סימכעס

[e-magine]

לא רק לגוגל

לא שיש לי אינטרס כספי, אבל גם תפוז מתופעלת בשנים האחרונות מפירסומות כאשר לפני כן במשך שנים, תופעלה מהשקעות בעלים.

 

[e-magine]

מן הראוי היה שתכתבי

תודה שלא מחקת, לא חסמת ולא גרמת לחסימתי בתפוז. זכותך להאמין או לא להאמין בכל שרות או מוצר שאת קוצה, ואולם, הפורום איננו שטח הפרק, הוא מקופ פרטי גם אם הדלת פתוחה. אם הדלת שלך בבתי פתוחה, אני לא אכנס ולא אדביק על הקירות שלך מודעות, ואת בטח לא תסכימי שאדביק בלי רשותך, ולא ממש יזיז לך אם אני מאמין או לא בדברים הכתובים במודעות.

 

[ilanit212]

e magine היקר , שוב .....

אני באמת מתנצלת על ההתפרצות הבהרתם את הנקודה. אילנית.

 

[נשמה קטנה]

../images/Emo91.gifהיי!!

|4u| רוצים חיבוק, או סתם להעלות את מצב הרוח? היכנסו לקומונה שלי,חיבוק חם, ושם תקבלו חיבוק!

אוהבים לחבק, סתם בלי סיבה? אוהבים לתמוך ולעודד? בואו לקומונה חיבוק חם, זה ה-מקום בשבילכם!

חיבוק חם http://communa.tapuz.co.il/chibuky יש גם קישורים סקרים ועוד... יהיה חם נעים וכיף! מחכה לכם שם..

נשמה קטנה -------- אגב, קיבלתי רשות נוסעת סמויה

 

[דלית - delete]

אפשר במקום לקומונה שלך להגיע פשוט

לשיעור האבקות טורקית? http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=46493544

 

[נשמה קטנה]

חחח.. גם זו דרך..

אבל למה באלימות? כשיש מישהו שמוכן להיות שם בשבילך.. בלי מאמץ

 

[דלית - delete]

אלימות? בהאבקות?

אם אין מאמץ, מה ערך ההישג? אם מישהו מוכן להיות שם עבור כולם, בלי מאמץ, האם הוא באמת נמצא שם עבור מי מהם?

 

[נשמה קטנה]

אם את שואלת אותי..

אז כן, אני מוכנה להיות שם... וזה כן דורש מאמץ מצידי. כשאמרתי שזה לא דורש מאמץ התכוונתי מצד הבנ"א הפגוע.. יותר קל לו שיחבקו אותו מאשר להוציא אנרגיות על התאבקות..

 

[דלית - delete]

גם אני מדבר על הפגוע

שני דברים 1. אכדכא"ח (tanstaafl) 2. מה שלא משלמים/מתאמצים עבורו, לא מעריכים. לחיבוק יש ערך כיוון שהפגוע עבר חויה קשה, הוא "שילם" עבור הזכות להיות מחובק. אם את מחבקת את כולם, בכל הזדמנות, יש זילות במטבע החיבוק. החיבוק (אפילו אם רק הוירטואלי) מאבד מערכו עד שלא נותר דבר. חוץ מקה, ובלי קשר כלום - אחת הדרכים הבדוקות להתמודד עם דיכאון היא הוצאת אנרגיה. העלאת רמת הסרטונין במוח, הפרשת אדרנלין ללב, להרגיש שאני חי, מעצם זה שאני מתאמץ. לא סתם ממליצים לאנשים מדוכאים לרוץ או לעסוק בפעילות אירובית אחרת (אגב, היינלין כבר כתב שאת כל הכושר הגופני הדרוש ניתן לתרגל במיטה). הגוף משפיע על הנפש. לא שאין חשיבות לתמיכה מצד אנשים אחרים, אבל זה היופי במכות. כשמישהו מרביץ לך, ואתה לו, אתה יודע שהוא מרוכז רק בך. שאתה, באותו רגע, מרכז היקום שלו. מישהו יכול לחבק אותך ולחשוב על חשבונות הבנק שצריך לשלם. מישהו יכול לשכב איתך ולחשוב על השכנה החדשה שעברה לקומה השניה. אבל אם מישהו מתאבק איתך, הוא חייב להיות מרוכז בך, אחרת הוא חוטף. יש לך מושג איזה אגוטריפ זה? ובזה בעצם מדובר, כשמדוכאים. באגוטריפ, לא?

 

[דלית - delete]

אנדורפינים, כמובן, ולא כפי שכתבתי.

