קפוא

[גנגי]

../images/Emo32.gif קפוא

לפני שעות אחדות שבתי מארבעה ימים בקנדה השלוגה והקפואה, ועתה התברר לי שמחר צפוי להיות כאן קר משציפֵּיתי - במקום -7, כמובטח, יהיו -10 מעלות. למרות שהמינוס יוצא מאחורה, שלא תתבלבלו - זה מינוס. מינוס טורקי, אבל מינוס. עם הרוח, אגב, זה עוד מצפין לחמששרה מעלות מתחת לבן ארצי. אתם חושבים שבאמת אפשר לקבל טמפרטורות כאלה בקור רוח? מה עם מדליקי התנורים? לא קיבלו הוראה להפעיל את התנורים כבר? אם לא אכתוב כאן יותר החל ממחר, תדעו שהפכתי לנציב קרח, או לנציב תלונות הציבור. היו שלום (קר).

 

[Mנטה]

מדכא !

אני קמתי באמצע הלילה לסגור חלונות כי התחיל גשם חזק מאוד ובעודי משוטטת בין חדרי הבית תהיתי לעצמי שוב: למי יותר קר, לי שמזג האויר אצלי מקסים אבל אין לי טיפת הסקה בבית, או לחברתי בסין שעל גבול סיביר, שאצלה אפילו יותר קר מאשר אצל גנגי, אבל מרוב הסקות לא רואים את הקור... דילמה שיכולה לעלות רק בשעות מסוימות

 

[renjintso]

מישו קרא לי? ../images/Emo6.gif

אני לא ממש על גבול סיביר, כמה מאות ק"מ משם. הטרמומטר במקומותינו מראה כרגע על מינוס עשרים וחמש מעלות טבין ותקילין + רוח זלעפות שמביאה את הטמפ' האפקטיבית היכנשהוא לסביבות ה30- ןאפרופו ארטיקים ופולנים - כאן לא שמעו על הטאבו והחבר'ה משוטטים ברחוב,ומלקלקים בנחת גלידת שוקולד, שאגב נמכרת מתוך קרטונים המונחים על המדרכה. אין צורך במקפיא חשמלי. אני אוהבת חורף מושבעת, וכל הלבן מסביב בהחלט עושה לי את זה, למרות שאני רואה אותו מבעד לסדק צר בין הכובע לצעיף. אה ושכחתי, אהלן פורום, נעים מאד. אני קוראת אתכם בשקיקה ועניין, אבל מעדיפה להישאר פאסיבית מחוסר דברי חכמה לתרום לדיונים המרתקים שרצים כאן. תודה לכם

רנג'ין

 

[טללי בוקר]

רנג'ין

ספרי לנו עוד על המקום בו את נמצאת ועל האנשים בהם את נתקלת... בבקשה.

 

[גנגי]

תגיד לי, טללים,

מה גורם לך לחשוב שהיא נתקלת באנשים? רק כי היא כתבה על הסדק הצר בין הצעיף לכובע הסקת שהיא לא יכולה ללכת בלי להיתקל? אוחחח, אלה ממטולה, יש להם רעיונות..

 

[renjintso]

גנגי, ההנחה שלו נכונה לגמרי

אני נתקלת באנשים קולהזמן, לרוב בדיוק כשהם מחליטים לשחרר נוזלי פה

 

[renjintso]

טוב, אז:

מה אתה רוצה לדעת? (ותודה על קבלת הפנים) אני נמצאת בעיר שנקראת חארבין (Harbin) שנמצאת במחוז שנקרא חיילונגג'יאנג, שנמצא בקצה הצפון-מזרחי של מדינה שנקראת סין, שנמצאת... טוב, מספיק עם זה. זו היתה עיר רוסית בעבר, נכבשה ע"י היפנים, ועברה לסינים. יש בה השפעה רוסית חזקה - המון כנסיות אותודוכסיות (וגם כמה קתוליות, ואפילו בית-כנסת אחד מתפורר), והרבה ארכיטקטורה אירופאית מרשימה. קודם כל, צריך לצבור מספיק אנרגיות לתהליך ההתעטפות: 4-5 שכבות, עליהן מעיל פוך עבה, את הכובע צריך למשוך למטה מהאזניים, שהתנוכים לא יפלו, ואז לכרוך את הצעיף סביב סביב לצוואר-פה-אף, אבל להשאיר מספיק שדה ראיה, פן תידרס במעבר החציה, יען כי בסין אור אדום כמוהו כפנסים אדומים במסעדות - קישוט דקורטיבי גרידא. כל זה, כמובן צריך להתבצע לפנילבישת הכפפות, ואסור לשכוח לקחת ביד כסף קטן לאוטובוס, אחרת צריך להוריד שוב את הכפפה. נגיד, עברת את זה, הגעת למרכז העיר, הצלחת לא ליפול לאף אחת מהג'ורות הפתוחות, ואפילו צלחת את הקרח שעל המדרכות. כנס למסעדה הקטנטנה בפינה, מאמאל'ה סינית תקבל אותך בחיוך ענק, ותגיש לך חון-טון מהביל (מרק ווןטון בשבילכם), וכל שאר באי המקום ינעצו בך מבטים סקרניים, יציעו סיגריות, וקרוב לוודאי יזמינו אותך לארוחה. מעבר למנורות האדומות בחוץ, תוכל לראות מצד אחד כיפה מכוסה שלג של בניין רוסי ישן, משד צני גג משתפל של מקדש בודהיסטי, ונזיר בגלימה אפורה ממהר לקנות קטורת. בקיצור: "מלחמה ושלום" ו"גיבור" על אותו סט, תרבות עברית במיטבה, לא ככה?

