skaatushonet
New member
../images/Emo32.gifפרק 9!!!!!!
כמובן,זה שירשור אוף לכל דבר,בלה בלה בלה..!! בפרק הקודם: "וזה" קולי הפך לעדין, נישקתי אותו. "בגלל שהייתי חייבת" אמרתי. הוא הסתכל עליי, אני הסתכלתי עליו, ופשוט, פשוט שתקנו. פרק 9 "אני אוהב אותך" הוא אמר. הסמקתי. "מה גרם לך להבין שאתה אוהב אותי סוף סוף?"שאלתי הוא התיישב על המיטה. "כשראיתי אותך עם הראל,פשוט..לא יודע, זה הרגיז אותי. לא יכלתי להפסיק לחשוב עלייך גם ככה,אז אחרי מה שקרה איתו פשוט לא יכלתי יותר. אני לא יודע מה יש בניכם,אבל אני רק יודע שאני אוהב אותך,ולפי איך שזה נראה... גם את אותי?" הוא שאל. לא עניתי. "אל תדאג,ביני לבין הראל אין כלום,אבל מה עם חברה שלך?" "אהה,היא? אהההה..." הוא הסמיק,לא ידע מה לענות. "זה בסדר,אני יודעת שהיא לא קיימת" אמרתי,מסופקת. "מצטער ששיקרתי" הוא ענה. "זה בסדר,אני מבינה אותך" במקומו היתי עושה בדיוק אותו הדבר... "אז..לאן ממשיכים מכאן?" הוא שאל. "אני לא יודעת,מה אתה חושב?" עניתי,מבולבלת. הדלת נפתחה. אחותי באה להודיע שיש קינוח. "אנחנו כבר באים!" עניתי. "ליאל,בואי נלך לאכול,יש לנו הרבה על מה לדבר,ולא נעשה את זה עכשיו...אני אתקשר אלייך" סיכמנו שיתקשר במוצאי שבת,והלכנו לאכול. חזרתי הביתה,מהופנטת ממה שקרה. מוצאי שבת,התקשרתי לחנה. "התנשקנו" "מה??" היא ענתה סיפרתי לה הכל,היא הייתה בשוק.כמעט כמוני. "אז אתם חברים או לא?" "אנחנו צריכים לדבר עוד,אני מחכה שהוא יתקשר.." היא ביקשה שאעדכן אותה במה שקורה, אבל, אני לא סגורה על עצמי. אני לא בטוחה אם אני באמת רוצה אותו. אתמול,כשהתנשקנו,היה לי כל כך טוב,הרגשתי כל כך בטוחה. זה מה שצריך להרגיש כשמתנשקים? להרגיש בטוחה? ומה עם פרפרים בבטן? מה עם זיקוקים? לא הרגשתי את כל אלה. "אם את מרגישה אהבה היא לא חולשה..".הפלאפון צילצל. "הלו?" עניתי,בתקווה שזה רן. "כן,זאת אני" חנה ענתה. נשמתי לרווחה. היא התקשרה לדעת אם הוא התקשר. "עוד לא" עניתי בייאוש. "איך עוד לא? כבר 23:15!!" "אני יודעת! ולפי מה שאני יודעת החברה אמורה לעודד לא לדכא!!" אמרתי,עצבנית. "מצטערת,טוב דברי איתי מחר,אני הולכת לראות סרט,אבא שלי שכר את החדש של טום קרוז" "טוב,ביי" אמרתי.מבואסת. למה הוא לא מתקשר?? התקשרתי אליו מחסוי,לראות אם הוא עונה. הוא לא עונה. כבר חצות.אולי אלך לישון? לא,אם הוא יתקשר? בסוף החלטתי להשאיר את הפלאפון דלוק ליד המיטה,והלכתי לישון. 10:00 בבוקר.קמתי בבהלה. אולי הוא התקשר??? בדקתי את הפלאפון,כלום,אפילו לא שיחה אחת. מה קורה?