קפוא

[טללי בוקר]

תיכנעי, תיכנעי

אני מתוק כמו גביש סוכר

 

[Idan91]

אז אתה בטח נמס בגשם.

 

[טללי בוקר]

בגשם? ../images/Emo188.gif

כשיורד גשם אני חוצה בריצה את המרחק עד למרכז "קנדה" ומרביץ שעה של מסלול ריצה על 10 קמ"ש, ספיישל לגבישי סוכר. אחרי זה, יחד עם קצת משקולות, אני יוצא אדום ומיוזע אל אויר הלילה והגשם בורח. הוא יודע שחבל לו על הזמן. מלא אטרקציות אצלנו.

 

[המוזרה]

חמודי, יש לך א' מיותרת שם..

כן, בדיוק לפני הטרקציות ובקשר לזמביה - גם שם יש נשים.. האם אתה מעדיף שיגידו לך את כל הדברים האלה בשפה שמדברים בזמביה ? (מה זה? אפריקנס או מה?)

 

[החטא והשופטת]

בשבוע הבא אי"ה

אני אקח אותו לתצפית מהר צפייה והוא ישמע על הטרקציות בעצמו. אחר כך הוא כבר לא יעשה טעויות כאלה.

 

[טללי בוקר]

בשבוע הבא... ../images/Emo88.gif

יבוא יום נקם ושילם. ואחר כך יהיה סיכומטולה. כן, כן.

 

[shellyland]

מה, בשבוע הבא

תנצח אותי בשש-בש?

 

[גרי רשף]

הנה גשם גשם בא, ברכתו עמו רבה!

באירופה החורף הוא התקופה בה הטבע נכנס לתרדמה, העצים משירים עליהם, והדובים מתכרבלים עמוק במערות. בארץ להיפך: הפרחים פורחים, המרזב פוצח בזמר, הגינה מקבלת השקאה בחינם, ואפילו המכונית רחוצה ומצוחצחת מבחוץ. איזה כיף לקום מוקדם בבוקר, לנשום את האויר הנקי, להריח את ריח הגשם, ולהגיש לחתולים ארוחת בוקר (הם נהנים אצלי מתנאי פנסיון מלא כולל מזנון חופשי ושתיה חינם).

 

[אטיוד5]

אני מוחה

בקשר למינוס הטורקי. זה ביטוי שגורם לי, בתור גבר, להזדעק ולקפוץ לרגלי האחוריות, כולל הזנב. דעי לך - את מהלכת על חבל דק. אני לא אוהב את צורת ההתבטאות הזאת. יש לי רגישות. הומוסקסואליות לטנטית, את יודעת. זה מעליב. פוי.

נו טוב, הלאה. תגידי - זה מינוס שלנו או מינוס שלהם? כי אם זה בצלסיוס זה צחוק מהעבודה. אם בפרנהייט - יש על מה לדבר. ובקשר ל"לקבל בקור רוח" - יש שם, בארצות הקרות האלה מושג בשם WIND CHILL. אבל זה לא הקור רוח שלנו. זה הקור רוח שלהם. מסתבר שאפשר למדוד את הטמפרטורה האפקטיבית - זאת הטמפרטורה בליווי הרוח, והיא היא שקובעת איך הקור מורגש על גופנו. ככל שהרוח מתגברת אנחנו מרגישים כאילו יותר קר. בארץ זה תופס בקיץ ולכן אנחנו מפעילים ונטילטורים - עוזרים ליבש את הזיעה, לצנן את העור, ולכן המרגש הנוח יותר. בקנדה, בחורף, הרוח גם גורמת להרגשה שלנו כאילו שהרבה יותר קר. זהו - מעתה דווחי על "קור רוח" ולא על הטמפרטורה המטעה. רק כדי לקבל מושג - עייני בטבלה. ולמי שמתקשה עם ה-MPH ועם ה-F דוגמא: אם הטמפרטורה 0 מעלות צלזיוס והרוח נושבת חרישית במהירות של כ-15 קמ"ש אז הטמפרטורה האפקטיבית הא בערך מינוס 6. [אטיוד מתקשה עם ה-F] נניח שהטמפרטורה היא מינוס 10 והרוח חרישית במהירות 10

 

[גנגי]

טוב, אז מינוס הודי.

