גיפט, תתפלאי

[eshkolit32]

../images/Emo32.gifגיפט, תתפלאי

אני חושבת שאני דווקא כן מבינה אותך.........מכירה את תחושת הריקנות הזאת, זה לא נעים כשזה קורה. זה יכול להיות מאד מעיק. כשזה קרה לי זה קרה לי בתל אביב ולא בשום מקום אחר. אבל לפעמים אפשר גם להשתטות ולהיות קלילים, להשתחרר ולצחוק. אנחנו כל כך רציניים בחיים שלנו, ועוברים דברים כל כך קשים, שאנשים לפעמים מרגישים צורך להשתטות, ולתת לעצמם ללכת עם משהו שיעשה אותם קלילים, מרחפים ומנותקים מהמציאות, ולו לרגע אחד. לא תמיד יש לנו חשק לזה ולפעמים בסביבה שבה כולם במין ריחוף כזה אנחנו מרגישים שכל זה חסר משמעות או צבוע או מנוכר או ריקני..... מקווה שפירשתי אותך נכון.

 

[A GIFT OF LOVE]

כן

אבל את יודעת, כמה שבורחים מהצרות, הצרות רודפות אותנו.

כשהסתכלתי שם על אותן נשים, כולן ניסו להפיג את הכאב שלהן בטראנס, כאילו למוסיקה יש גלים משלה שממוססים את הכאב... אבל אני בטוחה,שכשכל אחת חזרה לביתה הכל צף וחזר אליה.

מסיבה זה משהו זמני, סיפוק ריגעי. כשאת חווה משהו רוחני [לאו דווקא דתי], את מרגישה את הסיפוק הזה מבפנים.

מבינה למה כוונתי?

 

[eshkolit32]

אנחנו יכולות לדון בזה ימים על גבי ימים../images/Emo9.gif

אני מבינה אותך אבל כנראה שאנחנו חושבות אחרת.... השאלה שלי היא על איזה משהו רוחני את מדברת אם לאו דווקא דתי? אני אשמח אם תדגימי. ובקשר לבריחה, ולסיפוק רגעי: אין כל רע בתחושה טובה "זמנית"! (שלוש-ארבע שעות זה נקרא זמני....? אלה שלוש שעות מהחיים שלנו, זה לא מעט, יש לזה ערך!). היא עדיפה על תחושות קשות לאורך תקופות על גבי תקופות על גבי תקופות....... אנחנו חיים בעולם קשה, חיים מורכבים, לכולנו יש צרות, מכל מיני סוגים. אז מה רע, פעם בשבוע או פעם בחודש, לא משנה, ללכת לאיזה מקום שגורם לך להנות קצת מהחיים בצורה קלילה ולא "מעמיקה"...? מי אמר שצריך להתפלש בתוך הצרות 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע...? ולא תמיד כשחוזרים הביתה הכל מציף אותנו בחזרה. זה תלוי איפה אנחנו נמצאים בחיים ומה אנחנו מאפשרים לעצמנו. אפשר להנות, לרקוד, לשתות, לשיר ולצחוק, לחזור הביתה מרוטים מעייפות ולמחרת לקום לעבודה או ללימודים עם זכרונות קטנים מצחיקים מליל אמש, עם כל מיני חוויות שאפשר להזכר בהן אח"כ עם אלה שהיו איתנו באותו בילוי. אני אומרת את זה מניסיון. אם אנחנו בתקופה לא טובה, לא נצליח להרגיש את זה. אם אנחנו בבסיסנו בפנים במקום טוב, נוכל לצאת לבלות ולהנות מהרגע. חשוב גם להנות מהרגע. כל זה כמובן לא סותר חוויות רוחניות, אני לא יודעת בדיוק על איזה דברים את מדברת אבל אני יודעת שזה קיים, שמעתי סיפורים. יש אנשים שעושים מדיטציה וזה פשוט עושה להם את היום. יש אנשים שהולכים להצגה או סרט פעם בשבוע וזה נותן להם תחושת התעלות. יש אנשים שהולכים לסדנת צחוק וזה משחרר להם את המועקות. יש אנשים שהולכים לשחות כל יום בבוקר או בערב וזה עושה להם בריאות נפשית........תודה לאל יש לנו מגוון דרכים איך לשחרר את עצמנו ואיך להנות מהחיים לצד המטענים הקשים שאנחנו סוחבים איתנו כל החיים.

