ובכן
מדובר במיזם לתערוכה שתוצג בחנוכה, של כל קבוצת הסדנא (אמנות פלסטית ונגרות), של חוג שאני נמצאת בו בעריבם, בלי קשר לבית הספר. הפרוייקט של האמנות פלסטית, הוא עבודה הקשורה לעובדה הסמלית שהסדנא פעלת כבר 10 שנים. זה אמנם מגביל, אבל אני דווקא צריכה את ההגבלות האלה. אני עושה כך: חמש כפות רגליים, הקטנה ביותר בגודל מידה 35, והגדולה ביותר ממש גרנדיוזית, לא כף רגל של בן-אדם
. כל כף רגל, מהקטנה לגדולה, תהיה מעוצבת בתהאם לשנים שעברו על אופי ההתנהלותשל הסדנא, למשל - הילדים הקטנים שבאים לחוגים שם, עושים דברים פשוטים כמו ציור בגואש ונגרות פשוטה של פטיש ומסמר. כשהייתי צעירה והייתי הולכת לחוגי אמנות שם, הייתי בחוג "יצירה" (כיתה ג', זה היה, נדמה לי) ובחוג "ציור על משי", אז עוד שתי כפות רגליים תעוצבנה עם משי, ועם סול, מוביילים וכל אי אילו הדברים שעשינו שם. שתי הכפות הרגליים הגדולות, תהיינה ממוקדות יותר על מה שאנחנו, הבוגרים (הסדנא פועלת גם למבוגרים, אבל אני מייחסת לזה תהליך התבגרות אישי שלי, כי מכיתה ג' בערך אני שם), עושים שם עכשיו: קרמיקה, נגרות מתקדמת (אני לא, אבל חבר'ה אחרים כן). אני כבר אראה. העבודה תהיה מוצדת בגלריה כמיצב, לדעתי זה יתפרש על חלק ניכר. הבעייה (לא יודעת אם בעייה, בעצם) שלי כרגע היא הבסיס - כפות הרגליים. אז כאמור, הייתי אמורה לעשות היום יציקות גבס של הרגליים שלי ושל ידידה שלי, מהקבוצה של אחי הצעיר (כיתה ט'. היא מידה 35, ואני 43. יש, יש הבדל). את שלוש כפות הרגליים האחרות, אני אמורה לפסל מעיסת נייר. יש לך אולי רעיון לבסיס של עיסת נייר? כלומר, איך ליצור את הבסיס עצמו, שעליו אפסל את עיסת הנייר? קשה לי עם הברזל, ואין ליכל-כך רעיון מה כן לעשות... אני אשמח לעזרה
. - נעמה. נ.ב - בסוף לא עשיתיאת היציקות היום; הילדה החביבה נסעה לחג המעלות של הנוער העובד והלומד. אחח...הנוער של היום.