מדובר במינוס עשר מעלות צלזיוס, אבל עכשיו מסתבר לי שעם הרוח זה יירד לתחושה של מינוס שבעשרה, בערך. מה שנקרא - קריר. ותמול-שלשום ולפני כן, על נהרות אוטווה הקפואה, שם ישבתי גם בכיתי בזוכרי את ציון, היו מינוס שמונה מעלות משלנו (להם יש, כמסתבר, בעיקר מגרעות) ועם הרוח זה צנח לתחושה של מינוס עשרים, כי הרוח היתה עזה ומקפיאה. אבל מה אני מתלוננת, היום יש להם מינוס הרבה יותר גדול, כמו המינוס-בבנק של כולנו, ככה גדול. בלי רוח מינוס עשרים, או משהו כזה. כמו שאמר אלברט - הכול יחסי.

 

[גרי רשף]

וכמה בצֵל?.. שתו הרבה מים!

 

[Lazi Dam]

גם כאן קר ../images/Emo186.gif

אבל קור טוב

 

[המוזרה]

איפה אתה בכלל?

ומה אתה קונה לי?

 

[Lazi Dam]

אמסטרדם...

והמקלדת הוירטואלית כאן על הפנים...

 

[טללי בוקר]

Got fer dome

 

[אטיוד5]

God verdomme למדקדקים

 

[טללי בוקר]

Dank u wel

 

[אטיוד5]

יפה, אם כי ...

גם פה נפלה טעות קטנה. U ולא u. ועוד משהו - אתה יכול לקרוא לי je במקום U. כמו vous ו- tu בצרפתית.

 

[אני גשרים לכל מיליך]

החורף שלי... ../images/Emo186.gif../images/Emo183.gif../images/Emo188.gif../images/Emo182.gif

יש משהו בחורף שעושה אותי מאוד לא החלטי. מצד אחד אני נורא אוהב חורף על כל המשתמע ממנו - גשמים, מעילים ארוכים, צעיפים וכפפות, אפור, עננים, עצבות... מצד שני הוא קצת מכניס אותי לאווירה מנלכולית בהתאם. מצד שלישי אני אוהב את זה ככה... החורף גורם לי לכתוב יותר, לדמוע יותר, להתרגש יותר, לאהוב יותר, לשמוח יותר, להעצב יותר, לחפש אהבה... לא תמיד למצוא אותו... אני בורח מהקלישאה של שוקו-חם ושמיכת-פוך. תעשו הפרדה. השמיכה למיטה והשוקו למטבח. חוץ מזה שאני מעדיף שוקו קר גם בחורף. ואני גם לא סובל מרשמלו. רק שתדעו. אני כמובן שונא לנהוג בחורף, אבל חווית הנהיגה הרבה יותר ויזואלית בגשם (גם הרבה יותר מפחידה...). זה היה סיפור של חורף. לא יותר.

 

[גנגי]

נו, אם התחלת להתנחנח....

אני מתה על חורף, אבל בחוץ, לא בבית. בכפור, בגשם, גשלג - בחוץ. לטייל, להסתובב (כל הרחובות שלי - אף אחד לא תופס לי שום מקום), לרוץ, לקפוץ - העיקר בחוץ. אה, ואני שרה בשלג או בגשם. המון. בקולי קולות. או שורקת. בלי להתבייש. אז מה אם אני עושה את זה גם כשאין גשם ושלג, זה לא אותו דבר! בגשם זה הרבה יותר כיף, ובשלג עוד יותר. ומישהו אתמול הלך אחריי ושאל איך זה שאני שורקת ונראית כל כך מאושרת כשכל העולם קפוא וזועף. הוא, כמובן, היה קנדי, אמריקני ימות ולא ישאל שאלה כל כך אישית, מחשש לשריטת השריון המקודש של צנעת הפרט. בקיצור, אני מחליפה את השוקו-חם-ופוך שהצעת במעיל סביר ובירה. לחיים!