הוא לא מציג את עצמו ברצינות
ברור שהדברים שהוא אומר כבר נאמרו, הוא עצמו מאשר זאת- מה שכן הדרך בה הוא מציג אותם , שהיא מעט כועסת וגסה לטעמי, מעוררים מחשבה. זה כמו כשאומרים לך נניח בדת הנוצרית: יש לך את השילוש הקדוש , האל ,רוח הקוד והבן - זה נשמע מופרך. אח"כ אומרים לך זה כמו מים : הם יכולים להיות בשלושה מצבי צבירה (גז, מוצק, נוזל) אבל הם אותו חומר. זה כבר מבהיר את זה (עכשיו רק נשאר לי להבהיר לעצמי איך מכל הדוג' בעולם הגעתי לדוג' המטורפת הזו). והארה- או חוסר שלה , לא קשורים, אל אף שהוא מכוון לדברים האלה, הביקורת שלו נחמדה -פותחת את המחשבה וגם קצת מכעיסה שזה טוב, כי לפעמים כשבועטים לך במקום הנכון אתה מגלה שזאת בסה"כ נקודת תורפה.