עוד פעם!....

[MeWithoutU]

../images/Emo32.gif עוד פעם!....

אני שונאת את החיים שלי! שונאת את מי שאני! שונאת איך שאני ניראת! שונאת שאני עצלנית! שונאת שאני עצבנית! שונאת שאני מפונקת! שונאת שאני מפגרת! שונאת שונאת שונאת!

שונאת הכול בי! אין בי שום דבר טוב! כל היום יושבת בבית ולא עושה כלום! בעיקר עכשיו שחבר שלי בבסיס בדרום לשבוע! אמרתי לעצמי אני הולכת היום ללשכת תעסוקה...חייבת כבר להתחיל לעבוד! אבל שאני אלך??? אני?הילדת פינוקי שתמיד קיבלה כל מה שהיא רוצה בחיים! רק לבקש...ויש!)))= שאני אלך?עם הביטחון העצמי הנמוך שלי? אני?על הפיוזים הקצרים שלי יעבוד? אוף!!!!!!שונאת איך שאני ולא יכולה להישתנות! בכלל לא האמנתי שאני אחיה עד גיל 18... ועכשיו אני תקועה!בלי מעשה! רע לי!רע לי כל כך!!! רוצה לבכות... כבר אין דמעות מרוב שבכיתי בחודשיים האלה כל כך הרבה... רוצה שלמישהו יהיה אכפת! רוצה שמישהו יקשיב לי באמת ולא יעשה לי רק "אהא" נמאס לי מהכול!!! מהצד החיים שלי נראים כל כך טובים... חברים שלי לא מבינים למה אני כזאת דיכאונית! אני רוצה ליראות אותם יום אחד במקומי...נראה אם ישרדו! בא לי לחתוך!!!!!!!!!!! כל כך הרבה זמן לא חתכתי...)))= בא לי להקיא!!! שמישהו יהרוג אותי... רוצה להיות שם למעלה... עם שני המלאכים שלי שהשאירו אותי כאן לבד!!!

מיואשת כבר מהחיים הדפוקים האלה! אלוהים לא רוצה לקחת אותי... עשיתי דברים שאנשים אחרים היו מתים מזה... ולמרות זאת אני עדין כאן! אלוהים אוהבים ליראות אותי סובלת! שיקח אותי כבר!!! רע כל כך!

 

[שירוש המאמי היחידה]

חמודה....אני כל כך מבינה אותך...

גם לי לפעמים בא למות או פשוט להיכנס למיטה ולישון....ואם לקום אז שאמא שלי תהיה בחיים ושאני אחזור להיות נורמלית בלי הכאב הז שנמצא בליבי כל הזמן.... מותר לנו להישבר זה טוב לפרוק קצת מידי פעם...אבל תמיד תקומי ותרימי את הראש הכי גבוה שאת יכולה כי זה הכוח שיש בנו שאנחנו בכלל לא יודעות שהוא קיים.. תמיד שאת במצב כזה תחשבי על אמא שלך ועל כל הדברים שהיא אמרה לך במצבים מסוימים...כמה שהיא אוהבת אותך ומאמינה בך...זה בכל אופן מה שאני עושה..זה קשה אני לא אגיד שלא אבל זה עוזר לשאת קצת את הכאב כל הזכרונות איתה והנשיקות והחיבוקים......... מה שנשאר לי לעשות שאולי יעודד אותך קצת זה לתת לך

גדול גדול והמון המון

 

[MeWithoutU]

שירוש...

זה טוב לפעמים קצת לשקוע... אבל כשחיים ככה כל הזמן זה כבר די מתיש... הייתי כל כך מאושרת שנה וחצי... ומאז שידיד שלי...האהבה הראשונה שלי היתאבד...אני שוב בדיכאון נוראי... שוב בא לי למות! זה כבר כל כך מיאש אותי... אני מנסה תמיד שרע לזכור כמה אמא אוהבת ורוצה לטובתי... אך אין לי הרבה זיכרונות איתה...היא נפטרה לפני יום הולדת 7 שלי... כבר עברו 11 שנים...קצת קשה לזכור...)= תודה לך על החיבוק והנשיקות... יהיה טוב... יהיה טוב... אולי...()=

 

[סְקָאלִי]

היי קטנטונת.

נשמע שעבר עליך יום קשה במיוחד. קרה משהו ספציפי שהיה טריגר? איך את עכשיו?

 

[MeWithoutU]

היי סקאלי...

לא קרה שום דבר מיוחד! קצת מבאס כל הדיכאון הזה... כמו שאמרתי... לא האמנתי שאני אחייה עד גיל 18...חשבתי שאני כבר ימות... ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות... אני רוצה לעבוד...אבל אני כל כך עצלנית ומפונקת... אני לא יודעת מה אני רוצה מהחיים שלי... ואבא שמשגע לי תשכל... "לכי תעבדי...לכי תלמדי...כל היום רק עם חברים ולא מתקדמת בחיים"... אוף!כל כך קשה לי... בא לי לבכות ולבכות... בא לי שהאדמה תבלע אותי... להיעלם... ככה לא לסבול יותר את הכאב של כל החיים שלי... לא רוצה לזכור את כל הדברים הרעים שעברתי ואני עוברת! אבל אם אני יתאבד... אבא שלי יסבול..וחבר שלי יסבול... ואני לא יכולה לגרום להם לסבל... רק לחשוב שאני יכאיב להם עושה לי רע... אני יודעת מה זה מרגיש.. אחרי שאיציק היתאבד...אני יודעת כמה סבל זה גורם אפילו לחברים... אז אני לא אוכל להכאיב ככה לאבא ולחבר המתוק שלי... איזה יאוש...)= הייתי היום אצל אמא של החבר...קצר דיברנו...חזר קצת המצב רוח... אבל עכשיו חזרתי הביתה ושוב לבד...ועצוב...)=