו תופסים אותם הם לא היו עושים כלום. ולא תפסו אותם בגלל הנוזלים, תפסו אותם בזכות עבודת מודיעין טובה. הם היו במעקב מלא משך שבועות לפני הארוע. החרמת הנוזלים לא משפרת את הבטחון של הטסים, אפילו לא בקצת. ריסוק המטוסים לפנטגון ומגדלי התאומים די מנע באופן אוטומטי מחזרה על אותו ארוע. הבעיה הייתה שהמודל עד אז היה שאם חוטפים מטוס אז לוקחים אותו לאיפשהו, דנים על תנאים לשחרור בני הערובה, ובד"כ העסק נגמר בשלום וכולם משוחררים בחיים. לכן כשכמה מחבלים חמושים קלות ניסו לחטוף מטוס אז נתנו להם, כי לא שווה לאף אחד לסכן את החיים שלו בשביל לחסוך כמה שעות או אפילו כמה ימים. עכשיו, כשלמטוס חטוף יש סיכון ריאלי שכל הנוסעים ימותו, ועוד אנשים על הקרקע ימותו, אז לא יהיה שיתוף פעולה. אנשים כן יקפצו על החוטפים ויתקפו אותם, כי הם לא נאבקים על כמה שעות, אלא על החיים שלהם. סיכון במוות עדיף ממוות וודאי. אי אפשר כבר לחטוף מטוס עם אולרים וסכיני גילוח. התגובות של האמריקאיים, ואחוזים גדולים אחרים מהעולם, לנושא הן לא רלוונטיות, אלא היסטריות לגמרי. תופסים אנשים כי הם לובשים חולצה שכתוב עליה משהו בערבית, או עלבון כלפי ראש שרות אבטחת הטיסות שלהם. תופסים בכוח אנשים שהולכים עם משהו שיש עליו נורית קטנה, בטענה שזה פצצה ופעולת טרור, וכשמתברר שאין פצצה נשארים עם האשמות שזאת פעולת טרור במטרה מיוחדת לגרום לפניקה. עוצרים טיסות ומורידים מהן נוסעים כי הם דיברו בשפה שמישהו לידם במטוס לא הבין. או מקרקעים טיסה כי מצאו במטען חבילה שמישהו כתב עליה את המלה פצצה. אף אחד מהדברים האלו, או הסיטואציות הקשורות האחרות, לא באמת משפר את הבטחון של אף אחד, בשום צורה.