שיואו, איזה צחוקייייים!!!
אפילו בהילוך שני ועל 30 קמ"ש הכביש מרגיש כמו משטח החלקה-על-הקרח, מפשיר האדים לא מזיז כהוא-זה לקרח על החלונות והוישרים רק עוזרים לבן-הלבן הזה להערם יפה-יפה על השימשה. בפארדוס חוסלו כל המוצרים מן המדפים ובמזל של הרגע האחרון הצלחתי למצוא חלב עמיד, גבינה מלוחה וכמה ירקות ששרדו את הפשיטה הגדולה. עכשיו צריך ללכת לכסות את המנוע של השלי-מוביל, לנקות את פתחי הניקוז בשתי המרפסות, להניח ניילון על חלון הסקיי-לייט, לכוון את הטיימר של הבוילר שיפעל כל שעתיים לחצי שעה, להכניס הביתה את העציצים... אוף! מי אמר ששלג זה כיף? . . . . . . . . . . . . פחחחח... נראה לכם? מספיקות כמה שניות בחוץ, להריח את הכפור, לטעום את השלג נופל ישר על הלשון, להרגיש את הפתיתים הרכים נוחתים לי על השיער ולהראות כמו נסיכה מאגדה, בשביל לשכוח מכל ההכנות.
שלג!