Shellylove
New member
../images/Emo32.gif חרדת נטישה?
כזכור וכאמור בסופ"ש האחרון שלי (בת שנה ושליש) ישנה לראשונה מחוץ לבית (לילה אחד אצל סבא-סבתא) והיא הסתדרה מצוין וקיבלה את פנינו בשמחה. אולם, מאז כבר מספר ימים שהיא מתנהגת בצורה לא אופיינית לה בגן - מבקשת הרבה ידיים, בוכה, לא כ"כ רוצה לשחק, מתקשה להיפרד ממני בבוקר (מה שלא היה אף פעם). גם אחה"צ כשהיא איתי היא די קווצ´ית כזאת, רוצה יותר ציצי, יותר צמודה אליי, ידיים וכו´. בקיצור: היא ממש לא עצמה. הייתי ביום ראשון אצל הרופא והוא אבחן שהיא רק קצת מקוררת וזהו. מה דעתכן? זו חרדת נטישה? אף פעם לא היתה לנו אז אני לא יודעת. ואם כן, יש מה לעשות בעניין?
כזכור וכאמור בסופ"ש האחרון שלי (בת שנה ושליש) ישנה לראשונה מחוץ לבית (לילה אחד אצל סבא-סבתא) והיא הסתדרה מצוין וקיבלה את פנינו בשמחה. אולם, מאז כבר מספר ימים שהיא מתנהגת בצורה לא אופיינית לה בגן - מבקשת הרבה ידיים, בוכה, לא כ"כ רוצה לשחק, מתקשה להיפרד ממני בבוקר (מה שלא היה אף פעם). גם אחה"צ כשהיא איתי היא די קווצ´ית כזאת, רוצה יותר ציצי, יותר צמודה אליי, ידיים וכו´. בקיצור: היא ממש לא עצמה. הייתי ביום ראשון אצל הרופא והוא אבחן שהיא רק קצת מקוררת וזהו. מה דעתכן? זו חרדת נטישה? אף פעם לא היתה לנו אז אני לא יודעת. ואם כן, יש מה לעשות בעניין?