 

[טללי בוקר]

תעזבי אותך לרגע מתרבות עברית

אין לי זמן לשטויות כרגע: איך בית כנסת? היתה שם קהילה יהודית? מתי? יוצאי רוסיה של מלחמת העולם או יהודים סיניים מקוריים? איך זה שאנשים יוצרים איתך קשר כל כך בפתיחות? תמיד הבנתי שסין היא מקום מסוגר בפני הבאים מבחוץ. נתקלת שם באיזכורים של הטבח שערכו היפאנים בחארבין במלחמת העולם ה-2? האנשים מודעים לזה? יש אתר הנצחה? את עובדת או לומדת שם? איך הקשרים שלך עם הקולגות הסיניים? נתקלת במצב בו מישהו הזמין אותך הביתה? את דוברת סינית?

 

[גנגי]

מה שיפה אצלך, טלצ'וק,

זה האיפוק שבו אתה מקבל אנשים: לאט-לאט, בלי לחץ, מתון-מתון אתה מכניס אותם לעניינים. יש אנשים שרק שומעים "שלג" ישר מקבלים מבט פראי בעיניים. לך חפש את העשתונות, אולי תמצא את המלוכה, מי יודע..

 

[טללי בוקר]

את לא רואה שאת מפריעה?

תעזבי, לי ולסינית יש דיבור. אני כבר מתפנה אלייך.

 

[renjintso]

אללי, איזו התקפה ../images/Emo12.gif

זה מעניין אותך? באמת? אז סבבה קהילה יהודית - היתה כאן קהילה די גדולה כנראה, בתחילת המאה ה-20. לא בני ישראל סינים, אלא יהודים ממזרח אירופה, סוחרים, ואח"כ פליטי המהפכה הבולשביקית. מודה ומתוודה שאני לא יודעת על זה הרבה. אנ מנסה למצוא מישהו שכן יודע, וכשיהיו פרטים - תקבל אותם. יפנים - יש אתר הנצחה ומוזיאון מצויין. הם ממוקמים באתר שהיה פעם בסיס יפני, ובוצעו בו ניסויים בבני אדם. לא הבנתי אם אתה מדבר על מודעות בחארבין או בסין בכלל (הטבח ההמוני וה"מפורסם" היה במקום אחר), אבל כן, זה נושא שנלמד, ונכתב עליו הרבה, ואנשים מדברים עליו. במקומות נידחים, יענו כאלה שלא נפתחו בהם מפעלים יפניים

, יש לא מעט שנאה אליהם. פגשתי מטיילים יפנים שחטפו מכות בסין הכפרית. אני - עובדת, וגם לומדת, מדברת סינית עילגת ומנסה להשתפר. כן, הזמינו אותי הביתה כמה פעמים. ולמה שבאמת מעניין אותי: חלילה לי מלהחמיץ הזדמנות פז כזו להפריך את ההשמצה המקובלת. רוב רובם של הסינים שפגשתי היו סקרנים, נחמדים, מכניסי אורחים, ובעיקר יצאו מגדרם לעזור לזרים. ברצינות, כל נסיעת אוטובוס או רכבת כאן מזמנת מפגשים מרתקים, שלא לומר טעימים. נכון, קשה ליצור קשרים עמוקים יותר (זה בעניין הקולגות), יש מחסום תרבותי רציני, אבל קשרים ראשוניים נוצרים מאד בקלות. והנה מצאתי לך גם קישור, לענייני הקהילה היהודית עוד משו? קפה? תה ירוק? דמפלינגס? רק תגיד

 

[גנגי]

