../images/Emo32.gif מתחיל מרד עבדים
ב"כמו ציפור" שר לנו מירו: "עבדים היינו, היום עובדים אנחנו. מביאים שקלים הביתה לשלם משכנתא" שיר זה בשילוב הסרט החשוב ביותר שראיתי: "שיטת השקשוקה" (חפשו בגוגל), גרמו לי לחשוב אחרת על החיים שלי, שלנו. ולכן, אני נרגש לספר לכם שהחל מרד העבדים הגדול. במדינת ישראל רוב העבדים משתכרים משכורת שכר מינימום, 20.7 ש"ח לשעה. זה כבר מזמן לא כולל "רק" את עובדי הקבלן, מאבטחים, קופאיות, עובדי הניקיון וכד'. תופעת תשלום שכר מינימום, בלי אפשרות לשעות נוספות, לעיתים בלי תנאים סוציאלים, היא חוצה איזורים גיאוגרפים, גילאים ומשרות. לא ייתכן שעבור עבודה של שישה-שבעה ימים בשבוע, מרוויח העבד 4,500 ש"ח שכר זה לא מספיק היום לכלום. כל המחירים עלו ועולים - הדלק, החשמל, המים, הביגוד והמזון ורק השכר שלנו נשאר נמוך. הגיע הזמן שנקח אחריות על איכות החיים שלנו ולהפסיק לחכות לישועה מפוליטיקאים. אנו - עבדי המשמרות, אנו - מרווחי שכר המינימום, אנו - שאותנו לא סופרים אלא למספרים בדו"ח העוני. אנו - השקופים, הנדפקים, המתביישים, אנו העניים העובדים שרוצים להתפרנס בכבוד אבל עסוקים במלחמת הישרדות יומיומית. אנחנו רוב העבדים במדינה. יש לנו כוח. לא בתקשורת, לא בהנהלות המפעלים, אבל יש לנו כוח כי אנחנו הרוב. אנחנו הרוב הלא-מגובש. אנחנו רוב דומם ומפורד שעסוקים כל אחד, באופן טבעי, בקיומו שלו. הפחד האמיתי של בעלי ההון, ההנהלות והתקשורת הוא שנתאחד. הם יודעים למה. רק אחדותינו תנצח אותם. מה עושים? במשך מספר חודשים, החל מיום ראשון הקרוב אנחנו מפסיקים להגיש משמרות ולעבוד בימי ראשון באופן קבוע. נהפוך את יום ראשון ליום השביתה שלנו. לא נעבוד עד שיעלה שכרנו ל 40 ש"ח לשעה. כן, זה ריאלי, אנחנו יכולים להרוויח 40 ש"ח לשעה. זה מגיע לנו, אנחנו עובדים קשה. לא ייתכן שבשביל שכר דירה ואוכל אנחנו צריכים לעבוד 200 שעות בחודש. לא נולדנו בעולם רק כדי לעשות כסף בשביל בעל הבית ולישון. האם אלו החיים שאנחנו רוצים לעצמנו? אנחנו צריכים להרוויח מספיק כסף כדי לחיות בכבוד ע"י עבודה של 120 שעות בחודש. כל שאר השעות שנעבוד - מגיע לנו למותרות. אנחנו לא מוכנים להיות עבדים יותר. מגיע לנו לחיות בכבוד ובנוחיות. האם נצליח? כן. אנחנו נצליח. למה? כי אנחנו הרוב. רק בענף השמירה בישראל עובדים מעל 100,000 אנשים. יש יותר ממליון עניים בישראל, רובם המוחלט עובד. אני מבקש ממך להפוך את יום החופשה השבועי שלך ליום ראשון. בזכותך נוכל לעצור את המדינה מדרכה הבטוחה למדינת עולם שלישי. המדינה שלנו כבר רובה מופרטת ונשלטת לא ע"י הממשלה אלא ע"י בעלי ההון. מעט מדי אנשים מנהלים לנו את