אחד מעצבן

../images/Emo32.gif אחד מעצבן

היום הלכתי עם אייל לבקר את שי בשדה התעופה. היינו אצלו כעשר דקות, וכשהוא היה חייב לחזור לעבודה - הלכנו. בדרך החוצה הגיעה מישהי שעובדת איתו, ובידה שקית במבה. היא רצתה לתת לאייל במבה, ואני אמרתי לה שהוא לא אוכל במבה. היא נדהמה ושאלה אם הוא לא אוהב. אני עניתי לה שאימא שלו לא אוהבת ולא רוצה שהוא יאכל במבה. החצופה, בלי להסס אומרת לי: "את לא יכולה לעשות לו את זה" (?!? למה את חושבת שלא?!?) ומושיטה לו במבה. אני אומרת (שוב) "לא, אל תתני לו מזה" ותוך שניה אייל כבר עם במבה ביד! כמובן שלקחתי ממנו את הבמבה. כמובן שהוא נעלב (לא כי הוא יודע מה זה במבה, אלא כי ביקשתי ממנו שייתן לי את זה וזרקתי לפח) ובכה מרות. אני ממש ממש התעצבנתי! והכי מעצבן אותי - שהיא לא הבינה שהיא הייתה לא בסדר! היא עוד שיגעה לשי אחר כך את השכל על כך ש"מה פתאום אנחנו מונעים מהילד במבה" וש"היא שיננית ובמבה בכלל לא עושה נזק לשיניים. רק שני דברים עושים נזק לשיניים - קולה וטופי". ממה חוצפנית! הרי זה בכלל לא משנה למה אני לא נותנת לו במבה. אולי אני סתם מחרימה את אוסם? מה זה עניינה? אין לה שום זכות לתת לילד שלי משהו שאני מפורשות אמרתי לה לא לתת (אפילו לא ביקשתי ממנה, ממש אמרתי).
 
ו../images/Emo32.gif אחד שריגש אותי מאוד (לאיזון)

איילולי מדבר חופשי ומתחיל לומר משפטים ממש מצחיקים ומרגשים. הבוקר, אחרי שהנקתי את אייל הוא ישב ונשען עלי. אני חיבקתי אותו מאחור ואמרתי לו "אימא אוהבת אותך". הפשוש, בלי להתבלבל אומר לי "א-אבא". אני עונה לו "נכון, גם אבא אוהב אותך" והוא מסיים: "מאו-מאוד". אני מסוגלת לאכול את הילד הזה! בהזדמנות אחרת הוא ישב ערום על משטח ההחתלה במקלחת והסתכל על הגוף שלו. שאלתי אותו כל מני שאלות על הגוף (איפה ה.. שלך? ואיפה ה.. שלך? - אני אימא ממש קרציה
). הגענו לאיפה ציצי של אייל? הוא מראה לי את הציצי שלו. אני שואלת "איפה הציצי של אימא?" הוא מראה לי את הציצי שלי. מסתכל על שלו ועל שלי כמה פעמים ואומר: "ייל ציצי טן" (כלומר: אייל ציצי קטן). "אימא ציצי דול" (כלומר: אימא ציצי גדול).
מי גאון של אימא?
 

דיאנה1

New member
באמת גאון של אמא ../images/Emo13.gif איזה כיף

כמעט שכחתי שהחלטתי לא לחכות הפעם לשום דבר ופשוט להנות מהרגע, רציתי לכתוב שגם אני מחכה כבר שבר יתחיל לדבר... אבל לא. שימשיך עם המילמולים המקסימים שלו עד שיגיע הרגע הנכון בשבילו להתחיל לדבר, אני נהנית גם מהם.
 

Shellylove

New member
איזה חוצפנית!!!../images/Emo59.gif

בכלל, שמתן לב לעובדה שמאז שיש לכן תינוק, כל אחד מרגיש חופשי להעיר הערות פולשניות וחוצפניות (למה את לא מלבישה אותו/ה? אולי הוא צמא? וכו´). כאילו שהתינוק הוא מסכן חסר-ישע שהופקר בידייך (האמא הנוראית שלו) ותפקיד הסביבה להציל אותו ולדאוג לו שלא יקרה לו כלום. אני בד"כ מתעלמת וגם לא ממש מתעצבנת, אבל מה זה הקטע הזה?
 
הפתרון שלי

כשאני תופסת שיש לי עסק עם כזו קרציה אז פשוט להגיד משהו בסגנון שאסור לו, הוא אלרגי לזה כי הרי מה הטעם לנסות לדבר בהיגיון לאחת כזו. דומה למי שאומרת לסבתא: הרופא אמר. אגב בדר"כ אני בעד דיבור ישיר אבל עם ההערות של כולם בעינייני תינוקות למי יש כוח?
 
למעלה