 

[A GIFT OF LOVE]

בנימה אישית

הנאות רוחניות הן הנאות של סיפוק. בתגברות על תאוות כמו: אכילה, דיבור וכדומה. זאת הרגשה מדהימה לאחר ההתגברות.

אפשר גם: נגינה, שיחה וכדומה. כל אחד והסיפוק שלו.

 

[eshkolit32]

גיפט, לא הבנתי כלום

את לא הסברת על מה את מדברת ועכשיו אני כבר באמת סקרנית... כשאת מדברת על הנאה רוחנית - את מתכוונת לסיפוק שיכולים להרגיש אחרי צום או ויפאסנה-סדנה ששותקים בה?

 

[A GIFT OF LOVE]

לא אמרתי צום

התכוונתי- שהשגת משהו שעבדת עליו, שיצרת משהו, שהתגברת על משהו. למשל התגברת לא לדבר על מישהו כי זה לשון הרע ובאמת לא דיברת. את יודעת איזה סיפוק זה?????????? או למשל שאת מחליטה לאכול נכון ובריא ויש לך שוקולד מול העיניים וזה ממש קורץ ולמרות זאת את לא אוכלת זאת תחושת סיפוק עילאית ולעומת זאת כשאת אוכלת את מרגישה רע עם עצמך. מבינה?

 

[eshkolit32]

נדמה לי שכן

למרות שאני לא חושבת שהתנסתי בזה לתקופות ארוכות אבל מי שמצליח, כל הכבוד לו..... את בעצם מדברת על כל מיני סוגים של דחיית סיפוקים, מה שנקרא. רגע, פתאם נזכרתי: זה שהפסקתי לעשן סיגריות אחרי שעישנתי קופסא ליום ויותר - זה גם נחשב לסיפוק רוחני....? ובלי שום קשר: ראיתי שאביב כתב שיש תחושת ריקנות אחרי כל הנאה חומרית, ואת הסכמת, ובכן.....בנקודה הזאת אני לא יכולה להסכים איתכם...אני בעד הנאות מכל מיני סוגים ואין סיכוי שאי פעם מישהו ישכנע אותי שהנאה מאוכל, למשל, זאת הנאה שמביאה בעקבותיה ריקנות....

אבל נניח תחושת שחרור בעקבות ריקוד, לאיזה סוג הנאה זה משתייך...? וואלה אין לי כבר מושג

תודה על הסבלנות שלך...

 

[A GIFT OF LOVE]

לא אמרתי שכל דבר מביא בעקבותיו ריקנות.

התכוונתי שתחושה חומרית לא מספקת כמו רוחנית. וכמובן לא נשארת לזמן ארוך. כמובן שאני לא דורשת מעצמי להיות נזירה, ממש לא!!!! להפך, העולם שלנו בנוי מחומר ורוח והיהדות בכלל בנויה על איזון בין חומר לרוח. אדם שיצליח לאזן בין חומר לרוח מובטח לו להיות בן אלמוות. אליהו הנביא למשל, הצליח לעשות זאת, הוא לא מת אלא "עלה בסערה השמימה" ולפעמים הוא יורד לכל מני שליחויות כאדם ולא כמלאך! הוא בן אלמוות!. כמובן שאחד הדברים הקשים ביותר הוא לאזן בין חומר לרוח. לרוב, החומר שולט עלינו. ואם נטעם מהתחושת הרוחניות נראה כמה הם מספקות. זה שאת מתנזרת מסיגריות זאת עבודה רוחנית, את מתגברת על זה ואני בטוחה שעד היום את מסופקת וגאה בעצמך שהתגברת. שחרור בעקברת ריקוד זה מענג את הנשמה אבל אני לא ממש יודעת אם זאת פעולה רוחנית. מקווה שהבנת אותי.

 

[אביב פרסקי 1]

החוכמה היא:

לקדש את החומר,אבל לדעת גם להנות...

 

[A GIFT OF LOVE]

נכון.

 

[יתומה בלית ברירה]

אביב יקירי,

השכלת לתמצת את השירשור הארוך הזה במשפט אחד. אהבתי, תודה!

 

[אביב פרסקי 1]

תודה לך

זה ממש מחמיא לי

 

[יתומה בלית ברירה]

אביב יקירי,

השכלת לתמצת את השירשור הארוך הזה במשפט אחד. אהבתי, תודה!

 

[יתומה בלית ברירה]

אפשר להתערב בדו שיח שלכן? או

שזה בדלתיים סגורות???

 

[eshkolit32]

../images/Emo140.gifברור שאפשר להצטרף!