 

[נשמה קטנה]

הייי...

למען האמת קצת רואים שאתה לא מכיר אותי... כתבת: "...אם את מחבקת את כולם, בכל הזדמנות, יש זילות במטבע החיבוק...מישהו יכול לחבק אותך ולחשוב על חשבונות הבנק שצריך לשלם. מישהו יכול לשכב איתך ולחשוב על השכנה החדשה שעברה לקומה השניה..." למה לדעתך פתחתי את הקומונה? משעמם לי בחיים? כל מה שאני רוצה לעשות זה רק לחבק אנשים? מה אני לא שפויה? אז ככה... הרעיון של הקומונה נולד בגלל שאני הייתי ככה.. עצובה ולבד ומתוסכלת, חיפשתי מקום בשבילי וכשלא מצאתי פתחתי אחד. היום אני כבר מרגישה אחרת, ובגלל שאני מכירה את ההרגשה הזו אני רוצה להוציא אנשים אחרים שבאותו מצב שאני הייתי, ואני יודעת שיש הרבה! מצידי אני מוכנה לתת לכל אחד את תשומת הלב, כי זה בדיוק מה שזקוקים לו, זה מה שאני הייתי זקוקה לו.. והחיבוק, זה יותר כמו הסמל המסחרי של הקומונה, כי מי לא אוהב חיבוק. אבל חיבוק ווירטואלי הוא יותר כמו מילת עידוד. מילת עידוד אף פעם לא מאבדת מהערך שלה אפילו טוב שיהיו הרבה מילות עידוד. אני אישית לא דוגלת באלימות, וחושבת שיש דרכים הרבה יותר מוצלחות להתגבר על דיכאון.. אבל זה כבר פילוסופיה אחרת שאין לי כוח לכתוב על זה פה... אם תיכנס לקומונה.. אולי תבין.. החיבוק שלי לא יאבד מהערך שלו כי אני אוהבת לחבק ולתת מעצמי לאחרים, שירגישו טוב, ואם הצלחתי לגרום להם לחייך, אפילו חיוך הכי קטן זה שווה לי כל כך הרבה. ודבר אחרון, כשאתה מתאבק, אתה מוציא את כל האנרגיות שהצטברו בך, ונכון, זה עוזר לך, אבל זה עוזר רק לתקופה קצרה, כי אז הגוף מתמלא שוב באנרגיות שליליות, ושוב צריך להוציא את זה. העידוד והחיבוק (וגם הפילוסופיה שלי..חח) מטפלים בבעיה יותר מהשורש, זו דרך יותר קשה, כי צריך להתמודד עם הבעיה, אבל התוצאה היא שזה לא חוזר. ואם זה חוזר יש לנו את הכלים להתמודד.. תחשוב על זה.. למה הכל באלימות שיש דרכים הרבה יותר יפות וטובות לפתור דברים..

נשמה

 

[דלית - delete]

מה הקשר בין האבקות ומכות לאלימות?

אי כתבתי אלימות? מנסיוני האישי, אגב, כל דבר שעושים בתדירות גבוהה עובר זילות. גם מילה טובה או עידוד. ולמה את חושבת שאמנויות לחימה זה פתרון לטווח קצר? זו מיסקונספציה של אנשים שאינם בתחום. א"ל רבות הן קודם כל דרך חיים. הן מחייבות השקעה, התמדה, רצינות והקרבה במשך שנים. האפשרות לספארינג היא רק בונוס. (אגב, רגע של עברית. המילה הראשונה בהודעה זו אינה טעות דפוס. אי עם צירה. איפה אינו נכון מילולית, היכן זהה לחלוטין לאיפה וכנ"ל איכה. אי בפני עצמו זו השאלה. איפה זו שאלת אי ה"פה" או "כאן" שלך. מיותר וקטנוני, אבל אם כבר התחלנו במלחמות חסרות שחר באינטרנט...)

 

[נשמה קטנה]

מה הקשר?

עוד רגע של עברית, מהמילון: "אלימות - תוקף, כוח, חוזק" עכשיו אתה תגיד לי מה הקשר בין אלימות לבין האבקות למכות..

