אני אני!
minimal compact - raging souls (1985) יחי קו התפר, ההסבר בת'רד השני שלי. אהוד בנאי והפליטים (1985) כנ"ל. ברי סחרוף- סימנים של חולשה (1993) כי זה האלבום הכי אינטנסיבי עוצמתי ואישי שנעשה פה בשנים האחרונות. godspeed you black empror!- lift your skinny fists like anntens to heaven (2000) אלבום מופלא, 4 קטעים על דיסק כפול 20 דקות של הכל מהכל, התפתחויות של מוזיקה קלאסית לצד השפעות מחתרת הקטיפה מובהקות לצד סטיב רייך וקינג קרימזון, והכל מבשר אפוקליפסה, נפלא. sigur ros- () (2002( אלבום שנמשך ונמשך, ופשוט לוקח אותו איתך. וזהו, נמאס לי.