טוב שבאת, רנג'ין,

להפשיר לי קצת פרופורציות שקפאו מקור. האמת היא שאתמול היה כאן בהיר וצלול, מה שמקרר את כל המסביב עוד יותר, כך שהאפקטיביות ירדו למינוס עשרים ושתיים, בעוד הטמפרטורה הרשומה היתה רק מינוס שמונה עשרה... מספרים כאן על ילד שהגיע מארצות החום, כמונו, ולא היה מודע למה קור יכול לעשות, ומצא את עצמו באחד מהימים האלה של מינוס שלושים בערך - הולך מבי"ס הביתה ללא הגנה מתאימה, וכשהסיר את כובעו הדל ירדו איתו גם אזניו הקפואות. אמרו לי שזה היה בעיתון כאן בשנה שעברה, שהיתה שנה קשה במיוחד, אבל אני עוד בדעה בזו מין אגדה אורבנית. גם הדודה המתוקה, כשהכינה אותי לחורף, סיפרה לי על נשירת תנוכים בקור כזה. סיפרתי את זה לאחת מידידותיי כאן, ומאז היא מסתובבת ברחבי בוסטון ובודקת אם לאנשים ברחוב יש תנוכי אזניים... טרם נצפתה נשירת איברים חיוניים אצלי.

 

[טללי בוקר]

חורף נעים, פורום

עגנון, בגלותו שבמדבר, מקשיב לתחזית הרדיו על שטפונות בנגב ובמדבר יהודה. שבולת יוצאת מחדר המדרגות, מציצה על קירות האבן הרטובים מסביב, ומיטיבה את המעיל לפני שהיא יוצאת לגשם. עידן, בדרך לבית הספר מסתכלת בנוף העמק האפרפר. ונוס עומדת מול החלון עם הקפה ביד ובוהה בענני הגשם הפרושים מעל הכפר הלבנוני שממול. אטיוד חוצה בריצה את השביל שבין הבית לחניה ומקלל את הגשם שמטפטף אל תוך הצוארון. סקאלי ביציאה מהבית פותחת את שער החצר ותוהה אם יש מספיק זמן לעשות סיבוב ולראות את הים בגשם. מכסי הולך לאורך הקירות ברחוב ונזהר מלהיכנס לתחום האוטובוסים המתיזים. שלי פוקחת עין, מקשיבה לגשם הדופק ומתהפכת לצד השני. נאטמג כרגע הגיעה לקומת הקרקע, עומדת מול דלת הזכוכית, מסתכלת בדשא המוריק ובאספלט המתנוצץ בגשם ותוהה אם זה רציונלי לצאת החוצה. ואני יושב כאן מול החלון, בוהה בענן האפור המכסה את החרמון ואומר: אולי... אולי הפעם... חורף נעים, פורום.

 

[מלקט אֹרֹת]

אמנם מקשיב לתחזית,

אמנם סובל משפעת, אבל גשם - Rien! השמש כרגע זורחת במלוא עוזה, אך עב קטנה ככף איש עולה מים. (וכן, זה אני)

 

[המוזרה]

הכנתי קפה ../images/Emo96.gif../images/Emo96.gif (גם לך)

אפשר להצטרף? אני מתה על חורף. מעדיפה שיהיה לי קר ולא שיהיה לי חם ואוהבת לראות גשם יורד (ועוד יותר לראות שלג יורד, אבל כזה לא ראיתי מזמן). ובכלל לא כתבת איך התעוררתי בשלוש וחצי בלילה מהרעמים, פתחתי חלון וישבתי מול גשם הזלעפות שירד בתל אביב.

 

[ש ו מ ר ו ן]

גשם בוא

רד עלי. בוא כסה אותי עכשיו, אותי ואת ימי. רד לאט, רד ושא אותי לים. אנא, אל תחדל לרדת לעולם. אל תחדל עכשיו, רד עלי. שא אותי ואת ימי אל תוך הנעלם. וענן יחוג מעל ימי הים. חוג יחוג יומם וליל, חוג יחוג ברוח מיילל. והים יגיע עד גגות תבל. אין אוויר, אין אש, אין חול ואור אחרון יגווע בלאט בלי קול, וקץ לכל. לילה בוא, רד עלי. בוא עטוף אותי עכשיו, עצום את שתי עיני. רד לאט, את עין השמש האפל, שים ידך ביד הגשם הנופל ונופל. (אהוד מנור/יאיר רוזנבלום)

 

[ספלינטור]

הגשם נופל?

בעברית הגשם נוהג לרדת, לא ליפול, נכון?

 

[מלקט אֹרֹת]

גשם רגיל יורד

גשם אחרון - נופל.

 

[shellyland]

אותה החתימה בשינוי ניק? ../images/Emo12.gif

 

[מלקט אֹרֹת]

אכן,

שיניתי אמנם את הניק, אך לא את אהבתי לספרים (רק את החטא והשופטת).