לא קשור לסדרה

MommyHug

New member
../images/Emo32.gifלא קשור לסדרה

אני עוברת משבר בטיפול... אני לא יודעת מה לעשות. אני חושבת שיש כאן אנשים עם תובנות והרבה עצות לתת, והעיקר- אמפתיה, אז חשבתי לשתף. אני סובלת מחרדה כבר 10 שנים. השנה אני בטיפול רציני, אינטנסיבי, פעמיים בשבוע. לאחרונה אני מרגישה שהטיפול הפך להיות החיים שלי, והחיים שלי בצד, כאילו בעדיפות שניה. אני חיה את הטיפול, חושבת על התכנים שמועברים שם 24 שעות ביממה, אם אני ישנה אני חולמת עליהם, מרגישה אבודה כל רגע, מרגישה שאני משתגעת, מתחרפנת, מאבדת את השפיות לפעמים שזה מגביל אותי. אני כבר לא מסוגלת לתפקד. העניין הוא כזה, היחידה שמכירה את כל הסיפור היא הפסיכולוגית שלי, ואם אני צריכה לדבר עם מישהו אין לי אופציה אחרת. אני פונה אליה רק כשאני מרגישה במצוקה. הבעיה היא שאני כל הזמן במצוקה......
(בזמן האחרון) אני לא רוצה לקחת יותר מידי כדורי הרגעה כי הרופא שלי אמר שזה מסוכן, אפשר להתמכר, אז אני נמנעת, ובמקום זה אני משאירה לה הודעות. השבוע היא השתגעה בעצמה ומאד פגעה בי, וכשאמרתי לה שנפגעתי היא כל כך כעסה ואמרה שאני מחפשת סיבות להיפגע. היא כתבה לי עוד דברים פוגעים ומזעזעים
(בSMS) והיא נורא עצבנית וכועסת עליי שאני זקוקה לה. נראה שאני לא יכולה להגיד לה כלום כי אני מתחילה לפחד ממנה
, מהתגובות שלה, והיא לא חוסכת ממני... מצטערת על האורך, אני ממש מרגישה במצוקה, ואני לא יכולה להגיד לה כלום כי היא תתעצבן. השבוע ביטלתי פגישה אחת ומחר יש לי עוד פגישה שגם אותה אני רוצה לבטל אבל אני מפחדת שהיא תתעצבן. ואני לא מפחדת סתם, היא תתעצבן ותפחיד אותי...
תודה שהקשבתם לי!...
 

nomi99

New member
יש טיפול.....

תרופתי ספציפי וממוקד נוגד חרדה שהוא יעיל הרבה יותר מסתם כדורי הרגעה שאכן ממכרים. כדאי לך לדבר עם רופא המשפחה על תרופות נוגדי חרדה. כי טיפול פסיכולוגי ללא טיפול תרופתי נכון וממוקד הוא בדרך כלל לא מספיק יעיל. רק השילוב בין השניים יכול לתת תוצאה טובה.... בהצלחה
 

MommyHug

New member
אני לוקחת....כבר 3 שנים...

לפעמים אני מרגישה שעושים עליי ניסויים... החליפו לי תרופות כל הזמן, אבל כנראה שאף אחת מהן לא טובה בשבילי. החיפוש עדיין ממשיך, ובינתיים אני משתגעת!!!
 

D i s o r d e r

New member
|חיבוק מבין|

באמת מבינה אותך... אני לא יודעת למה הפסיכית (זה בסדר שאני קוראת לה ככה?!) שלך הגיבה כמו שהגיבה, ואני יודעת כמה זה לא נעים. אני לא חושבת שזה נכון להגיד לך שאת מחפשת סיבות להיפגע, ואם את שואלת אותי, אני חושבת שאת צריכה להגיד לה, שאת פגועה מספיק, ושאין שום סיבה שתרצי להפגע עוד, כי את בטח לא נהנית מזה... נסי להראות לה שהיא טועה, שהיא פוגעת בך עוד יותר אם היא אומרת את זה...
אולי לא כדאי לבטל את הפגישה... אל תעשי את זה כדי להמנע מהכעס שלה כביכול עלייך. מקווה שהיום שלך ישתפר
 

MommyHug

New member
את חושבת?

