זקוקה לדעתכם

[mich78]

../images/Emo32.gif זקוקה לדעתכם

רובכם פה בוגרים הורים להורים וסבים וסבתות אני אחרי שיחה עם חברה שהתקשרה לאחל מזל טוב ליום ההולדת וכמעט וגרמה לי לבכות... השיחה התגלגלה והגיע לנושא חתונה וילדים אמרתי שלא אחכה הרבה זמן ואביא ילדים (בכל זאת כבר בת 27) והיא התחילה (היא לא נושאה בת 40+ ללא ילדים שחיה עם בן זוג)... את עושה טעות הוא ישתנה, לא יהיה אותו הדבר,.. הם משתנים לרעה אחרי החתונה, הופכים להיות אלימים ואדישים וכו'.... שמישהו יסביר לי עד כמה אדם שחי איתי 5 חודשים קם איתי בכל בוקר יכול להפוך את עורו בקיצוניות

מה שונה היום כשהוא מתעצבן ממחר

יש משהו בדבריה

 

[alona 9]

תגידי,היא רצינית??

לא כדאי להנשא היום?..בני הזוג משתנים?..מאיפה היא הביאה את זה? פעם,כתבתי לך שגם בגן העדן יש צרות, אני בטח לא צריכה לספר לך שעל ידי וויתור, כבוד וגמישות ניתן להגיע לעמק השווה. את חיה איתו 5 חודשים,אם הוא אלים ,קחי צעד אחורה, ולפי הבנתי את מאושרת,אז,מדוע לחשוב שמחר,אחרי הנישואים הוא יהפוך לגבר מכה? לא הבנתי את המשפט.."מה שונה היום כשהוא מתעצבן ממחר?" מה שכן הבנתי הוא .....שאת חוגגת יום הולדת!

אז,מזל טוב לך יקירה,עד 120.. המון בריאות,והמון נחת מבן הזוג..

 

[mich78]

../images/Emo51.gif

היא נמצאת במערכת יחסים שמדכאת אותה ואותי האכילה בסרטים שאחרי החתונה כולם משתנים (גברים ונשים כאחת ) הרי גם היום יש ויכוחים ומריבות

הרבה פחות מההתחלה לומדים להתפשר ולבוא אחד לקראת השני, בכל זאת דבר חדש לשנינו אבל למה שנשתנה אחרי החתנה ועוד לר ע ה

למה פתאום הוא לא יוותר

למה שיתפרץ ויהיה אלים

אוף איתה |

 

[alona 9]

תיארתי לעצמי,מתוך כאבה סיפרה לך,

 

[שחרזדה האחת]

מיקה יקרה מזל טוב

 

[חידון בחרוזים]

להביא ילדים

בגדול אין שום בעיה בכך שאתם גרים חמישה חודשים ואת חושבת על מיסוד הקשר, את זו שמכירה את בן זוגך, סך הכל אנשים לא ממש משתנים, פשוט לפעמים קורה שאחרי החתונה דברים שלפני החתונה לא התייחסנו אליהם פתאום מתחילים להפריע, סתם דוגמא שהחבר מגיע בשעות מאוד מאוחרות הביתה, כל זמן שלא נשואים זה לא מפריע פתאום אחרי החתונה זה הופך למכשלה, או למשל כשהחבר לא משתף פעולה (בנקיון הבית או בקניות וכו'... לפני החתונה זה לא מפריע אחרי החתונה זה כן עלול להפריע) וכו'... או למשל ללכת עם חברים לשמור קשר עם ידידות עבר - כל הדברים האלה לפני החתונה לא מפריעים אבל אחרי החתונה - עילה למריבות. ובקשר ללהביא ילד לעולם... זו צריכה להיות הסכמה של שניכם יחד, גם בן זוגך צריך לרצות להביא ילד, זו טעות חמורה "להפיל" אותו בפח ... כלומר להכנס להריון "בפנצ'ר". אל תעשי לו את זה כי הרבה גברים מגיבים גרוע ל"פנצר" כזה.

 

[mich78]

ממ...

