../images/Emo32.gif עניין של הגיון
שתי נזירות יצאו מן המנזר שלהם כדי למכור עוגיות שאפו. שמה של האחת היה אחות-מתימתיקה, ושל השניה אחות-הגיון. הערב החל לרדת ולהחשיך, והן עדיין היו רחוקות מרחק רב מן המנזר. אמרה אחות-הגיון לחברתה: האם שמת לב שאיש אחד עוקב אחרינו בחצי השעה האחרונה? אחות-מתימתיקה: כן. תמהני מה הוא רוצה. אחות-הגיון: ברור מאד מה הוא רוצה! זה לגמרי הגיוני, הוא רוצה לאנוס אותנו! אחות-מתימתיקה: אוי, אלוהים! בקצב הזה הוא יגיע אלינו תוך 15-20 דקות לכל היותר! מה נעשה? אחות-הגיון: הדבר היחיד ההגיוני שאפשר לעשות זה להגביר את קצב הליכתנו! אחות-מתימתיקה כעבור כמה דקות: זה לא עובד! אחות-הגיון: כמובן שזה לא יעבוד! האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שאפשר היה לעשות – גם הוא הגביר את קצב הליכתו! אחות-מתימתיקה: אם כך, מה נעשה? בקצב הזה הוא ישיג אותנו תוך דקה! אחות-הגיון: הדבר ההגיוני היחיד שיש לעשות הוא להתפצל. את תלכי בכיוון הזה ואני בכיוון ההוא. הוא לא יכול לעקוב אחרי שתינו! האיש החליט לעקוב אחרי אחות-הגיון. אחות-מתימתיקה הגיעה אל המנזר, והיתה מודאגת מאד לגבי מה עלה בגורלה של אחות-הגיון. כעבור זמן מה הגיעה האחות-הגיון, קצרת נשימה וסמוקה. אחות-מתימתיקה: תודה לאלוהים שהגעת! ספרי לי מה קרה! אחות-הגיון: מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות! האיש לא יכול היה לעקוב אחרי שתינו, אז הוא עקב רק אחריי. אחות-מתימתיקה: כן, כן, אבל מה קרה אז?? אחות-הגיון: מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. אני התחלתי לרוץ מהר ככל שיכולתי, וגם הוא התחיל לרוץ מהר ככל שיכול היה. אחות-מתימתיקה: נו, ואז?? אחות-הגיון: ואז קרה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. הוא השיג אותי! אחות-מתימתיקה: אוי, אלוהים! ומה עשית? אחות-הגיון: עשיתי את הדבר ההגיוני היחיד שיכולתי לעשות. הרמתי את השמלה שלי. אחות-מתימתיקה: אוי שומו שמיים! ומה האיש עשה? אחות-הגיון: האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לעשות. הוא הוריד את המכנסיים שלו. אחות-מתימתיקה: הוי, לא!! ומה קרה אז? אחות-הגיון: מה שקרה אז היה הדבר הכי הגיוני שיכול היה לקרות, אחותי! נזירה ששמלתה מופשלת מעלה רצה הרבה יותר מהר מגבר שמכנסיו מופשלות מטה! כל מי שרצו לו סרטים כחולים בראש... שיתבייש!
שתי נזירות יצאו מן המנזר שלהם כדי למכור עוגיות שאפו. שמה של האחת היה אחות-מתימתיקה, ושל השניה אחות-הגיון. הערב החל לרדת ולהחשיך, והן עדיין היו רחוקות מרחק רב מן המנזר. אמרה אחות-הגיון לחברתה: האם שמת לב שאיש אחד עוקב אחרינו בחצי השעה האחרונה? אחות-מתימתיקה: כן. תמהני מה הוא רוצה. אחות-הגיון: ברור מאד מה הוא רוצה! זה לגמרי הגיוני, הוא רוצה לאנוס אותנו! אחות-מתימתיקה: אוי, אלוהים! בקצב הזה הוא יגיע אלינו תוך 15-20 דקות לכל היותר! מה נעשה? אחות-הגיון: הדבר היחיד ההגיוני שאפשר לעשות זה להגביר את קצב הליכתנו! אחות-מתימתיקה כעבור כמה דקות: זה לא עובד! אחות-הגיון: כמובן שזה לא יעבוד! האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שאפשר היה לעשות – גם הוא הגביר את קצב הליכתו! אחות-מתימתיקה: אם כך, מה נעשה? בקצב הזה הוא ישיג אותנו תוך דקה! אחות-הגיון: הדבר ההגיוני היחיד שיש לעשות הוא להתפצל. את תלכי בכיוון הזה ואני בכיוון ההוא. הוא לא יכול לעקוב אחרי שתינו! האיש החליט לעקוב אחרי אחות-הגיון. אחות-מתימתיקה הגיעה אל המנזר, והיתה מודאגת מאד לגבי מה עלה בגורלה של אחות-הגיון. כעבור זמן מה הגיעה האחות-הגיון, קצרת נשימה וסמוקה. אחות-מתימתיקה: תודה לאלוהים שהגעת! ספרי לי מה קרה! אחות-הגיון: מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות! האיש לא יכול היה לעקוב אחרי שתינו, אז הוא עקב רק אחריי. אחות-מתימתיקה: כן, כן, אבל מה קרה אז?? אחות-הגיון: מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. אני התחלתי לרוץ מהר ככל שיכולתי, וגם הוא התחיל לרוץ מהר ככל שיכול היה. אחות-מתימתיקה: נו, ואז?? אחות-הגיון: ואז קרה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. הוא השיג אותי! אחות-מתימתיקה: אוי, אלוהים! ומה עשית? אחות-הגיון: עשיתי את הדבר ההגיוני היחיד שיכולתי לעשות. הרמתי את השמלה שלי. אחות-מתימתיקה: אוי שומו שמיים! ומה האיש עשה? אחות-הגיון: האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לעשות. הוא הוריד את המכנסיים שלו. אחות-מתימתיקה: הוי, לא!! ומה קרה אז? אחות-הגיון: מה שקרה אז היה הדבר הכי הגיוני שיכול היה לקרות, אחותי! נזירה ששמלתה מופשלת מעלה רצה הרבה יותר מהר מגבר שמכנסיו מופשלות מטה! כל מי שרצו לו סרטים כחולים בראש... שיתבייש!
