נו, אם התחלת להתנחנח....
אני מתה על חורף, אבל בחוץ, לא בבית. בכפור, בגשם, גשלג - בחוץ. לטייל, להסתובב (כל הרחובות שלי - אף אחד לא תופס לי שום מקום), לרוץ, לקפוץ - העיקר בחוץ. אה, ואני שרה בשלג או בגשם. המון. בקולי קולות. או שורקת. בלי להתבייש. אז מה אם אני עושה את זה גם כשאין גשם ושלג, זה לא אותו דבר! בגשם זה הרבה יותר כיף, ובשלג עוד יותר. ומישהו אתמול הלך אחריי ושאל איך זה שאני שורקת ונראית כל כך מאושרת כשכל העולם קפוא וזועף. הוא, כמובן, היה קנדי, אמריקני ימות ולא ישאל שאלה כל כך אישית, מחשש לשריטת השריון המקודש של צנעת הפרט. בקיצור, אני מחליפה את השוקו-חם-ופוך שהצעת במעיל סביר ובירה. לחיים!