שעדיף ללכת לפגישה בכל זאת, למרות הפחד שלי מהתגובה שלה? מפגיעה נוספת שלה? אני כל כך אמביוולנטית! חלק אחד שבי אומר לא ללכת, להתרחק קצת, וחלק אחר אומר ללכת. הדעה שלי משתנה כל דקה. כן, זה בסדר שתקראי לה פסיכית...
הרבה דברים שהיא מארה לי השבוע היו לא הוגנים ופוגעים, אבל ברגע שאמרתי לה שנפגעתי היא התנפלה עליי. זה מפחיד, אני לא מחפשת להיפגע, אני מחפשת להימנע מזה. אני חושבת שהתגובות שלה היו שלה לחלוטין ולא היו במקום. נראה לי שהיא עצבנית מאד ומוציאה את זה עליי בלי הכרה. לא נראה לי הגיוני שאני אאשים את עצמי על ההתנהגות שלה! תודה על החיבוק ועל ההבנה!!!
 

D i s o r d e r

New member
אוקיי...

אני חושבת שאם זו הייתה אני, הייתי הולכת. תחשבי עם עצמך, אם את רוצה ללכת, למה את רוצה ללכת, ולמה לא. אולי אם תעשי רשימה של "למה כן" ו"למה לא", תגיעי למשוואה שנכונה כרגע בשבילך. תראי איזה צד שלך זקוק לזה יותר. אני בטוחה שהדברים שהיא אמרה לך היו פוגעים, וחבל שהיא לא ממש מקבלת את זה כשאת אומרת לה... את לא צריכה להאשים את עצמך, אני באמת מקווה שאת לא עושה את זה.
 

nomi99

New member
אני מנסה להעלות עוד אפשרות....

האמת היא שנראה לי מאוד לא נכון להגיע למצב של לחשוש מתגובת הפסיכולוג האישי, שאמור דווקא להרגיע, זה יוצר אישזהו מעגל קסמים ומגביר אצלך עוד יותר את תחושות החרדה והתלות... אולי כדאי לך לשקול להחליף אותה במישהי אחרת? אני מתארת לעצמי שזה מאוד קשה להתחיל מחדש. אבל לפעמים התחלות חדשות (גם בתחום הזה) יכולות דווקא להועיל.... ובעניין הטיפול התרופתי - אל תתייאשי אני בטוחה שתמצאי לבסוף את מה שיתאים לך... מחזיקה אצבעות
 
אה...

האמת, הרושם שעולה ממה שאת כותבת זה שהגעת עם המטפלת שלך ליחסים שונים לגמרי ממה שאמור להיות בין מטפל ומטופל... במיוחד מה שתפס אותי זה שהיא כותבת לך דברים פוגעים ב SMS? נשמע פסיכי לגמרי. חוץ מזה את גם אומרת שאין לך חיים חוץ מהטיפול הזה, שזה עוד סימן רע מאוד שהטיפול מזיק במקום לעזור. אני חושב שאת יודעת מה האמת, אם את רוצה לשנות את המצב שלך את צריכה לעזוב אותה, שלא באשמתה היא מושכת אותך למטה, היא בטח נעשתה מעורבת מידיי ולא רואה אותך כמטופלת אלא כבן אדם נודניק. הסיבה היחידה שאת אומרת לזה שאת לא צריכה לעזוב אותה זה שהיא כבר מכירה אותך ולמעשה את מתעצלת להתחיל מההתחלה. אני חושב שקשה לך להפרד כי נוצרה דינאמיקה דביקה כזאת שקשב לצאת ממנה, או למעשה - להגמל ממנה. מטפל אחר היה יוזם במצב הזה פרידה הדרגתית, אבל נראה שהיא יותר מידיי מעורבת בשביל זה. בקיצור אני לא יודע אם יש לך את הכוחות לזה, אבל את צריכה לקטוע את הטיפול הזה, ולנסות משהו אחר, האחרים דברו פה על תרופות, אני הייתי ממליץ לראות אם יש טיפול קוגנטיבי - בהוויוריסטי שיכול להוציא את העגלה מהבוץ בצורה יעילה ויחיסית מהירה. בהצלחה
 
