תרקוד לאילו שאף אחד לא רואה אותך...
אנו משכנעים את עצמינו שחיינו יהיו טובים יותר יותר אחרי שנתחתן,אחרי שיהיו לנו ילדים. אנו מתוסכלים כי הילדים אינם מספיק גדולים,שנהיה מאושרים יותר כשהם יגדלו. אחר כך אנחנו מתוסכלים כי הם מתבגרים וקשה איתם,אנו בטוחים שנהיה מאושרים יותר כשהם יעברו את השלב הזה. אנחנו אומרים לעצמנו שחינו יהיו טובים יותר ויהיו מושלמים יותר כשבן/בת שלנו יצליחו יותר,כשתהיה לנו מכונית טובה יותר או בית יותר גדול, כשנוכל ליסוע לנופש, כשנהיה בפנסיה.... האמת היא שאין זמן טוב יותר להיות מאושרים מ"עכשיו",אם לא עכשיו אז מתי? החים מלאים באתגרים ומכשולים,עדיף לקבל זאת ולהחליט להיות מאושרים בכל מקרה, מישהו אמר פעם:"משך הרבה זמן" היה נדמה לי "שהחיים האמיתיים"היו אומרים להתחיל עוד מעט, אך תמיד היה מכשול אחד,בעיה שעלי להתמודד איתה, פקס לא פותר,חוב שצריך לשלם,... אז החיים היו אמורים להתחיל עד שהרגשתי שהמכשולים האלו הם החיים שלי, הפרספקטיבה הזו עזרה לי להבין שאין דרך לאושר,האושר הוא הדרך לכך.יהיה טוב אם תשמור כל רגע טוב שיש לך, לבד או עם מישהו מספיק מיוחד ששווה לבלות את זמנך איתו, כי תזכור,הזמן לא מחכה לאך אחד. לכן תפסיק לחכות עד סוף הלימודים, עד שתרד במשקל, עד שתתחתן, עד שהילדים שלך יעזבו את הבית, עד שתתגרש, עד יום שישי בערב,עד יום ראשון בבוקר,עד הסתו,עד הקיץ,עד החורף,או האביב,או עד שתמות כדי להחליט שאין זמן יותר טוב ,להיות מאושר, " האושר הוא דרך לא גורל תעבוד כאילו אתה לא זקוק לכסף תאוהב כאילו אף פעם לא פגעו בך, ותרקוד כאילו שאף אחד לא רואה אותך"