כן הנה לך יא קרציה!!
מרק בצל וחסל חורף קר ואשת איש שבעלה במילואים אין לך טוב יותר מחלומות שמתגשמים. מי שלא חלם על מצב כמעט-בלתי-אפשרי כלהלן, שיקום. אשה נאה וחטובה, מוצאת את עצמה בבית גדול ומואר היטב, בחורף גשום וקר, עם מערכת מיזוג אוויר (מזגן יעני) בלתי אפקטיבית, גוזליה פרחו מהקן זה מכבר ואילו בעלה מוצא לו דוקא עכשיו לצאת לשירות מילואים. טוב, לא כל כך שירות מילואים אבל למען הסתר את זהותה של ב' וטישטוש העקבות שיהיה מילואים. ידידתי ב' שמוצאת זמן לעסוק לפרנסתה ולהתפנק בזמנה הפנוי הציעה לארח לה לחברה בביתה המרווח והפנוי ואני נלהב לרצותה. ההשקעה משתלמת ואני מוצא בעורמה דרך לסחוט ממנה את המתכון למרק אולטימטיבי (שלהלן) לשעות החורף הקשות. ביתה, וילה נאה ומעוצבת ב"טוב טעם" מצוי במרחק 14 דקות נסיעה ממקום עבודתי. מדי פעם התאפשרו לנו מספר "גיחות" לקפה או Branch חפוזים אבל מי כמוה (ועבדכם כנוע מן הסתם) יתן להזדמנות פז הנקראת לידיה פעם אחת בחיים לחמוק? הארוח בביתה של ב' מתנהל ההיפך הגמור ממה שאתה מצפה לאחר כל הסיפורים ועלילות ה"גבורה" ששמעת מפיה. היא ממש מתאמצת לגרום לך להאמין שהיא ולא אחרת אמנם אם כל המכשפות. סיפורי הרשע אודות דמותה הפולנית למדי של מי שמאסה בתפקיד האישה הקטנה המבשלת ומנקה, מכבסת ותולה – נעלמים כלא היו ברגע פתיחת דלת הכניסה לביתה. ב' היא אישה חטובה ונראית צעירה מאד יחסית לגילה האמיתי שאותו היא לא תסגיר לעולם. בלבוש היומיומי המקובל אצל בנות חוה פריט אחד חיוני מאד – חזייה, פשוט לא קיים כי אין בו צורך. הערב היא מקבלת את פני בנעלי בית ובלבוש הולם את מטרת הביקור. כתונת הלילה הכחולה כהה, עשויה משי רך המלטף את חמוקי גופה ומונחת ממש תפורה על מידותיה, מבליטה בעוצמה רבה את קימורי שדיה המוצקים וזקורים כקוראי תיגר על חוקי הפיזיקה ואינם נשמעים כלל לכח הכובד. ברקע מושמעת מוסיקת עולם, עוד מושג שכדאי לאמץ, הקולות נשמעים בעצמת סף תחתון של יכולת השמיעה האנושית ונראה כאילו מושמעים מקצה מרוחק של מנהרה ארוכה וחשוכה. ב' מאד מוקירה את המאמצים שאני משקיע בעת ביקוריה אצלי להשמיע לה לבקשתה, מוסיקת רקע בעוצמה הכי חלשה האפשרית ואני כעת מבין מה הסיבה. אצלה בבית גדול עם חללים אופקיים ואנכיים גדולים זה פשוט נשמע אחרת. אצלי בדירה בת שטח כשליש מהבית שלה לא יכולה להווצר תיבת תהודה מתאימה לאקוסטיקה הנדרשת. ובעוד המוסיקה עוטפת אותי מכל כיוון אפשרי, מסגיר את סודה הגדול ריח מאד נעים. והריח הוא הרי חוש מאד חשוב באהבה. מכוון המטבח מגיע ריחה של הארוחה המושלמת שטרחה הגברת להכין. נרות שבת (?) או שמא רק אבזרי תפאורה