../images/Emo221.gif יואו מחר יום השנה ל
פגישה שלי עם ויליאם מוסלי. AKA פיטר מ"נרניה" (הבלונדי) (כן, כן, פגשתי את ויליאם מוסלי, אני מדהימה תודה. חח סתם.
) ~~~~~~~~~~~~~~~~ בא לי לספר על זה שוב מההתחלה עד הסוף מכמה סיבות: א. לדחות את הרגע בו אני ישאב את החדר שלי ב. להיזכר באחד הימים הכי גדולים בחיים שלי ג. בא לי! אז נדפדף אחורה ביומן מוחינו ונגיע לתאריך ה-29.5.08 לא, לא, נדפדף לשבוע לפני חנוכה של 2008. אני הולכת לספר את הגירסה הארוכה במיוחד!
אז לעניינינו... הייתי עם החברות שלי שחר ודניאל (כן גמאני שחר). ואז שחר בקשה שאני ישלח לה שירים במסנ אז ביקשתי ממנה בתמורה שתשים איזה 3 שירים בפלאפון שלה כי עדיין לא היה לי פלאפון עם מוסיקה. ואז שלחתי לה את השירים שביניהם היה שיר הפתיחה של המשרד ואת השירים שהיא ביקשה. יום אחרי זה היא באה ומראה לי את כל השירים ששלחתי לה חוץ מהשיר של המשרד. ולמה? כי היא שונאת שאני מדברת על זה. אני התעצבנתי מאוד מאוד על העיקרון כי הרגשתי פראיירית שהבאתי לה את השירים ממכושפת שלקח לי שנה להוריד אותם והיא עצבנה אותי. כן אני מגזימה בחיים. ואז רבנו. ואחרי שבוע השלמנו. ואז המשכנו לריב. עד לתאריך 29.5 בו דיברתי איתה והשלמנו. ואז אמרתי לה "בואי נלך לסרט! יש "מה שקורה בוגאס"! " "טוב". והזמנו גם את גבי שזאת ילדה אחת מצחיקה. האמת שכיום אני רבה עם שתיהן חחחח >< נמשיך! היה זה יום חמישי, מדומני, והדעתי הביתה. ואז נכנסתי לפורום כלשהו שהייתי בו בתפוז, נראה לי פורום המשרד (מוטיב חוזר בסיפור חיחי), והיה בו הודעה של תפוז כזאת ואז היה רשום בה: תחרות בפורום סרטים- למה מגיע לכם לפגוש את מלך נרניה? . כיוון שליבי חפץ לפגוש את מלך נרניה (למרות שתיעבתי את הסרט הראשון), נכנסתי לאתר וקראתי את מהות התחרות! הבחנתי לב שכולם כתבו תשובות של משפט ורבע אז החלטתי לקחת יוזמה ולעשות את ההסבר הכי חופר בעולם ולנצח בזה! היו 10 זוכים. אז באותו יום התחלתי את הטיוטה. ואז הלכנו לקולנוע והיה פוסטר של נרניה. הודעתי בגאוה ותוך כדי הצבעה על פרצופו החמדמד של וויליאם- אותו אני פוגשת ביום שני! (כי התחרות הייתה ממש קצרה והתחילה כמה ימים לפני הפרס. שהפרס אם לאהיה ברור הוא לפגוש את וויל בפרימיירה לנרניה2 בקניון איילון ב-2.6). ואז עד יום שבת עבדתי במרץ על ההסבר הארוך שלי שהיה מורכב משני חלקים: 1. סיפור מופלץ כזה שפיטר הציל אותי ולא הספקתי להודות לו בלהבלה 2. שאני מאוד אוהבת סרטים ומגיע לי ואז שלחתי את ההסבר ביום שבת, שהיה היום האחרון להגשה. יום ראשון, כולי סמרטוט רועד ופרנואידי, פוחדת שאני לא יזכה. "היום מכריזים על הזוכים" חשבתי לעצמי, "היום ישתנו חיי ואפגוש מישהו חתיך מחו"ל!" חשבתי עוד. אני זוכרת ממש את השיעור האחרון- שיעור אנגלית, בו לא הרכזתי בספר המשעמם ששמו הוא "המשחק של אנדר" כי: א. לא הבנתי מהפלוץ הזה כלום ב. התרגשתי ורציתי להגיע הביתה ולראות אם זכיתי (!!) 12:00 וצלצל הפעמון! הולכים הביתה. ב-12:00 אמורים להודיע על הזוכים. אני באה הביתה ופוצחת בריצה לכיוון המחשב. "תיטען... תיטעןןן כבר!!" נפתח! נכנסת דרך המועדפים לאשכול התחרות. רואה בזוכים: מישהו מישהו מישהו מישהו מישהו מישהו מישהו מישהו shaharory מישהו אעאאאאאעעעעעעעעאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא ליבי הולם בחוזקה!! אני דופקת צרחה ומספרת לכל שוכני הבית!!! מתקשרת לדני ומבשרת לה, מתקשרת לשחר ומבשרת לה, מתקשרת לסתיו ומבשרת לה, מתקשרת לסבתוש ומבשרת לה!! וזה לוקח הרבה מאוד זמן לחייג כשרועדים רק שתדעו!! -טוב אני חותכת פה כי אולי לא יהיה מקום-
פגישה שלי עם ויליאם מוסלי. AKA פיטר מ"נרניה" (הבלונדי) (כן, כן, פגשתי את ויליאם מוסלי, אני מדהימה תודה. חח סתם.