די לבלבל במוח
(תגובה כללית לכל הצדיקים למיניהם. לא רק לך). גם כשאתם עושים מופע התרמה, אני עדיין צרכן, מהסיבה הפשוטה שאני משלם כסף. אני צרכן בין אם הכסף הולך לכיס הפרטי שלכם, לילדים חולי שלבקת האשכים, או להשקעה בטופו מזן משובח, כי אני משלם עבור שירותי בידור (הופעות), ולא תורם לכם כסף. ואם השירותים שאתם מציעים גרועים - הסיבה היחידה שלי לצרוך היא תמיכה אידיאולוגית במטרה. מי שלא אכפת לו, ורק רוצה לראות הופעה - לא יבוא, אם הוא מודע למקום שהצלחתם (יותר נכון נכשלתם) להשיג. זה טוב אם אתם מארגנים הפגנה ורוצים שאנשים יבואו מתוך אידיאולוגיה ולא "כי יש הופעות". זה גרוע מאוד אם אתם מנסים להשיג כסף. ואתם מנסים להשיג כסף. הגישה הזאת, קפיטליסטית ורכושנית ככל שתהיה, היא הגישה הרלוונטית כאשר הצרכן צריך לפתוח את הארנק ולשלם. מכאן נובע שטיעון ה-DIY (לא מוצא חן בעיניך? תעשה אתה יותר טוב) הוא לחלוטין לא רלוונטי. אתם בחרתם לספק שירות מסוים למטרות מסוימות. אני, כצרכן, לא חייב לכם דבר, בטח לא לספק את השירות הזה טוב יותר, פשוט כי אני לגמרי לא מחויב למטרות שלכם, פרטיות או חברתיות. את כל זה אני אומר כצרכן, בלי קשר לאידיאולוגיה שלי. אם קשר לאידיאולוגיה שלי, יש סיכוי שאבוא, כי יש גם קפיטליסטים מסריחים שתומכים בזכויות בע"ח ואדם, האמיני או לא. אבל את הצרכן, ואת הכסף, הפסדתם. זה כל הסיפור.