להביא ילד זה נושא שדנו בו כ"כ הרבה דשנו בו מכל הכיוונים זה לא משהו שיקרה מחר, בתקווה שיקרה בקורב - וזו החלטה של שנינו... ושנינו שלמים, אין מצב ש"אפיל אותו בפח" ידידים / ידידות מהעבר אין לאף אחד משנינו העזרה ועצימת עיניים, אין משני הכיוונים, גם היום יש לנו את הויכוחים של .. למה אתה לא עוזר, וכו', שנינו משתדלים לפתור דברים ולא לשמור בבטן ולהגיע לפיצוץ, אם משהו מפריע

מדברים בקשר לשעות עבודה

אנחנו תמיד דואגים ליידע את הצד השני באיחורים כלשהם...

 

[alona 9]

לדעתי צריך לייחס חשיבות גם

לאיחורים של חבר,לאדישות בנושא הבית,(שיתוף פעולה, נקיון,או קניות) מה שמפריע לפני החתונה יפריע גם אחרי.... מגורים משותפים הם בעצם חיים של זוג נשוי,(כאילו) אז,טבעת אחת קטנה יכולה לשנות??

 

[נץ666]

מכל המחקרים שאני קראתי

אלימות בין בני זוג לא מתחילה אחרי החתונה, אלא מייד עם מיסוד הקשר. כך ש"השינויים המאיימים" שהגברת מבטיחה לך נמצאים לדעתי בניסיון חייה. עם זאת, בהחלט ובהחלט יש שינויים רבים החלים כתוצאה ממיסוד הקשר באופן חוזי. אבל, וזה דבר שאני למדתי במהלך שנות נישואיי, לפני שאני מאשים את בת זוגי במשהו אני בודק את עצמי, והיטב. מה "מפריע" לי, מדוע מפריע לי, מה החלק שלה בזה? האם אפשר לפתור בלי חיכוכים? האם אפשר לדבר על זה? תראי, התחתנתי עם אשה שהגיעה מבית בו "לא מדברים" והבן זוג "צריך להבין" לבד. היה לי קשה מאוד בשנים הראשונות, כיוון שלאהובתי היה קשה מאוד לומר לי בפנים את מה שהיא מרגישה וחושבת. עד היום ישנם דברים שהיא לא מסוגלת לומר, ולמדתי עם הזמן להבין אותה ולקבל את הענין הזה. אבל באופן עקרוני ומהותי אנחנו אומרים, אנחנו רבים ועברנו שנינו שינויים רבים באופן אישי ובתוך הקשר. לדעתי זה חלק נפלא בתוך מערכת יחסים. היכולת להיות שותפה לשינויים, להתפתחות של בן זוגך, להתפתח ללא פחד לבד. לאהוב במלוא העוצמה ללא פחד, לקבל ולהתקבל.

 

[דיא]

מסכימה איתך בהחלט

דבר שקורה לי הרבה בזמן האחרון, גם אם אני לא כותבת את זה

(גם אני גדלתי בבית שלא אומרים דברים - לא טובים ולא רעים) כאמור מסכימה ומוסיפה - בעיני, ואין לי נסיון של עשרות שנות נישואין - קשר ממוסד גם חוזית נותן את הביטחון והחופש להיות שותף לאותם שינויים, בבן זוג ובעצמך. בשבילי הנישואין, עם כל הקשיים והפשרות והמאמץ, הם המקום הבטוח ביותר שיש, גם ביחס לעולם (מי עוד מבין את שברון הלב שלי מההורים, מי עוד שומר עלי שלא אעבוד יותר מדי, מי עוד מחזיר אותי לפרופורציות כשמשהו קורה שם בחוץ) וגם ביחס לעצמי - כאן אני יכולה להתעלות מבלי לחוש שיש נטל על כתפיי להוכיח, ובעיקר כאן אני יכולה להתמוטט, להישבר

, ואם צריך שיאספו את השברים אז יש מי שיעשה את זה, ואם לא, אז לא מכריחים אותי מיד לאסוף את עצמי ולהיות מה שאני לא. כן, כן, אנשים משתנים אחרי הנישואין. אני מכירה הרבה אנשים שהשתנו לרעה בעיני בני זוגם, אצלנו למזלנו

, השינויים הם לטובה הדדית.