אני אשמח לשמוע את דעתך ודעתו של כל אחד בפורום. תמיד יש משהו חדש ללמוד. אין פה בפורום הזה דלתיים סגורות, כפי שאת כבר יודעת

 

[יתומה בלית ברירה]

תודה אשכולית, מקוה ליישב דברים.

אין כל רע בתחושה זמנית! 3-4-5 שעות מהחיים שלנו זה זמני אל מול 70 השנים שיש לנו לחיות כאן! 3-4-5 שעות הם זמניות כי לא כל החיים את במסיבה! זה ערך של חיים! (כמו שאמרת...) ערך של זמן שאת נהנית בו! ואחרי שנהנית בו, היתה לך הרגשה טובה, הרגשה פנימית אמיתית טובה שאיתה את יכולה להמשיך לצעוד בחיים! לחזור אחרי מסיבה לחיים הרגילים, לדכאון, למחשבות, לצרות או לכל מה שלא יהיה זה גרוע! אם נהנית באמת לא אמורה להיות לך תחושת ריקנות! אמורה להיות לך הרגשת סיפוק! והסיפוק הזה צריך לתת לך את הכח להמשיך הלאה! לא אמרתי לשכוח את הצרות כי זה לא הגיוני - החיים סובבים אותנו וא``א לעבוד על אף אחד אבל, לתבל את החיים בסיפוק שהיה לך בליל אמש במסיבה זה כל אחד מסוגל, רשאי, יכול לעשות. אבל הוא צריך לרצות בזה! אם את תירצי בזה, את תכניסי את הסיפוק , את החוויה לחיים יהיה לך טוב גם בלי קשר לכלום! יהיה לך קל יותר להתמודד עם הצרות והקשיים. מעבר לזה אין שום דבר רע ללכת פעם בשבוע לאיזה מקום, לאיזה מסיבה שגורם לנו להנות קצת מהחיים בצורה קלילה ולא מעמיקה! אנשים שחיים כל הזמן במשטר של עמקות, וחשיבה, ולא לבזבז את הזמן כי זה ערך מתים ברובם הגדול מהתקף לב בגיל 50... ואת זה לא הייתי מאחלת לאף אחד! החיים שלנו לא ניתנו לנו כדי שנתייסר! מספיק לנו הצרות שניתנו גם בלי בחירתנו. השאלה אם הריקנות מגיעה מהעובדה שבמסיבה הרגשת כך שאת מבזבזת את הזמן וכדו`.... כי אז, שוב, זה גרוע! אז למה הייתי במסיבה?! כמו שאמרת אשכולית, יש אנשים שעושים מדיטציות וכדו` וזה טוב להם למנוחה הנפשית שלהם, יש ששוחים למען בריאותם הנפשית (והגופנית) רוחני הכוונה לכל דבר שגורם לך להרגיש סיפוק לאחריו. כגון;יש אנשים שאוכל עושה להמ טוב, יש אנשים שללכת לקנות ג`קט מסכן ב500 ₪ זה עושה להם טוב, הטוב הזה פירושו סיפוק, אחרי זה המ לא ירגישו ריקנות כי הם סיפקו את עצמם! להתחבר למוזיקה, לשיר מסוים, למילים, לזמר, ללחן מסוים זה נובע ממקור רוחני!! אפשר לחזור אחרי המסיבה ולשקוע בקשיים ובצרות ואפשר לקחת את הרגעים הקטנים והיפים מליל אמש ככח להמשך! השאלה אם את עושה את זה! לכל בנ``א יש את המקור הרוחני שעושה לו טוב בנשמה ולתת לזה ערך! תזכרי שה3-4-5 שעות הם זמניות לעומת החיים כולם. כי לא כל החיים אנחנו במסיבה!

 

[eshkolit32]

אוקיי

אם אנחנו נמצאים במסיבה ונותנים לעצמנו להנות-אפשר להמשך הלאה בהסתמך על ההנאה הזאת. הרגעים הקטנים הם שנותנים לנו כוח להמשיך, לא מעט פעמים. וזה שלא כל החיים אנחנו במסיבה, זה נכון, אבל כן חשוב באופן קבוע ללכת למקומות שאפשר להנות בהם, להתפרק, להשתחרר. חשוב מאד לבריאות הפיזית והנפשית.

 

[יתומה בלית ברירה]

בהחלט.מסכימה עם כל מילה שאמרת.

 

[A GIFT OF LOVE]

כמובן שחשוב.

לרגע אל תחשבי שאני חושבת שלא!

 

[אביב פרסקי 1]

../images/Emo45.gif