נוספים, משלימים את האווירה בריח הלוונדר ווניל המופצים מנרות צבעוניים הפזורים כאן לרוב. כל זאת פתיח לארוחת קבלת שבת. כל גינוני הטכס והכלים היפים (סטים ידועי מותג) משמשים אותנו לקבל את השבת כהלכתה. יין מיוחד מאד (פרט מסגיר לכן לא יפורט) מנה ראשונה, אמצעית ועיקרית. הפסקה מתודית בין מנה למנה ולבסוף קפה ועוגה (שוב יחודית מאד ועלולה להסגיר, לכן אולי תוזכר במקום אחר בספר). מתוך כל הארוחה הזו להלן מתכון של מרק הבצל. מתאים לכל עונה אך מאד מסתדר עם חורף, גשם בחוץ ומיטה בסביבה הקרובה. במיוחד אם הוזמנה לארוע בת זוג או לפחות יזיזה מתאימה. פרוס שלושה בצלים לפרוסות לא עבות במיוחד, חתוך כל פרוסה לשני חצאים לקבלת קשתות בצל. טגן אותן קלות (הישמר לא לחרוך אותן, רק לגרום לקבלת שקיפות ולכבות את האש). בסיר גדול דיו, התחל בהרתחת מים בכמות הרצויה. הוסף לסיר את הבצל החצי מטוגן. הוסף מלח, פלפל שחור (ממש ממש בקמצנות, לא לקלקל את הטעם). עם התחלת הרתיחה, הוסף שלוש כפות אבקת מרק בצל, פטריות – לא ממש משנה ובלבד שלא יהיה זה מרק עוף). בחש מדי פעם עד להפצת הריח ברחבי המטבח. פרוס 4-6 פרוסות עבות של לחם לבן (באגט) ופזר על גבן גבינה צהובה. הכנס לתנור להמסת הגבינה והשחמת הלחם. בעוד המרק מתחמם הכן מבעוד מועד את ה"סיר" המיוחד בה מוגש המרק: כיכר לחם עגולה. הסר את כיפת כיכר הלחם העוטפת את חלקה העליון ליצירת מעין כלי קיבול למרק וזאת על ידי הסרת תוכנו הפנימי הרך של הלחם. לאחר פעולה זו יש בידך כלי קיבול דומה לסיר חימר גם בתכונת שמירת החום וגם בצורתו החיצונית. צוק את המרק לתוך ה"סיר" הנח אותו על צלחת ובצידה כף. בכל "סיר" פזר שתיים שלוש פרוסות לחם קלוי מצופה גבינה צהובה שנמסה על גבי הלחם, תן ללחם לספוג את המרק ולהקרים אותו (אפקט ההקרמה הזה יכול גם להתקבל על ידי המסת הגבינה ישירות בתוך המרק). עטר בקמצוץ ירק כגון עירית קצוצה או עלה אחד של פטרוזיליה וצפה להפתעות. כל המחמאות שבעולם, כל הטוב שבת זוגך תהיה מסוגלת להרעיף עליך ולו רק בזכות ה"השקעה". כסה את ה"סיר" ב"מכסה", אותה כיפת כיכר הלחם. את המרק אוכלים – ממש אוכלים כי גם דפנותיו הפנימיות של הלחם (ממנו עשוי ה"סיר") מתפוררות אל תוך המרק ומסמיכות אותו עוד יותר. בגמר המרק, אוכלים גם את קליפתו הקשה של ה"סיר" אם רוצים. יין לבן, נניח סמיון יהווה תוספת מהנה שתגרום לכם עודף מרץ ורצון לעשות כל מיני דברים. אנחנו פנינו למיטה הכי קרובה ותחת שמיכת הפוך הקשבנו למטח הגשם בחוץ כאשר ברקע צלילי מוסיקת עולם מה שזה לא יהיה. אני, את החלום הנ"ל לא חלמתי. חוויתי ממש. בבלוג שלי תהיה גם תמונה...