 

[צוציקגדול]

../images/Emo100.gif נו נו הכנסת את עצמך לפלונטר

קודם כל כנסי לפורום 82, תעייני קצת, תקראי. תראי איפה אנשים מוצאים אם עצמם. לגבי אלימות? זה המקום הגרוע ביותר להיות בו ומי שלא היה אלים לא יהפוך לאלים סתם כך, לאלימות יש שורשים בהתנהגות וצריך לזהות את הסימנים ולברוח. לגבי השתנות, מי אמר שמשתנים אחרי החתונה?, מה פתאום! לפני החתונה אנחנו מסנוורים, אופטימיים, נחמדים, מתפשרים. אחרי החתונה חוזרים להתנהגות ולתחושות העצמיות שלנו

וברצינות (למרות שכל מה שכתבתי היה ברצינות): החיים משנים אותנו, ההתנסויות מבגרות אותנו, לפעמים אנחנו מאוכזבים (מעצמנו, מבן/בת זוגנו). גם הצד שאיתנו משתנה לפעמים במקביל וביחד ולפעמים בזווית קטנה שעם השנים תרחקת ומתרחקת. אז שיהיה במז"ט * 2.

 

[ה ר מ י נ ה]

אוסף של קלישאות ../images/Emo10.gif

הדברים שחברתך אמרה לך קשורים, כנראה, הרבה יותר לנסיונה האישי (והלא כל כך מוצלח, כנראה) של חברתך. מערכת יחסים איננה חברת ביטוח. זהו קשר שצריך לטפח על בסיס יומיומי. ילדים, בכל מקרה, אינם אמורים לשמש דבק ליחסים בין בני זוג. להיפך, הילד הראשון יכול, בהחלט ליצור בעיות בקשר אם זה אינו חזק ויציב , את צריכה ללכת על פי תחושתך ולא להיות שבשבת לכל חברה מתוסכלת (הרי באותה מידה יכולת לשוחח עם חברה המאושרת בחיי הנישואין שלה, וגם דבריה היו מתאימים רק למערכת היחסים של עם בן זוגה). בכל מקרה, שיהיה במזל טוב ובהצלחה.

 

[49צהוב]

האם יש לך סיבה לחשוש שיהפוך אלים?

הרבה פעמים גברים (או נשים), שלכאורה פיתחו אלימות אחרי הנישואים "פיזרו" רמזים כבר קודם לכך, יצר בעלות מוגזם, כעס אצור וכו' וכו' רק את יכולה לדעת מה את חשה כלפי בן זוגך.... אבל אם את חושבת שאת בשלה לחיים משותפים- לכי על זה... 5 חודשים זה די זמן להכיר מישהו

 

[pf26]

מזל טוב ../images/Emo65.gif

אז ככה: אני מכירה זוג שחיו יחד 7 שנים ושנה אחרי שנישאו התגרשו. אני מכירה גם זוג שהתחתן 4 חודשים אחרי היכרות והם נשואים כבר 20 שנה. אי אפשר להכליל לגבי שום דבר בחיים. מה שכן, עם השנים אנחנו עלולים לפתח אלרגיה להתנהגויות שפעם בכלל לא הרגיזו, או שלא שמנו לב אליהן. רוב האנשים גם נעשים נוקשים יותר בתגובותיהם ופחות מתפשרים על דיעותיהם. אבל להגיד שאדם יהפוך את עורו? יהפוך לאדיש/אלים וכו' בגלל חתונה (ביננו - בסה"כ טבעת...) זה כבר ממש מוגזם. הבחורה ממורמרת, ועם גישה כזו לחיים, גם תשאר ככה.