החיים ומשלמים לנו שכר עצוב. אתם יודעים למה זה קורה? כי הם יכולים. אנחנו מרשים להם לשלם לנו כל כך מעט. את המינימום של המינימום. אנחנו מאמינים להבטחות שלהם, חושבים שזה זמני, מסונוורים מהטבות זולות שלא משפרות לנו את איכות החיים. הצטרף גם אתה וגם את ואמרו - די! אי אפשר יותר. אני לא מוכן להיות עני, אני לא עבד. זה ייקח מספר חודשים, חודשים קשים מאוד בהם יופעל עלינו לחץ אדיר לחזור ולעבוד. כי אנחנו חשובים, כי בעלי ההון הגדולים לא יכולים בלעדינו. עובדה. אסור לנו להיכנע, יש לנו אחריות על החיים שלנו, ילדנו, וחברינו - מיליון העניים העובדים. ההסתדרות לא שמה עלינו, הפוליטיקאים לא סופרים אותנו, התקשורת מתעלמת. אבל אנחנו ננצח, כי אנחנו הרוב. נפסיק לעבוד בימי ראשון עד לפתרון המצב בניצחוננו. נוכיח את הכוח שלנו מול בעלי ההון. שיפסיקו לשלם לנו כמו לעבדים. אנא, הפיצו את המסר. תרגמו אותו לרוסית, לערבית, לאמהרית ולאנגלית, ודברו עם חבריכם העובדים אתכם. מספיק לקבל בהבנה את הדריכה עלינו. אין לנו מה להתבייש, אנחנו אלו שעובדים קשה ולא מתוגמלים. אנחנו לא בטלנים, לא נהנתנים, לא עצלנים. אנחנו עבדי שכר המינימום. אני עבדתי 3 שנים במשרה מלאה בלילה תמורת 3,500 ש"ח לחודש. היום אני מאבטח בלילות תמורת 20.7 ש"ח לשעה, 200 שעות לילה בחודש. אני אומר די. מי איתי?
ב"כמו ציפור" שר לנו מירו: "עבדים היינו, היום עובדים אנחנו. מביאים שקלים הביתה לשלם משכנתא" שיר זה בשילוב הסרט החשוב ביותר שראיתי: "שיטת השקשוקה" (חפשו בגוגל), גרמו לי לחשוב אחרת על החיים שלי, שלנו. ולכן, אני נרגש לספר לכם שהחל מרד העבדים הגדול. במדינת ישראל רוב העבדים משתכרים משכורת שכר מינימום, 20.7 ש"ח לשעה. זה כבר מזמן לא כולל "רק" את עובדי הקבלן, מאבטחים, קופאיות, עובדי הניקיון וכד'. תופעת תשלום שכר מינימום, בלי אפשרות לשעות נוספות, לעיתים בלי תנאים סוציאלים, היא חוצה איזורים גיאוגרפים, גילאים ומשרות. לא ייתכן שעבור עבודה של שישה-שבעה ימים בשבוע, מרוויח העבד 4,500 ש"ח שכר זה לא מספיק היום לכלום. כל המחירים עלו ועולים - הדלק, החשמל, המים, הביגוד והמזון ורק השכר שלנו נשאר נמוך. הגיע הזמן שנקח אחריות על איכות החיים שלנו ולהפסיק לחכות לישועה מפוליטיקאים. אנו - עבדי המשמרות, אנו - מרווחי שכר המינימום, אנו - שאותנו לא סופרים אלא למספרים בדו"ח העוני. אנו - השקופים, הנדפקים, המתביישים, אנו העניים העובדים שרוצים להתפרנס בכבוד אבל עסוקים במלחמת הישרדות יומיומית. אנחנו רוב העבדים במדינה. יש לנו כוח. לא בתקשורת, לא בהנהלות המפעלים, אבל יש לנו כוח כי אנחנו הרוב. אנחנו הרוב הלא-מגובש. אנחנו רוב