"מנסיוני האישי, אגב, כל דבר שעושים בתדירות גבוהה עובר זילות. גם מילה טובה או עידוד" ממ.. האם גם כשמישהו פוגע בך כל הזמן ומשפיל אותך, זה גם עובר זילות? האם בסוף לא תאמין לזה יותר? לעניות דעתי, לא רק שזה לא עובר זילות, אלא שאותו בנאדם שפגעו בו יכול לקחת את זה כל כך קשה ללב עד שזה יפריע לו לתפקד תקין ביום יום. וכמו שאפשר לקלקל אפשר לתקן, ואת זה ניתן לתקן במילות עידוד. אז מה הסיבה שהן יעברו זילות? אולי אם נעודד מישהו הוא יותר ויותר יאמין בזה? במיוחד אם כמה אנשים יעודדו אותו (שוב, מה שמציעה הקומונה..) "ולמה את חושבת שאמנויות לחימה זה פתרון לטווח קצר?" בגלל שזה לא פותר את הבעיה מהשורש. נניח יש אדם שפוגעים בו כל הזמן, הוא ישמור הכל בבטן, ויוציא את זה בהאבקות. האם בכך הוא פותר את הבעיה? התשובה היא לא! הוא רק מרוקן את המטען הנפשי שלו שאח"כ יצטבר מחדש וידרוש שוב ריקון. זה כמו ילד שנכנס הביתה ומשאיר עקבות של לכלוך, אז האמא תנקה, וזה ישאר נקי עד שהילד שוב ייצא החוצה ויכנס הביתה. מתי הבעיה נפתרת? כשמתקנים אותה מהשורש. זה המטרה של העידוד, לתת כלים להתמודד עם הבעיה, אם האמא תעיר לילד ותסביר לו שזה מלכלך את הבית היא כבר לא תצטרך לנקות, והבית יהיה נקי. אגב, אני לא מנסה להתחיל במלחמה חסרת שחר, אני פשוט מנסה להסביר את הדיעה שלי, מותר לי לחלוק עליך, לא? שיהיה יום מקסים!

נשמה

 

[דלית - delete]

בהתייחס לנקודה השלישית בלבד

את, כנראה שלא באשמתך, מפגינה בעיקר בורות במה שקורה באמנויות לחימה. א"ל נותנת כלים להתמודד עם פן של החיים, בכל מישור. כדי להוציא אגרסיות סתם אפשר ללכת לרוץ, או להכות שק. עצם ההתמדה בא"ל, כמו גם מה שמוציאים מהאימון, זה כלים להתמודדות עם כל דבר בחיים. זה ההבדל בין אמנות לחימה שהיא דרך חיים, לשיטות לחימה שמלמדים בצבא. אמנות לחימה, להבדיל מהפתרון שאת מציעה, נותנת לאדם את הכלים לפתור דברים בעצמו. במקום שאני אעזור לאדם לדוג דגים, אני מלמד אותו איך להכין חכה, בפראפרזה. עכשיו לשאר. "אלימות - תוקף,כוח,חוזק" עצתי הכנה לך - החליפי מילון. יש בו באג, וזה כנראה רק סימפטום יחיד. במקרה הזה זה לא נורא, אבל לכי תדעי כאשר תזדקקי למילון באמת, מה הוא ייתן? בלי קשר, אפילו בהנתן ההגדרה המעוותת - מה הקשר בין כוח, או חוזק, למכות?

(it's not the size of the dog in a fight, it's the size of fight in the dog)​

לגבי תוקף - זה קיים בעיקר בזירות ספורט. בספארינג רגיל כמעט לא תראי תוקפנות לשמה. שנאמר - הספורט מסוכן לבריאות, וישא"ק. הלאה. זילות ההשפלה. כן, גם השפלה ופגיעה יכולה לעבור זילות. מקרים רבים של נשים מוכות, או משופלות אחרת, התחילו עם אישה עצמאית ובטוחה בעצמה שלה בחיים זה לא יקרה, היא תהרוג את האידיוט שינסה לשים עליה יד, היא לא מפגרת להמשיך לחיות עם הכאב בפחד ולא להגיש תלונה במשטרה, אלא שההדרדרות היא הדרגתית. מאזן הכוחות משתנה לאט, ומעמדה כמו גם הרף שהיא מוכנה לסבול יורד כל הזמן (או אולי עולה?) זה לא עניין של אמונה. יודעת מה, יש ניסוי די ידוע על צרפדע במים חמים. אם מכניסים את הצפרדע לקערה מחוממת מראש כמעט לרתיחה, הצפרדע תעשה כל שביכולתה כדי לברוח, ותאבק ותקפוץ ותשפריץ כפי שרק צפרדע מסוגלת. אבל, אם את אותה צפרדע (או צפרדע דומה לה), מכניסים למים בטמפ' נעימה, ואז מתחילים להעלות את הטמפ' בצורה מאוד איטית והדרגתית, הצפרדע בסופו של דבר תתבשל חיה, מבלי שתראה סימנים של אי נוחות. למה הזכרתי את זה? לא זוכר. לא משנה. הלאה. לא רק שמותר לחלוק עלי, זה אפילו רצוי. הפורום היה מעט איטי לאחרונה, וההודעה שלך במקרה סיפקה נקודת אחיזה להתחלה טובה. אם לא תחלקי עלי, אני עוד עלול להתחיל להאמין לשטויות שאני כותב כאן בעצמי. אז אדרבא, תחלקי.

