זה לא אותו דבר... מלבד הגעגוע
או: וידויה של פליטה מהצפון.. אז אחרי 20 שנות גלות.. או יותר נכון 3 שבועות באזור ירושלים- מרכז על תקן פליטה נודדת מהצפון... יש לי הזדמנות וחשק להשקיע קצת זמן כדי לכתוב משהו בפורום, שלמרות שאני לא מהמגיבים הראשיים בו.. אני תמיד נהנית ממנו והוא היה חסר לי, (וזה לא שהמצב נהיה יותר טוב, כי עכשיו זה רק הולך ומסתבך) ובכל מקרה..הסיבה שרציתי לכתוב משהו, היא בגלל שאתמול באמצע התסכול של 3 בלילה על אם לחזור או להישאר ומה עדיף בית לא בטוח או געגועים מנותקים, שמעתי שורה ושיר שכבר שמעתי אותו כל כך הרבה פעמים אבל אף פעם לא בצורה הזו..
אין משפט יותר נכון לתאר את התחושה שהייתה לי ועדיין יש לי בגלל כל המצב מ: " זה לא אותו דבר.. מלבד הגעגוע למשהו רגוע (ואפשר להמשיך גם לשורות הבאות...)".. ואיך לא משנה מה יגידו לך ומה אתה יודע, ואיך אתה מרגיש שבבית מפחיד ואולי עדיף , אבל אין אותו דבר כמו להיות שם ויש דברים שאין שני להם ואין להם תחליף... זה פשוט לא אותו דבר..רק הגעגוע הוא הדבר היחידי שאותו דבר.. הדבר היחידי שמשותף בכל ההתלבטויות האלה, הדבר היחידי שברור נראה לי שאלו היו מספיק חפירות להרבה זמן שלא יצא לי להיות בפורום , ומקווה שלא הכאבתי לכם בראש יותר מדי.. כי לא הייתי כזאת ברורה..
..שרק יהיה טוב כבר.. לכולנו...