למה הוא לא מתקשר?? התקשרתי לחנה,היא אמרה שאם הוא לא יתקשר עד הערב,אני אתקשר אליו. לא יודעת למה אבל הקשבתי לעצה שלה. 22:00,התקשרתי לרן. כולי עצבנית,מפחדת. נו שיענה כברר שיענהההה! "הלו?" הוא ענה.במבטא צרפתי. "רן?זאת ליאל.." "אהה ליאל,יפה שלי,בדיוק רציתי להתקשר אלייך עכשיו,לא יכלתי להתקשר אתמול,נגמרה לי הסוללה ולא הייתי בבית ו..." הוא קרה לי יפה שלי. :| . אני?יפה שלו? בכל אופן,סיכמנו שאראה אותו ביום שלישי,נלך לקניון,גם ככה אני צריכה לקנות מתנה לחנה,תכף יש לה יומולדת. יום שלישי הגיע,קבענו ב"קפה בר" שבקניון. איחרתי קצת,שוב. "היי" אמרתי, לא ידעתי אם לנשק...איפה...איך? "שלום!" הוא אמר,והביא לי חיבוק. נו,גם זה טוב. "התגעגעתי אלייך" הוא אמר. "כן...גם אני" אמרתי. "ליאל,חשבתי על זה הרבה ו..." הוא התיישב על הספסל,מהסס. "אני חושב שאנחנו צריכים להתקדם קצת,אני אוהב אותך,אני בטוח בזה, אני רוצה שנהיה חברים" "אהה,וואי רן.." שיט.מה אני הולכת לעשות עכשיו? אני לא בטוחה שאני אוהבת אותו. "רן,תקשיב" נשמתי עמוק והתיישבתי על הספסל. "אני ממש מודה לך על ההצעה,באמת, אבל אני צריכה עוד קצת זמן..לחשוב עם עצמי,אתה מבין?" שאלתי. הוא נראה מדוכא. "כן,כן,זה בסדר,אני מבין...רצתי מהר מידי,אני מבין.." "לא,זה לא זה.." אמרתי. "אני פשוט לא בטוחה אם אני אוהבת אותך.."
כמובן,זה שירשור אוף לכל דבר,בלה בלה בלה..!! בפרק הקודם: "וזה" קולי הפך לעדין, נישקתי אותו. "בגלל שהייתי חייבת" אמרתי. הוא הסתכל עליי, אני הסתכלתי עליו, ופשוט, פשוט שתקנו. פרק 9 "אני אוהב אותך" הוא אמר. הסמקתי. "מה גרם לך להבין שאתה אוהב אותי סוף סוף?"שאלתי הוא התיישב על המיטה. "כשראיתי אותך עם הראל,פשוט..לא יודע, זה הרגיז אותי. לא יכלתי להפסיק לחשוב עלייך גם ככה,אז אחרי מה שקרה איתו פשוט לא יכלתי יותר. אני לא יודע מה יש בניכם,אבל אני רק יודע שאני אוהב אותך,ולפי איך שזה נראה... גם את אותי?" הוא שאל. לא עניתי. "אל תדאג,ביני לבין הראל אין כלום,אבל מה עם חברה שלך?" "אהה,היא? אהההה..." הוא הסמיק,לא ידע מה לענות. "זה בסדר,אני יודעת שהיא לא קיימת" אמרתי,מסופקת. "מצטער ששיקרתי" הוא ענה. "זה בסדר,אני מבינה אותך" במקומו היתי עושה בדיוק אותו הדבר... "אז..לאן ממשיכים מכאן?" הוא שאל. "אני לא יודעת,מה אתה חושב?" עניתי,מבולבלת. הדלת נפתחה. אחותי באה להודיע שיש קינוח. "אנחנו כבר באים!" עניתי. "ליאל,בואי נלך לאכול,יש לנו הרבה על מה לדבר,ולא נעשה את זה עכשיו...אני אתקשר אלייך" סיכמנו שיתקשר במוצאי שבת,והלכנו לאכול. חזרתי הביתה,מהופנטת ממה שקרה. מוצאי שבת,התקשרתי לחנה. "התנשקנו" "מה??" היא ענתה סיפרתי לה הכל,היא הייתה בשוק.