מישהו הפיל תאומים? ../images/Emo12.gif
אני זוכרת את עצמי יפה מאוד נמצאת, מכל המקומות שבעולם, דווקא על
לסן-פרנסיסקו. כן, בטיסה לארה"ב הברית. הייתי קצת
בגלל הסרטים האיומים מצד אחד (יומני הנסיכה
ד"ר דוליטל 2
), וה"סקרין סייבר" המשמים שביניהם ("אנחנו נמצאים בגובה X, במהירות Y, מעל Z" - עם מפה באיכות גרפית של שנות ה-80 העליזות). מאוד קיוויתי שלטייסים יש עזרי ניווט קצת יותר טובים ממה שהם מראים לנו.
בכל מקרה, אפילו יצא לי לשבת ליד איזו טניסאית איראנית (עם עיניים כחולות) ואמא שלה (עם רגליים ענקיות). הכל היה כל-כך משעמם אז חשבתי לעצמי: "בחו"ל כולנו שגרירים של רצון טוב! יאללה ליזי, תתחילי לגלגל שלום במזרח התיכון!"
למען האמת, די פאדיחה... במקור הייתי בטוחה שהן 2 ישראליות משום מה, המראה והצליל של הקול שלהן די הטעה אותי, אז בנקודה מסויימת פלטתי משהו בעברית
, ורק אז הבנתי שאין להן מושג מה אני אומרת. נו, שויין.
קיץ-קץ, ברגע שהנקודה האדומה על המפה התחילה להתקרב ליבשה, כמה נוסעים התחילו לשים לב שאנחנו דווקא משום מה מסתובבים. רק אחרי דקות ארוכות הקפטן החליט שהגיע הזמן לדבר קצת עם הבקר, אה, הנוסעים שהוא מעביר מפה לשם - אבל משום מה הוא התעקש כל הזמן להרגיע אותנו שאין שום תקלה טכנית במטוס. "אז מה הבעיה?" אה, תראו, ה-FAA לא רוצה שננחת אצלם. אפרנטלי, ממממ, אההה... אז ככה, כלומר, היה איזה מגדל, והוא נפל. האמת היא שלא ממש היה ברור לנו מה קרה עד שנחתנו. הקטע הבאמת משעשע הוא שהמטוס החזיר אותנו מכל המקומות דווקא לאמסטרדם באמצע הלילה, ולא היה אפילו חדרון אחד לישועה באיזור שדה התעופה! כך שליזי בילתה את הלילה ב
מחנה פליטים של הצלב האדום בפאתי העיר, holding for dear life מברשת שיניים חד-פעמית ושמיכה. I kid you not. בבוקר נסעתי בחזרה לעיר ומצאתי אכסניה על גדות האמסטל...
אז מה כבר יש לעשות במסטרדם?
בואו נאמר שרק אחרי שלושה ימים חזרתי להכרה, עם ניחוח מוזר מהבגדים, שלא כולם היו שלי, ועם הרבה חשבוניות מ"בתי קפה".
(או שמא האייקון
מתאים יותר?) אבל כאן לא נגמר הסיפור!
כשסופסוף דיברתי עם הורי שהביאוני עד הלום הם סיפרו שהם קיבלו טלפון מהחמ"ל של משרד החוץ, ושם אמרו להם שאמנם *כנראה* לא קרה לי כלום, אבל לפי המידע שלהם הייתי אמורה לנחות במקסיקו ואין להם רישום של נחיתה כזו (אולה!)......... מיותר לציין שההורים שלי, מהיותם אנשים שקולים ולא-דאגניים בכלל, מרטו את כל השיערו שלהם, פעמיים, עד שהם שמעו ממני כמה שעות אחרי זה.