דומם ומפורד שעסוקים כל אחד, באופן טבעי, בקיומו שלו. הפחד האמיתי של בעלי ההון, ההנהלות והתקשורת הוא שנתאחד. הם יודעים למה. רק אחדותינו תנצח אותם. מה עושים? במשך מספר חודשים, החל מיום ראשון הקרוב אנחנו מפסיקים להגיש משמרות ולעבוד בימי ראשון באופן קבוע. נהפוך את יום ראשון ליום השביתה שלנו. לא נעבוד עד שיעלה שכרנו ל 40 ש"ח לשעה. כן, זה ריאלי, אנחנו יכולים להרוויח 40 ש"ח לשעה. זה מגיע לנו, אנחנו עובדים קשה. לא ייתכן שבשביל שכר דירה ואוכל אנחנו צריכים לעבוד 200 שעות בחודש. לא נולדנו בעולם רק כדי לעשות כסף בשביל בעל הבית ולישון. האם אלו החיים שאנחנו רוצים לעצמנו? אנחנו צריכים להרוויח מספיק כסף כדי לחיות בכבוד ע"י עבודה של 120 שעות בחודש. כל שאר השעות שנעבוד - מגיע לנו למותרות. אנחנו לא מוכנים להיות עבדים יותר. מגיע לנו לחיות בכבוד ובנוחיות. האם נצליח? כן. אנחנו נצליח. למה? כי אנחנו הרוב. רק בענף השמירה בישראל עובדים מעל 100,000 אנשים. יש יותר ממליון עניים בישראל, רובם המוחלט עובד. אני מבקש ממך להפוך את יום החופשה השבועי שלך ליום ראשון. בזכותך נוכל לעצור את המדינה מדרכה הבטוחה למדינת עולם שלישי. המדינה שלנו כבר רובה מופרטת ונשלטת לא ע"י הממשלה אלא ע"י בעלי ההון. מעט מדי אנשים מנהלים לנו את החיים ומשלמים לנו שכר עצוב. אתם יודעים למה זה קורה? כי הם יכולים. אנחנו מרשים להם לשלם לנו כל כך מעט. את המינימום של המינימום. אנחנו מאמינים להבטחות שלהם, חושבים שזה זמני, מסונוורים מהטבות זולות שלא משפרות לנו את איכות החיים. הצטרף גם אתה וגם את ואמרו - די! אי אפשר יותר. אני לא מוכן להיות עני, אני לא עבד. זה ייקח מספר חודשים, חודשים קשים מאוד בהם יופעל עלינו לחץ אדיר לחזור ולעבוד. כי אנחנו חשובים, כי בעלי ההון הגדולים לא יכולים בלעדינו. עובדה. אסור לנו להיכנע, יש לנו אחריות על החיים שלנו, ילדנו, וחברינו - מיליון העניים העובדים. ההסתדרות לא שמה עלינו, הפוליטיקאים לא סופרים אותנו, התקשורת מתעלמת. אבל אנחנו ננצח, כי אנחנו הרוב. נפסיק לעבוד בימי ראשון עד לפתרון המצב בניצחוננו. נוכיח את הכוח שלנו מול בעלי ההון. שיפסיקו לשלם לנו כמו לעבדים. אנא, הפיצו את המסר. תרגמו אותו לרוסית, לערבית, לאמהרית ולאנגלית, ודברו עם חבריכם העובדים אתכם. מספיק לקבל בהבנה את הדריכה עלינו. אין לנו מה להתבייש, אנחנו אלו שעובדים קשה ולא מתוגמלים. אנחנו לא בטלנים, לא נהנתנים, לא עצלנים. אנחנו עבדי שכר המינימום. אני עבדתי 3 שנים במשרה מלאה בלילה תמורת 3,500 ש"ח לחודש. היום אני מאבטח בלילות תמורת 20.7 ש"ח לשעה, 200 שעות לילה בחודש. אני אומר די. מי איתי?