תלות כלפי המטפלת

אם הגעת למצב שבו האדם שאמור לטפל בך פוגע בך עדיף שתחליפי אותה. אין סיבה שגם תשלמי וגם תחששי. אצל הפסיכולוג את אמורה להיות הכי חופשיה שאפשר ולהרגיש בטוחה. מגיע לך יותר. באשר לזה שאת מרגישה שאין לך חיים ושאת זקוקה יותר לטיפול וחושבת על זה יותר, אני חושבת שפיתחת תלות כלפי המטפלת. צריך להיות עצמאי ולנסות לעשות דברים לבד...בקיצור לא כל דבר צריך להתייעץ איתה
 

שרונסקי

New member
אני גם מסכימה עם הדעות שהוצגו

ראשית, שעלייך ללכת, ולעלות את הקשיים שיש לך, כולל הפחדים, ומה היא גורמת לך. אם היא שוב תתנפל עלייך, בוודאי יש מקום לקום וללכת, כי זה באמת לא לעניין. יתכן שעשית לה הצפה שעצבנה אותה, אבל אז הייתי מצפה ממנה להתנצלות. אני חושבת שההצעה ללכת לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי מאד נכונה, ויש כאלה שמומחים בטיפול בחרדה, (אני יודעת על ד"ר צופי מרום, שעוסקת בחרדה, שרה פרידמן, ואלה רק שתיים. ואכן, נראה שפיתחת תלות לא בריאה, ששווה לנסות להתמודד איתה. בהצלחה!!
 

MommyHug

New member
תודה!

לצערי אני מסכימה עם התגובות שלכם. אכן פיתחתי תלות עם המטפלת שלי, כי הפעם הטיפול הוציא דברים חבויים וזה גרם לי לחוסר שיווי משקל וזיעזע אותי ובלבל אותי ולכן אני מרגישה שאני חייבת להיאחז במישהו. אני חושבת שאני אלך מחר לפגישה ואדבר איתה על זה. אני אנסה להיות הכי ישירה ואם היא תתעצבן שוב להגיד לה שזה לא מקובל עליי. אני רק מקווה שאני באמת אצליח לעשות את זה.
 

שרונסקי

New member
בהצלחה, לצערי אקרא על זה רק ביום

שבת בערב או ראשון, כשאני חוזרת (אני נוסעת) אבל גם אשמח להתעדכן
 

L L B

New member
אני חושבת שתמיד זה יוצא ככה

בסופו של דבר... רוב האנשים שנמצאים בטיפול מוצאים את עצמם חושבים על הטיפול 24/7. זה אחת הסיבות שבגללם אני משתדלת לקחת הפסקות בין טיפול לטיפול
, בשביל לתת קצת מנוחה למוח ולמחשבות שלי...
. מה עם להוריד את מינון הטיפול לפעם בשבוע? אולי פעמיים בשבוע קצת אינטנסיבי מדי בשבילך בתקופה הזו? קחי קצת הפוגה... ואני חושבת שדוקא בגלל שהפסיכית שלך היא האדם היחיד שמכיר את כל הסיפור שלך, דוקא בגלל זה את צריכה ללכת יותר בכיוון של החברויות. אני למשל יודעת שהמטפלת שלי לא תהיה שם בשבילי 24/7 כשאצטרך אותה... ובשביל זה יש לי הרבה חברים וחברות שאליהם אני מתקשרת שקצת מחורבן לי וכשבא לי לפרוק קצת... (אבל רק קצת
). הרבה פעמים חברים הם תחליף לכדורי הרגעה
. מניסיון בובה. ואם בא לך לבטל ת'פגישה איתה, אז תבטלי!!! את לא צריכה לפחד ממנה... למרות בשאופן אישי כמו שרבים וטובים אמרו לך כאן לפני, לא הייתי ממליצה לך לבטל. חשוב שהיא תשמע אותך ולהיפך. אל תחששי. תגידי לה שנפגעת ממנה ונסי לתת לה הזדמנות להסביר את עצמה... אשמח לשמוע מה קורה עם זה,
L.L.B
 
למעלה