 

[דלית - delete]

אגב, כרגע נתקלתי במחקר

אני מביא את הציטוט כאן כיוון שיש לך טעות שכיחה ורושם מעוות של המציאות שאינו נתמך אמפירית. הקטנת האלימות לאחר עיסוק בא"ל אינה נגרמת בשל פריקת אגרסיות. ההפך.

 

[נוסעת סמוייה]

אני חושבת, שנשמה קטנה כבר לא באה

לפה יותר.

 

[נוסעת סמוייה]

אם כבר אנחנו באוף:

"מה שלא משלמים/מתאמצים עבורו, לא מעריכים" - זה באמת נכון. יש לך אולי איזו תובנה למה זה כך? למה אנשים לא מעריכים דברים טובים שקורים להם בלי שהתאמצו להשיג אותם?

 

[נשמה קטנה]

בגלל ש..

משהו שאת מתאצצת עבורו את נותנת חלק ממך כדי שהוא יתקיים, לכן את מעריכה את זה יותר, יש בזה חלק ממך ואת יודעת כמה היה קשה לך להשיג את זה.

 

[נוסעת סמוייה]

זה עדיין לא מסביר

למה אנשים לא מעריכים ו/או מזלזלים ו/או מתייחסים כאל מובן מאליו לדברים טובים שהם קיבלו בהפתעה או בלי מאמץ מצדם. אני לא חושבת, שלקבל משהו טוב באופן לא צפוי זה כל כך טריוויאלי. ובכל זאת, אנשים נוטים לא להילחם כדי לשמור משהו כזה.

 

[דלית - delete]

easy come, easy go

אין לי מושג. צריך לחשוב על זה. להבנתי, אבל, התופעה אוניברסלית. זו הסיבה שכמעט כל דת שאני מכיר מלמדת אנשים שלא לקחת כמובן מאליו את העולם. בין אם יהדות (מודים לאלוהים על כל דבר, החל מיקיצה ועד נטילת ידיים), בודהיזם (הערכת כל חי באשר הוא - אפילו רמשים וחרקים), וויקא ודרואידיזם(סגידה לאמא אדמה ולטבע) וכו'. אני הייתי מתחיל, אם כך, בחקירה מהכיוון הביולוגי/גנטי. אולי מקשר את זה לנטיה של המוח להכללות ודעות קדומות כדרך להתמודדות יעילה עם העולם. זה רק ניחוש ראשוני, צריך לחשוב על זה. למה אנשים מתקשרים רגשית לחפצים מסוימים? למה צריך להאניש דברים שברור שאינם חיים? אם משהו קיבלנו בקלות/ללא מאמץ - לא התרחש תהליך חיבור (bonding) לעצם. אולי בגלל זה קל יותר לוותר עליו? למה תינוק מבדיל בין המוצץ שלו למוצץ זר, ורוצה רק את שלו? הקישור להכללות/תבניות - אנו כל הזמן מקבלים דברים טובים. אנו נושמים אויר בלחץ חלקי נכון של חמצן, אנו לא שוקעים דרך הקרקע בכל צעד, כשאנו צמאים בדרך כלל (בבית או במשרד) אין בעיה להרוות את צמאוננו. זה לא טריוויאלי. מתחת למים אין אויר. אם נקלעים לשריפה אין חמצן. אנשים שניצלו מנחיתת אונס או מסופה בלב ים מנשקים את הקרקע כשהם מגיעים לאדמה מוצקה. אותה קרקע שבמשך עשרות שנים הלכו עליה ללא תשומת לב כלשהי. לא מעריכים דברים טובים עד שהם עשויים להעלם. אבל כלעוד אין סכנה כזו, למה לחשוב עליהם? זה לא יעיל לחשוב על זה שתהיה קרקע מוצקה מתחת לרגל לפני כל צעד וצעד. זה מיותר לגמרי לעשות הפסקת חושבים לפני ששואפים אויר. זהו. אין לי כרגע משהו נוסף. צריך לחשוב על זה.