כמעט כמוני. "אז אתם חברים או לא?" "אנחנו צריכים לדבר עוד,אני מחכה שהוא יתקשר.." היא ביקשה שאעדכן אותה במה שקורה, אבל, אני לא סגורה על עצמי. אני לא בטוחה אם אני באמת רוצה אותו. אתמול,כשהתנשקנו,היה לי כל כך טוב,הרגשתי כל כך בטוחה. זה מה שצריך להרגיש כשמתנשקים? להרגיש בטוחה? ומה עם פרפרים בבטן? מה עם זיקוקים? לא הרגשתי את כל אלה. "אם את מרגישה אהבה היא לא חולשה..".הפלאפון צילצל. "הלו?" עניתי,בתקווה שזה רן. "כן,זאת אני" חנה ענתה. נשמתי לרווחה. היא התקשרה לדעת אם הוא התקשר. "עוד לא" עניתי בייאוש. "איך עוד לא? כבר 23:15!!" "אני יודעת! ולפי מה שאני יודעת החברה אמורה לעודד לא לדכא!!" אמרתי,עצבנית. "מצטערת,טוב דברי איתי מחר,אני הולכת לראות סרט,אבא שלי שכר את החדש של טום קרוז" "טוב,ביי" אמרתי.מבואסת. למה הוא לא מתקשר?? התקשרתי אליו מחסוי,לראות אם הוא עונה. הוא לא עונה. כבר חצות.אולי אלך לישון? לא,אם הוא יתקשר? בסוף החלטתי להשאיר את הפלאפון דלוק ליד המיטה,והלכתי לישון. 10:00 בבוקר.קמתי בבהלה. אולי הוא התקשר??? בדקתי את הפלאפון,כלום,אפילו לא שיחה אחת. מה קורה?למה הוא לא מתקשר?? התקשרתי לחנה,היא אמרה שאם הוא לא יתקשר עד הערב,אני אתקשר אליו. לא יודעת למה אבל הקשבתי לעצה שלה. 22:00,התקשרתי לרן. כולי עצבנית,מפחדת. נו שיענה כברר שיענהההה! "הלו?" הוא ענה.במבטא צרפתי. "רן?זאת ליאל.." "אהה ליאל,יפה שלי,בדיוק רציתי להתקשר אלייך עכשיו,לא יכלתי להתקשר אתמול,נגמרה לי הסוללה ולא הייתי בבית ו..." הוא קרה לי יפה שלי. :| . אני?יפה שלו? בכל אופן,סיכמנו שאראה אותו ביום שלישי,נלך לקניון,גם ככה אני צריכה לקנות מתנה לחנה,תכף יש לה יומולדת. יום שלישי הגיע,קבענו ב"קפה בר" שבקניון. איחרתי קצת,שוב. "היי" אמרתי, לא ידעתי אם לנשק...איפה...איך? "שלום!" הוא אמר,והביא לי חיבוק. נו,גם זה טוב. "התגעגעתי אלייך" הוא אמר. "כן...גם אני" אמרתי. "ליאל,חשבתי על זה הרבה ו..." הוא התיישב על הספסל,מהסס. "אני חושב שאנחנו צריכים להתקדם קצת,אני אוהב אותך,אני בטוח בזה, אני רוצה שנהיה חברים" "אהה,וואי רן.." שיט.מה אני הולכת לעשות עכשיו? אני לא בטוחה שאני אוהבת אותו. "רן,תקשיב" נשמתי עמוק והתיישבתי על הספסל. "אני ממש מודה לך על ההצעה,באמת, אבל אני צריכה עוד קצת זמן..לחשוב עם עצמי,אתה מבין?" שאלתי. הוא נראה מדוכא. "כן,כן,זה בסדר,אני מבין...רצתי מהר מידי,אני מבין.." "לא,זה לא זה.." אמרתי. "אני פשוט לא בטוחה אם אני אוהבת אותך.."
