כנסו

epitaph

New member
בסך הכל התנאים איפשרו...

בגלל שב-9 החודשים האחרונים של השירות שלי היה לי בית זונות די מטורף (הייתי מ"כ מדריך בבאלי"ש באותה תקופה) אז החלטתי שאני מקדיש את הזמן הזה לבדוק מה אני רוצה מהחיים שלי, חיפשתי תחומי לימודים שיעניינו אותי, קראתי ספרים וגם הספקתי להירשם לאוניברסיטה עוד לפני שסיימתי את הצבא כי החלטתי שאין לי טעם בחופש גדול מדי אחרי הצבא וזה מה שאני מעוניין לעשות. בשבעה חודשים לפני הלימודים גם הספקתי לעבוד קצת, לראות הופעות, להנות מהחיים.ככה שאני לא מרגיש שפיספסתי משהו. יש איתי הרבה כאלה בני 26-27, אבל אף אחד מהם לא חושב שהוא הפסיד משהו בזה שהוא התחיל מאוחר ללמוד, הם עשו דברים אחרים לפני, למדו (יש כאלה שהיו צריכים מכינה וכאלה), נהנו, עבדו, לא חסר...הכי חשוב זה להגיע מוכן ללימודים מבחינה מנטלית, רואים את זה אחרי סמסטר ראשון ושנה ראשונה כשיש אחוז לא קטן שנושרים או שעוברים מקצוע.
 

M e n s R e a

New member
השנה הראשונה הזו באמת זוועה

היום בדיעבד אולי הייתי מושך עוד שנה, עד שהייתי מתחיל ללמוד. הייתי מוכן לזה מנטאלית אז, אבל היום אני תוהה מה בער לי. במיוחד כשאני רואה את כל האנשים הגדולים ממני בשנתיים-שלוש, שלומדים איתי.
 

charriere

New member
אני יכול להבין את שניכם , אני בן 24 והתחלתי

רק עכשיו ללמוד לתואר . כנראה שכל אחד מתחיל מתי שהוא מרגיש מוכן , אני פשוט לא הייתי מסוגל להתחיל ללמוד פחות משנה אחרי השחרור , זה בכלל לא עבר בראש שלי . מה שרציתי לעשות זה רק לנוח , להיות עם החברה , מה עוד שהייתי צריך להשלים בגרויות אז בכלל לא היה לי כוח . אבל חבר'ה , ישר כוח , אני חושב שרק תרוויחו מזה בסוף שהתחלתם מוקדם.
 
למעלה