 

[עוד שרון]

אני חושבת שהיא מדברת איתך

מהמקום שהיא נימצאת בו או חוותה בעבר. בעלי ואני החלטנו להתחתן אחרי חודשיים של הכרות (הוא אומר שהוא החליט בערב הראשון כבר), זה היה מהיר, מפתיע וגם אני שמעתי עיצות נגד נישאים מהירים. מאז חלפו כמעט 14 שנים ואין יום שאני לא מודה לאלוהים על הזכיה שלי. כן אנשים משתנים בחיים אבל זה לא קשור לחתונה דווקא אלא למה שהחיים מזמנים לנו. תיקחי את דבריה בערבון מאוד מוגבל- זכותה להביעה את דעתה והנה פה אנחנו מביעים את דעתנו ומספרים לך מנסיוננו. הרבה אושר יקירה.

 

[אוהבת בייגלה]

ציטוט מהפורום-

"אני מודה לאל כל יום על הזכיה" . אכן ההחלטה למי להינשא היא הימור . הדרך היחידה להרגיש ביטחון בהחלטה היא להקשיב ללב. אחרי הנישואין מתחילים החיים ה א מ י ת י י ם עם המון אתגרים ורק האהבה ה ט ה ו ר ה ובשלות תדביק ביניכם. מזל טובב.

 

[דיא]

../images/Emo140.gif../images/Emo49.gif../images/Emo65.gif../images/Emo141.gif../images/Emo49.gif

 

[mummi]

שינוי קיצוני אחרי חתונה?

שלום לך! אני ובן זוגי ביחד כבר 6 שנים. השינויים במערכת היחסים שלנו קרו כש: 1) כשעבנו לגור ביחד (לא ארחיב, הרי מה שאני מבינה ממכתבך את השינוי הזה כבר עברתם

) 2) כשנולד לנו ילד: פשוט כי סדר היום וסדרי העדיפויות משתנים בצורה קיצונית ביותר... למשל, המושג "זמן פנוי" הופך להיות "מדע בדיוני"

... הבן זוג לא מקבל את כל תשומת לב שקיבל לפני הילד ולפעמים זה עלול להביא למשבר (לא מנסיוני) בקיצור, במקרה שלי החתונה ממש לא שינתה דבר (חוץ מזה שיש לי טבעת, אותה אני ממאלה לא עונדת, כי אני לא סובלת טבעות

). רוב החברים הנשואים שלנו גם "מדווחים" על חוויות דומות... יכל להיות שלחברתך יש נסיון שלילי... מה שכן, עם הזמן ההתלהבות וההתאהבות חולפת (אולי לזה היא קוראת אדישות), אבל אם משקיעים בזוגיות אז אהבה וכבוד הדדי נשמרים... וכמובן, אנשים לא הופכים "פתאם" לאלימים! (ראיתי שכתבו כבר כמה דברים יפים על זה). ו... כמעט שכחתי, הכי חשוב...

יום הולדת שמח!!!

 

[m i t a l y]

המון ../images/Emo49.gif יקירה... ../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

 

[אל דן]

ל- mich78 : נסיון חיים!

חברתך גם צודקת וגם לא צודקת. היא צודקת במאת האחוזים שאנשים משתנים- החיים הם דינאמיים ואנחנו משתנים לאורך כל החיים ומתפתחים ומה שהיה חשוב לנו לפני עשור, כעת הינו פחות חשוב, מן הטעם הפשוט שאנחנו נמצאים בשלב התפתחותי שונה. היא גם צודקת בזה שנסיון החיים שלה הוביל אותה לכך שאין לה אמונה בגברים, כי כל זוגיות שלה ורק שלה, הביאה אותה לאותה מסקנה אישית. יחד עם זאת, לא ניתן לדעת מה היתה תרומתה במערכות הזוגיות בהם היתה, לא ניתן לדעת את אלמנט הגמישות שלה בדינאמיות של החיים. האם היתה גמישה מידי? לא ניתן לדעת כיצד היא מבינה ורואה את הסיטואציה שלה כהכללה על כל הזוגות בעולם. לפיכך, המסקנה המתבקשת, שאת תיבני את הזוגיות שלך על פי מה שנראה לך, עם מי שניראה לך ותתמודדי באופן שאת בוחרת שיהיה המתאים ביותר עבורך ועבור בן זוגך, את תיבחרי אם להתחתן או לא, ואת תיבחרי אם להביא ילדים לעולמך. אלון מקווה שהייתי לך לעזר במידה מסוימת .