עסקת טיעון...
התרגזתי כששמעתי את החדשות הללו. לא בגלל עצם קיומן של עסקאות טיעון, כי יש להן גם יתרונות, אלא בגלל תוצאותיה של עסקת הטיעון. העובדה שגבר כה נאלח, שהשתמש בכוחו במשך שנים ובאופן סדרתי, ממשיך להנות מחופש מכלא, למרות שהוא צריך, לכל הפחות, לרצות מאסר במשך שנים רבות. נכון, מאסר על תנאי הוא עונש שנחשב מבחינה משפטית עונש לא קל, אבל זה לא עונש לאדם כזה. הוא הצליח לחמוק מעונש אמיתי. הוא גם מנסה לסלף את העבירות שבהן הוא כן הודה (עבירות חמורות) באמצעות התקשורת וכך, בשורה התחתונה, הוא חיבק וליטף, היה נשיא מכובד אוהב עמו ולכן לא קיבל עונש אמיתי, שנראה כי צדק צריך גם להראות, לא רק להעשות (כאן גם לא בטוח שצדק אפילו נעשה), בעוד המתלוננות העלומות צריכות לחיות עם המעשים שנעשו בהן, ההשפלות שספגו, ההטרדות ממנו ומחבריו ועם העובדה שהוא ממשיך להסתובב בחליפות יוקרה שנקנו על חשבון הציבור, חופשי כציפור טרף רעה. המתלוננות כנגדו והמתלוננות כנגד כל אחד שביצע עבירות מין כנגדן, הנשים באשר הן, קיבלנו מכה מתחת לחגורה. קיבלנו אותה מהמדינה שלנו וממערכת המשפט שלנו (וגם קיבלנו מהשלטון, כאשר רואים עבריין מין מורשע אמור לקבל תיק של שר בכיר בממשלה). התגאיתי לשמוע שנערכה הפגנה בככר רבין בנושא ולצערי כיוון שהייתי מחוץ לארץ, לא יכולתי להשתתף. אני שמחה שהלכת לשם, שמש.