וול
Dream Theater, בגלל לה ברי, בגלל פורטנוי, ובגלל שפטרוצ'י לוקח את הטקסטים, ההופעות והלחנים שלהם, ולוקח אותם שלושה צעדים קדימה, טובים בהרבה ממה שהיו, ממה שיכלו להיות, מותח אותם עד קצה גבול היכולת כדי לתת מוזיקה שהיא כל כך מדויקת ומחושבת שהיא כמעט מתמטיקה טהורה, מבלי לאבד את המינון הנכון של רגש וכנות.