ובכן , אצלי זה לא היה כל כך שונה.
רק כשקמתי בבוקר נודע לי שההורים מתכננים ארוחת ערב חגיגית. שמשפחת ויליק תחגוג את שבועות ותזמין אנשים? ממתי זה?! אבל, שיתפתי פעולה, עקב חוסר הסבלנות שלי אל המשפחה ב.. חודשים האחרונים. הכנו ה-מ-ו-ן אוכל. עוגות גבינה, לחמניות, פשטידות. בכל מקרה אני תמיד מעדיפה את חגיגות המנגל הפשוטות והטובות, אין כמו על האש. אז.. כן. בסופו של דבר התעסקנו רק בלהכין דברים מהרגע שקמנו עד בערך שש בערב. ואז כל אחד פנה לעיסוקיו, עד שהאורחים, יגיעו. האורחים, היו, סבא וסבתא היקרים, וגם-משפחתו של חבר של אחותי. (זה לא אומר הרבה) סבא וסבתא. לא ראו אותי כולה חודש. "בריוש! איך גדלת:O בריוש! איך רזית:O בריוש! איך גבהת:O בריוש! שקט!!!!!! ומשפחתו של חבר של אחותי אף פעם לא יחסה אליי משמעות וזה נחמד. אני אפילו לא ממש זוכרת איך קוראים לאמא שם, וזה היה מוזר שלפני שהיא הלכה היא שאלה לשלומי. בכל מקרה סבא וסבתא הכינו במיוחד בשבלי ממליגה נהדרת, למדו אותי משפטים רומניים מתוחכמים נוספים, ואחרי הכל, היה די נחמד לשמוע את הסיפורים של סבא על האבא הרוסי שלו ועל סיפורי המאפיה שסבא חווה בכל פעם שהוא הולך לקנות לסבתי לחמניה טרייה בחמש בבוקר. הייתי מוקפת זקיינעלכים, אבל זה היה נחמד דווקא, והאוכל היה די מגניב. לא השקענו לשווא. פעם ראשונה שאנחנו חוגגים שבועות. חופש נעים.